כל אחי רש שנאוהו, אף כי מרעהו רחקו ממנו, מרדף אמרים לא/לו המה

קוד: ביאור:משלי יט7 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי יט7: "כָּל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ, אַף כִּי מְרֵעֵהוּ רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ, מְרַדֵּף אֲמָרִים לא[לוֹ] הֵמָּה" 

כל אחיו של רש (עני) שונאים אותו, אף כי (קל וחומר) מרעהו, מכריו שאינם קרובי משפחתו, מתרחקים ממנו עוד יותר;   וכשהוא מנסה לדבר איתם ולקבל מהם תמיכה ועידוד, הם דוחים אותו ו אומרים לו: מדוע אתה רודף אחרינו?!

דקויות

אף כי = קל וחומר: אפילו אחיו - הקרובים ביותר - של הרש שונאים אותו, קל וחומר מרעהו - המכרים הרחוקים יותר.

מרדף = משתדל להידבק אל-.

לו/לא = יש שתי גירסאות - כתוב "לא" וקוראים "לו". רוב המפרשים פירשו את הפסוק לפי גירסת הקרי "לו".

מרדף אמרים לו המה = כמה פירושים:

1. כל אותם אנשים שבחברת הרש מכנים אותו 'מרדף', כלומר, 'נודניק!'. המילה "אמרים" כתובה בכתיב חסר, והכוונה היא: "'מרדף!' אומרים לו המה" (ע"פ יעל).

2. הרש מרדף אחרי חבריו באמריו ודבריו, אבל הם לא מתייחסים אליו, האמרים שלו נשארים לו - שלו בלבד (ע"פ מצודת דוד).

3. הרש, יותר משהוא צריך עזרה כלכלית, הוא צריך תמיכה ועידוד: הוא צריך שידברו איתו: הוא מרדף אמרים, הוא רוצה שיהיו לו חברים שיוכל לדבר אתם, חברים שיוכל להגיד שהם שלו - לו המה (מלבי"ם). "כל הנותן צדקה לעני בסבר פנים רעות, ופניו כבושות בקרקע--אפילו נתן לו אלף זהובים, איבד זכותו או הפסידה. אלא נותן לו בסבר פנים יפות ובשמחה, ומתאונן עימו על צרתו, שנאמר "אם לא בכיתי לקשה יום; עגמה נפשי לאביון" (איוב ל 25); ומדבר לו דברי תחנונים ונחמות, שנאמר "ולב אלמנה ארנין" (איוב כט 13). [ח] שאל העני ממך, ואין בידך כלום ליתן לו -- פייסהו בדברים. ואסור לגעור בעני, או להגביה הקול עליו בזעקה--מפני שליבו נשבר ונדכה; והרי הוא אומר "לב נשבר ונדכה — אלוהים, לא תבזה" (תהלים נא 19), ואומר "להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים" (ישעיהו נז 15). ואוי למי שהכלים את העני! אוי לו!; אלא יהיה לו כאב, בין ברחמים בין בדברים, שנאמר "אב אנוכי לאביונים" (איוב כט 16)." (רמב"ם הלכות מתנות עניים י ז).

4. וייתכן שהפסוק נותן עצות לעני: "תקנתו של הרש... לשון רכה ואמרי נועם, שיש להם כוח גדול ככסף וכזהב להטות את הלבבות, והכל יעזרוהו ויסייעוהו אם יפגע בהם בלשון רכה ותחנונים...: אם הרש יהיה מרדף אחר אמרים של הכנעה, לבקש את צרכיו בלשון רכה ותחנונים, לא יהיה בכלל השנואים והנעזבים, ואדרבא, יעורר את הרחמים וימצא סעד לתומכו... גם ירצה, שהרש יהיה מרדף אחר אמריה של תורה... ולכן לא יהיה בכלל השנואים והנעזבים, כי ימצא מרדפים אחר אמריה של חכמה, שיבואו אצלו ללמוד מחכמתו, והם יכלכלוהו ויפרנסוהו ולא יחסר לחמו" (רמ"ד וואלי).