הון אנושי

קוד: ביאור:משלי יא30 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי יא30: "פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים, וְלֹקֵחַ נְפָשׂוֹת חָכָם"

הפרי, התוצר של מעשי ה צדיק הוא פרי עץ חיים, הוא עוסק בהצלת חיים וביצירת חיים בעולם;

וגם החכם עוסק בהצלת חיים, הוא לוקח נפשות (חיים) הנמצאות בסכנה ומעבירן אל מקום בטוח.

סגולות

הפסוק מלמד, שההשקעה הצודקת וגם החכמה ביותר היא ההשקעה בבני אדם - "הון אנושי":

1. להשקיע בהצלת חיים -

מונבז היה מלך בממלכת חדייב, ממלכה באיזור נהר החידקל. הוא התגייר יחד עם אמו בסוף ימי הבית השני. כשהיתה שנת בצורת, הוא בזבז את כל אוצרותיו ואוצרות אבותיו כדי להציל את הרעבים ממוות. אחיו מתחו עליו ביקורת ואמרו לו "אבותיך גנזו והוסיפו על של אבותם, ואתה מבזבזם!" אך הוא ענה להם: "'אבותי גנזו [אוצרות] ממון ואני גנזתי אוצרות נפשות, שנאמר פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם '" (בבא בתרא יא א).הוא כנראה פירש את הפסוק כך:

פרי צדיק עץ חיים = תוצאת מעשיו של אדם צדיק היא חיים (פרי = משל לתוצאה); הצדיק עוסק בהצלת חיים.

ולוקח נפשות חכם = גם אדם חכם עוסק בהצלת חיים, לוקח את הנפשות (נפש = אדם חי) ומציל אותן ממוות.

הצלת חיים אינה רק מעשה של צדק, אלא גם מעשה של חכמה: בהצלת נפשות יש גם תועלת כלכלית, ומי שמציל חיים "גונז אוצרות נפשות" שהם יקרים יותר מ"אוצרות ממון". זו תשובתו של מונבז לאחיו, שהאשימו אותו שהוא מבזבז כספים כדי להציל נפשות (ראו פירוש על אגדה זו ב עקדת יצחק שער קא).

רעיון זה נכון עוד יותר בימינו, כאשר הכלכלה מתקדמת ומתבססת יותר ויותר על שכל ומחשבה. כל אדם חי יכול להמציא המצאה שתשפר את איכות חייהם של אנשים רבים, ותגדיל את העושר הכללי של החברה; לכל אדם חי ישנו ערך כלכלי, מעבר לערך העצמי שלו כאדם שנברא בצלם אלהים.

2. להשקיע בחינוך -

רבי יהודה הנשיא נהג לחפש את בניהם של חבריו הצדיקים שנפטרו, ולראות מה מעשיהם.

לרבי אלעזר, בנו של רבי שמעון בר יוחאי, היה בן בשם יוסי. לאחר פטירתו של אביו, הבן יצא לתרבות רעה ועסק בזנות.

כששמע על כך רבי יהודה הנשיא, הוא החליט לנסות להציל אותו. הוא מינה אותו לרב, ושלח אותו לישיבה של הרב שמעון בן איסי בן לקוניא. כל היום היה אותו הבן אומר 'אני רוצה לחזור לעירי!' אמר לו ראש הישיבה 'עשו אותך חכם, פרסו עליך גלימה מזהב, וקוראים לך 'רבי', ואתה רוצה לחזור לעירך?!' אמר הבן 'אני נשבע שאני עוזב את עירי!'.

בסופו של דבר גדל הילד ונעשה תלמיד בישיבתו של רבי יהודה הנשיא. כששמע רבי את קולו, קרא עליו את הפסוק שלנו: "פרי צדיק עץ חיים - זה רבי יוסי ברבי אלעזר ברבי שמעון; ולוקח נפשות חכם - זה רבי שמעון בן איסי בן לקוניא" (בבלי בבא מציעא פה א). רבי, כנראה, פירש את הפסוק כך:

פרי צדיק עץ חיים = בנו, פרי -בטנו של אדם צדיק, מחובר בפנימיותו ל עץ חיים, הוא עדיין זוכר מהבית את ההנהגות והדיבורים של אביו הצדיק, ויש לו פוטנציאל להיות צדיק בעצמו: "זה רבי יוסי ברבי אלעזר ברבי שמעון".

ולוקח נפשות חכם = אדם חכם יודע לקחת ולהסיר את מעטה החומריות, את הנפש החומרית המסתירה על הצדיקות הפנימית (נפש = הצד הגשמי של החיים); אדם חכם יודע ללמד לקח, וכן לקחת ולהביא את נפשו של הבן מכל מקום שהיא נפלה אליו בחזרה אל עולם התורה: "זה רבי שמעון בן איסי בן לקוניא".

גם בימינו ישנם ילדים שנולדו במשפחות של צדיקים, ועזבו את התורה. לפי גישתו של רבי יהודה הנשיא, הילדים הללו הם פרי צדיק עץ חיים, יש להם פוטנציאל להיות צדיקים גדולים, אם רק ימצאו מורה חכם שיידע להתחבר אליהם, לדבר בשפה שלהם ו לקחת את נפשם בחזרה: "חובה על שלומי אמוני ישראל... להתאסף ולהתאגד לרפא שבר עמינו, לרפא שבר בתינו ההרוס, להשיב לב בנינו למקור קדושת נפשם... לייסד תלמודי תורה... אשרי מי שנתן לו הקב"ה דעה לקחת עצמו למקצוע זאת... כל המלמד בן חבירו תורה - כאילו ילדו... אם הצליח מעשיו ונעשה בן אחד מופלג בתורה וירא אלוקים, ובגדלו מלמד תורה לאחרים וליוצאי חלציו, וכן אחר-כך עוד ועוד כמה דורות, הלא על הראשון ייחשבו כולם... ועל זה נאמר לוקח נפשות חכם... החכם באמת יראה לקנות נפשות, שהוא קניין עדי עד" (החפץ חיים, ספר תורת הבית, מאמר עלבונה של תורה, בהגהה).

"העיקרון החינוכי המרכזי הוא שיש לחפש דרכים לחזק את הנער. יש ערך לתוכחה רק כאשר היא מחזקת את הנער ולא מחלישה אותו...

כשפגש רבי את הנער, הוא היה במצב מדורדר מבחינה מוסרית. וכפי שנראה מהסיפור, הוא לא גילה כל עניין לעזוב את אורח החיים העירוני (המתירני) ולהחליפו בישיבה בבית המדרש. היה מגיע לו לשמוע דברי תוכחה קשים ונמרצים על התנהגותו הקלוקלת המבזה את משפחתו המכובדת. במקום זאת רבי מעניק לו סמיכה של רבי! האם מי שנכשל בזונה ראוי לכך?! ודאי שלא הגיע לו לקבל סמיכה במצבו הנוכחי, אבל רבי העניק לו את הסמיכה על שם העתיד, ובכך העביר לו מסר חד-משמעי שהוא מאמין בכוחותיו, מאמין בטהרתו הפנימית, ומאמין ביכולתו להשתנות ולהפוך ל"עץ חיים". זו היתה תוכחה חריפה ביותר, אבל תוכחה מהסוג שמחזקת ומעצימה, ואיננה מחלישה.

את חינוכו הוא מסר לדודו, קרוב משפחתו, מתוך הנחה שהוא יתנהג אתו בסבלנות ובאורך רוח, ויחזק את הטוב שבו. ואכן, כאשר אחיינו ביקש לנטוש את בית המדרש, הוא מגיב על פי דרכו החינוכית של רבי. הוא איננו תוקף אותו ומבזה אותו אלא מתאר לו עד היכן הוא יוכל לעלות ולטפס במעלות החכמה והכבוד האמיתי. גם התוכחה של דודו באה לחזק אותו ולהעניק לו כוחות להתגבר על פיתויי העיר. על גישה חינוכית זו קרא רבי את הפסוק לוקח נפשות חכם. למרות שחסרה גישה חינוכית זו את התקיפות המאפיינת את התוכחה המקובלת, היא חכמה שיכולה לקחת נפשות, מפני שהיא מחזקת ומעצימה את החניך ומאפשרת לו להיחלץ מחולשותיו." (הרב אלישע אבינר, באהבה ובאמונה, וארא ה'תשס"ט).

ראו גם: שאלת הירושה בשררה התורנית / הרב אהרון כ"ץ, בר אילן

דקויות

מי חשוב יותר - צדיק או חכם?

צדיק = העושה צדק בפועל, הנותן לכל אחד את המגיע לו, איש המעשה;    חכם = היודע ללמוד וללמד.

1. על-פי הפשט, הפסוק מתייחס לצדיק ולחכם באותה דרגה של חשיבות, וממליץ להתקרב לשניהם וללמוד משניהם: קרבה לצדיק נותנת חיים, וקרבה לחכם מרחיקה ממוות.

2. אך ניתן גם לפרש, שהפסוק מראה את יתרונו של החכם על הצדיק:

  • פרי צדיק עץ חיים = מעשיו ודיבוריו של הצדיק, העושה צדק, נותנים חיים למי שנמצא בקרבתו. כשאדם נפגע ונעשה לו עוול, הנפש שלו מתה, הוא מרגיש שאין טעם לחייו; אך כשהוא בא לפני הצדיק, והצדיק עושה צדק ומחזיר לכל אחד את המגיע לו, הוא מחיה אותו, מחזיר לו את שמחת החיים.
  • ולוקח נפשות חכם = מורה חכם מלמד את תלמידיו להיזהר מהטעיות (נושא שנזכר פעמים רבות בספר משלי). הוא לוקח ומרחיק את נפשם מהנוכלים שעלולים לעשות להם עוול, וכך אין הם נזקקים לעזרתו של הצדיק שיחזיר להם את הגזילה.

הצדיק מתקן, והחכם מציל מקלקול; הצדיק מחזיר לחיים, והחכם מרחיק ממוות.

ועוד: "פרי צדיק עץ חיים - הם הבנים...  ולוקח נפשות חכם - שהתלמידים הם יותר טובים מבנים, שהם בנפש...", "מצוות הן נגד הגוף, ותורה היא נגד הנפש, והן נגד עולם הזה ועולם הבא..." (הגאון מווילנה). הצדיק הוא כמו עץ חיים, הנותן חיים רק לקרובים אליו ואוכלים מפריו, או לבניו שהם פרי בטנו; אך החכם יכול לקחת נפשות גם ממקומות רחוקים, ללמד אותם חכמה ולקרב אותם לדרך החיים (ע"פ הגאון מווילנה והרב יונה גירונדי).

3. ואפשר לפרש להיפך, שהפסוק מראה את יתרונו של הצדיק על החכם: מעשיו של הצדיק הם עץ חיים, ולכן החכם לוקח ומביא את תלמידיו אל הצדיק, כדי שילמדו ממעשיו ויאכלו מפריו הנותן חיים. החכם יודע שהוראה תיאורטית בלבד אינה מספיקה, צריך גם הדגמה והמחשה; אך הוא עצמו אינו יכול להדגים בצורה מושלמת את מעשי הצדק כי הוא מתמחה בהוראה, ולכן הוא מביא את תלמידיו אל הצדיק, כדי שיראו וילמדו.

ראו גם: צדיק לעומת חכם בתנ"ך.

פרי צדיק עץ חיים -

1. פרי הוא משל לתוצאה טבעית. לפי זה, פרי צדיק הוא:

  • התוצאה של מעשיו של הצדיק, ישעיהו ג10: "אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב, כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ";
  • התוצאה של דיבוריו של הצדיק, משלי י31: "פִּי צַדִּיק יָנוּב חָכְמָה, וּלְשׁוֹן תַּהְפֻּכוֹת תִּכָּרֵת" (פירוט); ינוב מלשון תנובה ופרי.
  • התוצאה של הימצאות בקרבת מורה צדיק, משלי כז18: "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ, וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד" (פירוט); פרי התאנה הוא משל לגמול שמקבל מי ששומר בנאמנות על אדוניו.
2. אך פרי משמש גם כמשל לגמול אלהי. לפי זה אפשר לפרש: "גמול פירות מעשה הצדיקים, עץ חיים הם לעולם" (רש"י); הגמול שהצדיקים מקבלים על מעשיהם הטובים מועיל לא רק לצדיקים עצמם אלא לכל העולם; או: "מעשה הצדיק הוא כעץ המגדל חיים, כי על ידי מעשיו בא החיים".
  • אך לפי זה קשה להבין את הקשר בין שני חלקי הפסוק.
3. פרי מציין גם את הילדים - בביטוי "פרי בטן"; לפי זה ייתכן שהפסוק מדבר על ילדיו של הצדיק, הלומדים ממעשיו וזוכים לחיים: "פרי צדיק עץ חיים - הם הבנים...  ולוקח נפשות חכם - שהתלמידים הם יותר טובים מבנים, שהם בנפש..." (הגאון מווילנה, ודומה לזה הרב יונה גירונדי), "כזה יראו איך פרי-צדיק עץ-חיים ה"ה בניו ז"ל, כולם מופלגים בתורה ויראת שמים לוחמי מלחמת ה' בכל מקומות מושבותם הרימו קרן התורה והיראה..." (הגאון הרב שמואל עהרענפעלד זצ"ל ממאטערסדארף-ברוקלין, הבזך לבונה). כך כנראה פירש גם רבי יהודה הנשיא (בבלי בבא מציעא פה א).
  • אולם, לא מצאתי בשום מקום שהילדים נקראים "פרי" סתם, מחוץ לצירוף "פרי בטן".
ראו גם: עץ חיים = עץ שהנשען עליו ניצל ממוות גשמי או רוחני.

ולוקח נפשות חכם -

1. לביטוי לקח נפש ישנן שתי משמעויות עיקריות: הרג (= לקח את נפשו ממנו), כמו מלכים א יט4: "וַיֹּאמֶר 'רַב! עַתָּה ה' קַח נַפְשִׁי ' כִּי לֹא טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי!'";  או העביר ממקום למקום, כמו בראשית יב5: "וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ...  וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן..." (פירוט). בפסוק זה המשמעות העיקרית היא כמובן המשמעות השניה, אך אפשר לשלב בה גם את המשמעות הראשונה - החכם לוקח נפשות ומרחיק אותן ממוות, כמו ב משלי יג14: "תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים, לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת".

אפשר לפרש במשמעות חומרית - החכם לוקח אנשים ומעביר אותם ממקום-מגורים מסוכן למקום-מגורים בטוח; או במשמעות רוחנית - החכם לוקח אנשים ומעביר אותם ממחשבה שגויה ומזיקה למחשבה נכונה: "פרי צדיק הוא עץ שיתן חיים, וזה כי לא די לצדיק שיקנה החיים לעצמו, אבל יקנה אותם לזולתו; והחכם הוא לוקח נפשות האנשים ומושך אותם לעבודת השם יתברך, שיקנו כלם החיים הנצחיים" (רלב"ג - פירוש שני), "ולוקח נפשות חכם - שהתלמידים הם יותר טובים מבנים, שהם בנפש. וכן, מי שמלמד תורה לעם - לוקח נפשות, כי מצוות הן נגד הגוף, ותורה היא נגד הנפש" (הגאון מווילנה).

וייתכן שבפסוק זה הפועל לוקח בא מהמילה "לֶקַח" שמשמעה "לימוד", ופירוש המשפט "לוקח נפשות חכם" הוא - "החכם מלמד לקח את נפשות תלמידיו" (ע"פ דעת מקרא); והמשמעות דומה.

2. יש שפירשו: לקח נפש = קנה אדם, כלומר, הציל אדם ממוות חומרי או רוחני, והדבר נחשב לו כאילו קנה אותו: "מעשה במונבז המלך שבזבז אוצרותיו ואוצרות אבותיו בשני בצורת [כדי להציל את הרעבים ממוות]... 'אבותי גנזו [אוצרות] ממון ואני גנזתי אוצרות נפשות, שנאמר פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם '" (בבא בתרא יא א),  "מי שהוא חכם - קונה לו נפשות, שמלמדן דרך טוב והרי הם לו כאלו קנאם, כענין שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן" (רש"י, ודומה לזה מצודת דוד),

  • אולם, עד כמה שידוע לי, הפועל "לקח" בלשון המקרא אף-פעם אינו מופיע במשמעות "קנה" (גם המושג "לקח אישה" משמעו "הביא אישה אל ביתו", ורק בלשון חז"ל השתמשו בו כדי לציין קניין - ראו לקח אישה). לכן לא נראה לי ש"לוקח נפשות" משמעו "קונה אנשים".
3. המשמעות המדוייקת של המושג נפש היא רצונות וצרכים חומריים. לפי זה אפשר לפרש, שהביטוי "לקח נפש" משמעו "לקח והסיר את הרצונות והצרכים החומריים". החכם מלמד את תלמידיו כיצד להתגבר על התאוות, וכך כביכול "לוקח" להם את ה"נפש": "פרי צדיק עץ חיים - כי הצדיק יגיע אל החיים הנצחיים, ומי שהוא לוקח ומושך לעבודות הנפשיות החומריות כדי שיעוררו כלם אל השכל להשגת אלו החיים הנצחיים, הוא חכם" (רלב"ג), ואולי כך גם פירש רבי יהודה הנשיא (ראו למעלה).

ראו גם: לקח נפש = העביר נפש ממקום למקום, או לימד לֶקַח.

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל

  • TORAH.NET תורה נט: נאמר במשלי (י"א): "פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות טו. חכם", ואמר ר' יהודה בשעה שהאדם מסתלק מן העולם בלא בנים הוא מיצר ובוכה, אומר לו הקדוש ברוך הוא למה אתה ... (cache)
  • גליונות לעיון בפרשת השבוע: דבר אחר: "איש כי יפליא נדר בערכך נפשות" (ויקרא כז, ב): זה שאמר הכתוב: "פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם" (משלי יא, ל), אם יהיה אדם צדיק, ואע"פ שהוא צדיק אם ... (cache)
  • פרשת חוקת - הפטרה - גיליונות נחמה ליבוביץ: אם יהיה איש צדיק, ואף על פי שהוא צדיק, אם אינו עוסק בתורה - אין בידו כלום, אלא פרי צדיק עץ חיים ג€“ זו התורה. שמתוך שהוא בן תורה הוא לומד היאך לוקח נפשות, ... (cache)
  • אבות דרבי נתן - פרק ארבעה ושלושים: צדיק נקרא חיים שנאמר: (משלי יא) "פרי צדיק עץ חיים ". גן עדן נקרא חיים (שנאמר: (תהלים קטז) "אתהלך לפני ה' בארצות החיים". עץ נקרא חיים שנאמר: (בראשית ב) "ועץ ... (cache)
  • Peace & shalom: Shabbat Shalom The weekly parsha commentary - parshat: זה שאמר הכתוב: "פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם" (מש' יא ל). ... אלא, פרי צדיק עץ חיים, זו תורה, שמתוך שהוא בן תורה, הוא למד היאך לוקח נפשות, שנאמר, ... (cache)
  • הרב שמואל אמיתי: זש"ה פרי צדיק עץ חיים ולוקה נפשות חכם (משלי י"א), אם יהיה; אדם צדיק ואע"פ שהוא ... אלא פרי צדיק עץ חיים, זו תורה, שמתוך שהוא בן תורה הוא ... (cache)
  • אדם חכם יודע "לקחת" ולהציל נפשות בפרשנות המקרא: איש כי יפליא וגו': זהו שאמרו " פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם" (משלי יא ל)- זה התורה, שמתוך שהוא בן תורה הוא לומד היאך לוקח נפשות, שנאמר "לוקח נפשות חכם" (cache).
  • טו בשבט- מסמל את חשיבות נטיעת עצים להמשך קיום הדורות: כאמור, פרי צדיק עץ חיים ולקח נפשות חכם (משלי י"א). לפי שכל ישראל ערבים זה לזה. ודע, שרוב חוטאי ישראל הינם בגדר שה טועה, המהלך בדרך הערב רב. ... (cache)
  • מדרש תנחומא - נח: אלה תולדות נח, כך פתח רבי תנחומא בר אבא ואמר (משלי יא) פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם א"ר יהודה הללו בשעה שהאדם מסתלק מן העולם בלא בנים הוא מיצר ובוכה, ... (cache)
  • Yeshiva.org.il - מורשתו הרוחנית של ר' צדוק: התורה, שכתוב בה ' פרי צדיק עץ חיים '..." יחסו של מרן הרב קוק זצ"ל לרבי צדוק הרב קוק היה צעיר מרבי צדוק בארבעים ושתיים שנה. בהיותו כבן ארבעים החלו להדפיס את ... (cache)
  • תפילה לירידת גשמי ברכה מאת אורן אהרן רוזן: ... משלי כה',כג' בפירוש הגר"א[שהקב"ה ייתן גשמי ברכה לאילנות עבור פירות וברכותיהן לצדיקים ולבני תורה,שנאמר: "פרי צדיק עץ חיים [משלי] ביחס למזמור תהלים נח' זהג€¦ ... (cache)
  • מדרש - עמוד בתלמוד: ו אלה תולדות נח נח ה"ה פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם (משלי יא ל) מהן פירות הצדיק חיים מצוות ומעשים טובים, ולוקח נפשות חכם שזן ופירנס כל י"ב חדש בתיבה, ... (cache)
  • UN POUVOIR DE.DELICOSTOPOULOS, IOANNIS S.341.217(4)\H.J.M...: ברוקלין, ספר פאר הבאר מים חיים: פרי צדיק עץ חיים:... תולדות... גוטהיל, אברהם אפרים MACHON LE-MISHPAT IVRI תשנ"ט (1998-1897). ... (cache)
  • ראיון עם יאיר פרגון בעקבות ההתנתקות לאן הולך השביל? שיר מקום...: המפרשים קשרו את ההקבלה בין נטיעת עצים ועשיית פרות לבין טיפוח רוחני של בני אדם, כפי שעשה אברהם אבינו, לפסוק במשלי (יא, ל): "פרי צדיק עץ חיים ולקח נפשות חכם". ... (cache)
  • השיעור ניתן ב-סיון ה'תשס"א: כתוב: "פרי צדיק עץ חיים " הצדיק נקרא עץ פרי שעושה פירות ע"י מצוות ומעשים טובים וע "י שמלמד לאחרים. אולם ישנם כאלה שאינם נותנים פירות והם עמי הארץ והרשעים ... (cache)
  • ֲ» חודש שבט, משיח, גאולה וכוכב שביט - אחרית הימים גוג ומגוג נבואות...: ... האכילה מפרות עץ החיים - "וחי לעולם") - האות הרומזת לעץ החיים (מלך המשיח, הנקרא "צדיק ונושע") אשר בתוך הגן (הרומז לכנסת ישראל), בחינת " פרי צדיק עץ חיים".... (cache)
  • מורשת - יהדות | תורה | הלכה | שו"ת | פרשת שבוע | שעורים | כשרות: ואכן עשה חיל בלימודיו עד שקרא עליו רבינו הקדוש: "פרי צדיק עץ חיים זה רבי יוסי ברבי אלעזר ברבי שמעון". וכשנפטר הביאוהו לקבורה במערה בה נטמנו אבותיו, ... (cache)
  • מונבז המלך ג€“ ויקישיבה: שנאמר (משלי, י"א, ל'): פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם; אבותי גנזו לאחרים, ואני גנזתי לעצמי, שנאמר (דברים כ"ד, י"ג): ולך תהיה צדקה; אבותי גנזו לעולם הזה, ... (cache)
  • באורי אגדות תענית: ... על האדם העושה פרי צדיק עץ חיים, כי האדם עץ השדה הוא, עושה פרי צדיק וצמח צדקה, ואם הקפידה תורה על עץ עושה פרי, שאין בו דעת ותבונה, ק"ו על פרי הצדיק השלם, ... (cache)
  • יהדות מאת הרב אריה קרן - פרשת השבוע - פרשת ראה: ... אבותי גנזו במקום שהיד שולטת בו, ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת בו, שנאמר: פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם, אבותי גנזו לאחרים, ואני גנזתי לעצמי, ... (cache)
  • מכתב תנחומץ: א י ך יקבל תנתומין, נתעליתי על לבני, בי בצאתו מן הקודש הניח פרי צדיק עץ חיים שתיל על פלני. טים בזית רענן בבית אלקים, ארי ניחם בתיך לבאים, שקיל יטרי בגפת, ... (cache)
  • ילקוט שמעוני - נח: אלה תולדות נח נח איש צדיק הדא הוא דכתיב פרי צדיק עץ חיים צדיק מה פירותיו מצות ומעשים טובים ולוקח נפשות חכם שזן ומפרנס כל הבריות י"ב חדש בתיבה אחר כל השבח ... (cache)
  • חרדים באינטרנט גולשים לדעת: במכתב ששוגר לכלל הישיבות של בעלזא ברחבי העולם, נכתב בשם האדמו"ר שליט"א, כי הנה קרב ובא זמן חגיגת הבר מצווה של הב' פרי צדיק עץ חיים, יניק וחכים כמר שלום ני"ו ... (cache)
  • (222) KLAFKOSHER.COM | PARCHMENT KOSHER | KLAF KOSHER | קלף כשר...: (ה) דבר אחר איש כי יפליא נדר בערכך נפשות זש"ה פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם (משלי יא) אם יהיה אדם צדיק ואע"פ שהוא צדיק ואינו עוסק בתורה אין בידו כלום אלא ... (cache)
  • אשלג קבלה ספר מחיי הרב"ש שיעורים דף הבית פרשת השבוע ׁ€ׁƒׁ�ׁ�׀÷׀¸׀¹...: הנה במדרש: אלה תולדות נח פרי צדיק עץ חיים מה הם פירותיו של צדיק,מצוות ומעשים טובים. בגמרא: "תניא רבי בנא אומר: כל העוסק בתורה לשמה (לשם דביקות וכוונה ...

תגובות