קוד: ביאור:מלכים ב א3 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
מלכים ב א3-4: "וּמַלְאַךְ ה' דִּבֶּר אֶל אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי 'קוּם! עֲלֵה לִקְרַאת מַלְאֲכֵי מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן וְדַבֵּר אֲלֵהֶם 'הַמִבְּלִי אֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל אַתֶּם הֹלְכִים לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן?! וְלָכֵן כֹּה אָמַר ה': הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתָ שָּׁם לֹא תֵרֵד מִמֶּנָּה כִּי מוֹת תָּמוּת!'' וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּה.
"
אחזיה בן אחאב מלך ישראל חלה, ושלח שליחים לדרוש בבעל זבוב אלהי עקרון אם יחיה ממחלתו. בתגובה אליהו מוכיח את שליחי אחזיה, ודרכם גם את אחזיה עצמו, על כך שהם פונים לאלילים. הפניה לאלילים פסולה משתי סיבות:
אֶל תִּפְנוּ אַל האֶלילם, וֵאַלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם";
כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ, וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ: נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן".
ניתן להציע כמה אפשרויות (רובן ע"פ הרב אלחנן סמט, "פרקי אליהו", חלק "אחזיה" ג, עמ' 419):
א. אליהו לא נשלח אל אחזיה כי:
1. אחזיה היה כל כך רשע שלא היה כל טעם להוכיח אותו,
משלי ט7: "יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן, וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ
" (פירוט).
2. אחזיה היה נכרי, בן של איזבל הכנענית, ולכן היה פסול מלשמש כמלך, ואליהו לא רצה לחלוק לו כבוד ולהופיע לפניו (ראו מדוע כיבד אליהו את אחאב ולא את בניו / דוד ויסקוט).
3. איזבל, אמו של המלך שהיתה עדיין בחיים, גזרה גזר דין מוות על אליהו (מלכים א יט2), גזר הדין היה עדיין בתוקף, וה' לא רצה לסכן את אליהו ולשלוח אותו אל ארמון המלוכה.
ב. אליהו נשלח דווקא אל השליחים כי:
4. "אין שליח לדבר עבירה
". אדם שעבר עבירה, כגון דרישה באלילים, נושא באחריות מלאה לעבירה, גם אם הוא עשה אותה בשליחותו של אדם אחר. התוכחה של אליהו מכוונת קודם כל אל האנשים העומדים לעבור עבירה, כדי למנוע אותם מעבירה זו (ודומה לזה כתב דוד ויסקוט
שם).
5. דרישה באלילים היא לא רק עבירה אלא גם חילול שם ה' - היא גורמת לגויים לחשוב ש"אין אלהים בישראל
". לכן היה חשוב לעצור את השליחים מייד, לפני שיספיקו להגיע לעקרון.
6. התוכחה יעילה ביותר כאשר החוטא נתפס "על חם", כמו שציווה ה' על אליהו אחרי שאחאב רצח את נבות היזרעאלי,
מלכים א כא18: "'קוּם! רֵד לִקְרַאת אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן, הִנֵּה בְּכֶרֶם נָבוֹת אֲשֶׁר יָרַד שָׁם לְרִשְׁתּוֹ'
" (שימו לב לדמיון בין ציווי ה' בשני המקרים - "קום עלה לקראת" לעומת "קום רד לקראת").
בסופו של דבר, אחרי שאחזיהו שלח כמה מחלקות להביא את אליהו אליו בכוח
ולא הצליח, ה' הרשה לאליהו ללכת אל אחזיה (מלכים ב א15): "וַיְדַבֵּר מַלְאַךְ ה' אֶל אֵלִיָּהוּ 'רֵד אוֹתוֹ, אֶל תִּירָא מִפָּנָיו'; וַיָּקָם וַיֵּרֶד אוֹתוֹ אַל הַמֶּלֶךְ
". ניתן להסביר את השינוי על-פי כל אחת מהתשובות למעלה:
1. אחרי ששתי מחלקות שלמות נשרפו כשניסו לעצור את אליהו, היה אפשר לצפות שאחזיה יתרכך ויסכים לקבל תוכחה.
2. אחרי שמפקד המחלקה השלישית כרע ברך לפני אליהו, כבודו של המלך ושל עבדיו הושפל, ואליהו יכול לבוא אליו כמנצח.
3. מפקד המחלקה השלישית נכנע לפני אליהו, והמחלקה ליוותה אותו לשומרון והגנה עליו מפני איזבל.
4. המחלקה השלישית כבר עברה לצידו של אליהו, השליחים כבר חזרו בתשובה, ועכשיו נשאר רק להוכיח את המלך ששלח אותם.
5. חילול שם ה' כבר נמנע כשהשליחים הראשונים חזרו.
6. החוטא כבר נתפס "על חם", ואפשר עכשיו להוכיח אותו גם בביתו.
והרב סמט הוסיף: "גדול נצחונו של אליהו בשעה שהוא מופיע ללא חת לפני אחזיה ואומר לו את דברי נבואתו הקשים ללא חשש מפגיעה, מניצחונו בעת שהצליח להפוך את מלאכי אחזיה לשלוחיו שלו, או מניצחונו בעת שהוא מעניש את שלוחי אחזיה הבאים לפגוע בו
"
(הרב אלחנן סמט, "פרקי אליהו", חלק "אחזיה" ז, עמ' 447).
יהודה (סיון ה'תשס"ה): אליהו הופיע לאחרונה בפרשת כרם נבות (מלכים א כא), אך בימי אחאב היו גם נביאים נוספים, כמו מיכיהו בן ימלה ועוד (ראו מלכים א כב). מדוע ה' שלח דווקא את אליהו? לכאורה הספור קרה הרבה שנים מאז נתגלה אליהו לאחרונה, עד כדי כך שרוב העם כבר לא הכיר את אליהו, רק המלך הכיר את סגנונו של אליהו; אם כך, מדוע נשלח דווקא אליהו?
רועי (סיון ה'תשס"ה): אולי הקב"ה שלח את אליהו מפני ה"קשר" שלו עם אביו אחאב.
אלמוני (אלול ה'תשע"ב): אליהו מתלבט האם עמ"י שומר את הברית שלו עם אלוקיו, לכן הוא נשלח לחזק בעם את התפיסה שיש אלוקים בישראל, ובכל עת צרה, כמו מחלת המלך אחזיה, ניתן להעזר בו!
הביטוי
המבלי אין הוא ביטוי כפול המבטא תמיהה גדולה, כמו ב
שמות יד11: "וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה 'הַמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר?! מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם'
"
הנביא נקרא כאן אליה, בכתיב חסר. ישנם שמות נוספים שמופיעים עם ו ובלי ו לסירוגין, כמו יתר - יתרו, ירמיה - ירמיהו, ועוד (ראו רמב"ן על שמות ב טז).
להשוואה בין פסוק זה לבין הפסוקים הדומים בהמשך הפרק, ראו
המבלי אין אלקים בישראל? / עמוס עזריה.