רצון מלך לעבד משכיל, ועברתו תהיה מביש

הקבלות

עבד משכיל הוא כינוי שיכול להתאים לדוד, כאשר היה עבדו של שאול:

• שמואל א יח5: "וַיֵּצֵא דָוִד, בְּכֹל אֲשֶׁר יִשְׁלָחֶנּוּ שָׁאוּל יַשְׂכִּיל; וַיְשִׂמֵהוּ שָׁאוּל עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וַיִּיטַב בְּעֵינֵי כָל הָעָם וְגַם בְּעֵינֵי עַבְדֵי שָׁאוּל"
• שמואל א יח14: "וַיְהִי דָוִד לְכָל דָּרְכָו מַשְׂכִּיל, וה' עִמּוֹ"
• שמואל א יח15: "וַיַּרְא שָׁאוּל אֲשֶׁר הוּא מַשְׂכִּיל מְאֹד, וַיָּגָר מִפָּנָיו"

אולם בניגוד לפסוק שלנו, שאול דווקא לא אהב את עבדו המשכיל, אלא פחד מפניו ואף ניסה להרגו!

אולי המלך בפסוק שלנו הוא מלך מלכי המלכים, הקב"ה, שהרי ה' רוצה שנשכיל:

• דברים כט8: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן"
• דברים לב29: "לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת, יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם"
• יהושע א7: "רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי, אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול, לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (פירוט)
• יהושע א8: "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל"
• ישעיהו מא20: "לְמַעַן יִרְאוּ וְיֵדְעוּ וְיָשִׂימוּ וְיַשְׂכִּילוּ יַחְדָּו כִּי יַד ה' עָשְׂתָה זֹּאת וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בְּרָאָהּ"
• ישעיהו נב13: "הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי, יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד"
• ירמיהו ג15: "וְנָתַתִּי לָכֶם רֹעִים כְּלִבִּי, וְרָעוּ אֶתְכֶם דֵּעָה וְהַשְׂכֵּיל"
• ירמיהו ט23: "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה'" (פירוט)
• תהלים קיט99: "מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עדותיך שִׂיחָה לִֿי"
• תהלים ב10: "וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ"
• תהלים יד2: "ה' מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים"
• תהלים מא2: "אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה'"
• תהלים צד8: "בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּילוּ"
• דניאל ט22: "וַיָּבֶן וַיְדַבֵּר עִמִּי וַיֹּאמַר דָּנִיֵּאל עַתָּה יָצָאתִי לְהַשְׂכִּילְךָ בִינָה"
• נחמיה ט20: "וְרוּחֲךָ הַטּוֹבָה נָתַתָּ לְהַשְׂכִּילָם, וּמַנְךָ לֹא מָנַעְתָּ מִפִּיהֶם וּמַיִם נָתַתָּה לָהֶם לִצְמָאָם"

מלך בשר ודם מעדיף, לפעמים, עבדים טיפשים וצייתנים, שלא ימרדו בו ולא יטו את דעת-הקהל נגדו; אולם ה' כמובן אינו פוחד, הוא מעדיף עבדים משכילים.

-

הפסוק שלנו מדבר על עבדים - עבד משכיל לעומת עבד מביש; 

פסוק דומה מדבר על בנים, משלי י5: "אֹגֵר בַּקַּיִץ בֵּן מַשְׂכִּיל, נִרְדָּם בַּקָּצִיר בֵּן מֵבִישׁ" (פירוט). גם שם, בן שמגדיל ראש וחוסך לעתיד מנוגד לבן שמקטין ראש וחושב בקושי על ההווה.

פסוק שלישי מלמד, שהעבד המשכיל עדיף על הבן המביש - עבדו המשכיל של המלך יעלה בדרגה וימשול ביורש העצר, משלי יז2: "עֶבֶד מַשְׂכִּיל יִמְשֹׁל בְּבֵן מֵבִישׁ, וּבְתוֹךְ אַחִים יַחֲלֹק נַחֲלָה" (פירוט).

ראו גם: פסוקים נוספים המתארים את רצון המלך.

דקויות

רצון = חפץ-לב או חיבה או התפייסות. בפסוק זה כל המשמעויות אפשריות: המלך חפץ בעבד משכיל, אוהב עבדים משכילים, וכן "בנקל יתרצה המלך לעבד משכיל, כי אף אם יכעוס עליו - יתרצה לו, בעבור רוב שכלו. אבל על עבד הנמצא בו כל דבר בושה, לפי רוב הסכלות, עברתו עליו שמורה נצח" (מצודות).

עברתו   = עברה מציינת כעס וחוסר שביעות רצון; ומעבר לכך: "גדר העברה, שמתקצף גם על הבלתי חוטא, וזה מוסר השכל, כמו שאמרו 'לעולם יראה אדם את העולם חציו זכאי וחציו חייב, זכה - הכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות', כי ע"י העבד משכיל יבא רצון מן המלך העליון, ואם לא זכה - הכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה, עד שיתמלא עברה על כל העולם" (מלבי"ם).

" (משלי יד לה): "רצון ", (משלי טו א): "מענה" - שנים דבקים. מלת לעבד מושך עצמו ואחר עמו, וכן הוא: רצונו של מלך הוא לעבד משכיל, כי הוא יענה אמרים רכים להשיב חמתו; ועברתו ותהיה לעבד מביש, שיענהו קשות, וזהו ודבר עצב, ופירוש דבר עצב המביש שיעצב המלך, הוא יעלה אף. ואמר יעלה כי מדת הכעס בעת הזעף תעלה ותראה באפי האדם, על כן נקרא הזעף אף." (אבן עזרא)