לא ללכת עם רשעים

הקבלות

רעיון דומה נזכר בפסוקים:

• משלי א15: "בְּנִי! אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם, מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָם!" (פירוט).
• משלי יא19: "כֵּן צְדָקָה לְחַיִּים, וּמְרַדֵּף רָעָה לְמוֹתוֹ" - אדם צריך להשתדל להיות כן (בסיס) למעשי צדקה, ולא לרדוף אחרי מעשים רעים (פירוט).
• משלי טו6: "בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב, וּבִתְבוּאַת רָשָׁע נֶעְכָּרֶת" (פירוט)

דקויות

1. המשמעות הפשוטה של הפסוק, שה' שונא את מעשיהם של הרשעים ואוהב את הצדק, היא מובנת מאליה;

לכן פירשנו שהפסוק מלמד, שה' שונא לא רק את מעשיהם של הרשעים אלא גם את הדרך שהם הולכים בה, ואוהב לא רק את העושים צדק בפועל אלא גם את המנסים להתקרב ולהידבק אל עושי הצדק.

2. ואפשר גם לפרש, שה' שונא לא רק את מעשיהם של הרשעים אלא גם את הדרך שמובילה אליהם, את ההכנות שהם עושים, גם אם בסופו של דבר לא התממשו; ואוהב לא רק את מי שעושה צדק בפועל אלא גם את המשתדלים להתקרב ולהידבק במעשי צדק, גם אם בסופו של דבר לא הצליחו לממש את תוכניותיהם (מצודת דוד).

3. וייתכן שמטרת הפסוק היא להסביר את הפסוק הקודם, משלי טו8: "זבח רשעים תועבת ה', ותפילת ישרים רצונו" (פירוט) - ה' מתעב את קרבנותיהם של הרשעים כי הוא הוא מתעב את דרכם והתנהגותם (רבי יונה).

• אולם, לפי זה היה ראוי להשתמש באותו מושג גם בחצאים השניים של שני הפסוקים - "ותפילת צדיקים רצונו... ומרדף צדקה יאהב" או "ותפילת ישרים רצונו... ואיש ישר יאהב".

תועבת ה'... יאהב -

פסוקים המדברים על תועבת ה' ורצונו מציגים שני קצוות, ומכאן שיש גם מצב ביניים בין הקצוות - מצב שאינו מתועב אבל גם אינו רצוי (פירוט). מהו מצב הביניים הנרמז בפסוק זה?

ייתכן שמצב הביניים הוא, אדם שהולך בדרך הפרטית שלו - אינו מתחבר לרשעים ואינו מתחבר לצדיקים. הוא אינו מתועב על ה', אבל גם אינו רצוי לו, כי ה' מעדיף שהצדיקים ישתפו פעולה.