למה להתרחק מלצים

קוד: ביאור:משלי ט6 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

כדי להציל נערי רחוב מעולם הפשע, הצעד הראשון הוא להפריד אותם מהכנופיה. כך מנסה לעשות החכמה במשלי פרק ט:

פסוק 6: עִזְבוּ פְתָאיִם וִחְיוּ,  וְאִשְׁרוּ בְּדֶרֶךְ בִּינָה - עזבו את חבריכם הפתיים, שאינם רוצים לבוא ללמוד, ולכו בדרך שתקדם אתכם בחיים - דרך של לימוד ובינה;

פסוק 7: יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן, וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ - עזבו את חבריכם הלצים, כי מי שמטיף מוסר ללץ (=אדם הלועג לחכמה) זוכה ממנו לקלונות ועלבונות; מי שמוכיח את הלץ - נחשב בעיניו לרשע, ובכך גורם לעצמו מום ונזק; לא כדאי לכם להיות בחברתם של לצים - אי אפשר להתווכח איתם (ראו אל תוכח לץ).

פסוק 8: אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ, הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ - אל תנסו להתווכח עם לצים ולהחזיר אותם למוטב, כי הם רק ישנאו אתכם על כך; עדיף שתבואו לבית החכמה, שם תוכלו לדבר עם חכמים ואף להוכיח אותם, והם יקשיבו לכם ויאהבו אתכם (ראו הפתי מוכיח את החכם).

פסוק 9: תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד, הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח - כדאי לכם להיות בחברתם של החכמים והצדיקים, איתם תוכלו לדבר בנחת, והם ירצו לשמוע עוד (פירוט).

פסוק 10: תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת ה', וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָה - תנאי מקדים לחכמה ובינה הוא יראת ה' ואהבת ה' (ראו חכמה, בינה, יראה ואהבה), וללצים ולרשעים אין תכונות אלו, ולכן אינם יכולים ללמוד חכמה (דעת מקרא).

פירושים נוספים

1. פירשנו למעלה, שכל הפסוקים 6-10 הם דבריה של החכמה אל נערים המסתובבים בחבורות רחוב, במטרה להוציא אותם מהחבורה.

2. אולם, רוב המפרשים פירשו, שרק פסוק 6 הוא דבריה של החכמה אל הנערים:

    עִזְבוּ פְתָאיִם וִחְיוּ,  וְאִשְׁרוּ בְּדֶרֶךְ בִּינָה   עזבו את דרך הפתיות וחיו, וצעדו בדרך אל בית הספר, שם תלמדו בינה;

לפי פירושים אלה, הפסוקים 7-9 הם דבריה של החכמה אל הקוראים, שבו החכמה מסבירה מדוע היא פונה דווקא אל הפתיים ואל חסרי-הלב, ולא אל הלצים והרשעים:

    יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן, וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ - אני לא פונה אל הלצים, כי אין טעם, מי שמייסר את הלץ גורם לכך שהלץ מקלה ומבזה אותו, ומי שמוכיח את הרשע גורם לכך שהרשע מקלל אותו ומטיל בו מום בדיבורו, או גרוע יותר - מטיל בו מום פיסי ע"י מכות... (ראו פירושים שונים לפסוק)

    אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ, הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ - אני לא פונה אל הלצים כי הדבר רק יגרום להם לשנוא את החכמה; אבל אני כן פונה לחכמים: "ועל פי זה יאמר, שנערות החכמה, אשר נשלחו להזמין את הפתי ואת החסר לב לסעודת החכמה, הם יקראו גם אל החכמים להיות מקרואי המשתה, והגם שהחכמים כבר קיבלו חוקי החכמה ויודעים אותם, בכל-זאת -" (מלבי"ם)

    תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד, הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח - גם את החכמים והצדיקים כדאי להזמין לבית הספר, כך שיהיו יותר חכמים ויותר צדיקים.

    תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת ה', וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָה - כפי שהסברנו קודם, תנאי מקדים לחכמה ובינה הוא יראת ה' ואהבת ה', וללצים ולרשעים אין תכונות אלו, ולכן אין טעם להזמינם לבית הספר (דעת מקרא); וייתכן גם שבפסוק זה החכמה חוזרת לדבר אל הנערים שכבר הגיעו לבית הספר, ומוסרת להם את השיעור הראשון.

אולם, לפי פירוש זה, חסרות בקטע הרבה "מילות קישור", למשל:
  • חסר משפט שאומר "החכמה לא קוראת ללצים כי...";
  • חסר משפט שאומר "החכמה מזמינה גם את החכמים והצדיקים כי..."

3. וייתכן שהפסוקים הם דברי הנחיה של החכמה אל נערותיה (שנזכרו בפסוק 3 - "שלחה נערותיה תקרא...") - היא אומרת להן את מי להזמין לבית הספר, ואת מי אין טעם להזמין; ולפי פירוש השל"ה, היא אומרת להן איך בדיוק צריך להוכיח (ראו פירושים שונים לפסוק).
  • אולם, לפי פירוש זה, הקטע היה צריך להיות כתוב בלשון נקבה - "אל תוכיחי לץ... הודיעי לצדיק..." או בלשון רבים (אל נערות) "אל תוכיחו לץ... הודיעו לצדיק...".
לעיון נוסף ראו: מבנה הפרק, החכמה קוראת.


תגובות