חננ
קוד: חננ בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
- הגדרה_כללית: = ענינו עשיית חסד, ועמו מילת "חינם". [שבי"ל]
- פועל: הוחן (הפעל)
- פועל: התחנן (התפעל)
= מענין פיעל, כדרכו. והוא - נתינת חן לעצמו שיהיה לרצון, והיינו בתפילה.
- מופשט: חֵן (אופי)
[מיוחס אל הפעול שימצא אותו להיות מחונן].
- מופשט: חַנּוֹת (מופשט)
= לשון רבים, על משקל "שַמּוֹת".
- שם1: חַנּוּן (שם1)
= תואר לה', שהוא חונן.
- פועל: חונן (פיעל)
= הנכון שהוא מנחי ע"ו, משורש "חין".
- תואר: חינם (תואר פועל)
= היותו מבלי שום סיבה גורמת.
- פועל: חינן (פיעל)
= על דרך השלמים, וענינו נתינת חן לדבר, שיהיה לרצון לפני מי.
- פועל: חנַן (פעל)
= נתן חסד וטוב למישהו.
- מופשט: חנינה (מופשט)
- פועל: נֵחַן (נפעל)
= בינוני בסימן הגוף, ע' שורש ידע, על משקל "נארים".
- מופשט: תחינה (קול)
= שם מופשט מענין התפעל, והוא תפילה, ו-2 פעמים נמצא כמו השם המופשט "חנינה".
- מופשט: תחנונות (קול)
- מופשט: תחנונים (קול)
= "תחינה" ברבים.
- צילום:
- מאמר: דרכי ה' שהתגלו למשה / אראל
- ביטוי אבן: אבן חן
- ביטוי בעל תכונה: אשת חן
- ביטוי מופשט: חן חן
- תוכן1: כי יחנן קולו אל תאמן בו / אראל -> סגלות משלי
- מאמר: לא להשתמש בשקר נגד שקר / אראל (הגהה: יעל) -> סגלות משלי
- ביטוי תכשיט: לוית חן
- ביטוי פעל: מצא חן
- מלוה ה' חונן דל, וגמולו ישלם לו / אראל [׳ ׳›׳×׳‘ ׳‘-05:10:35 02.12.2010]