קוד: חרד= בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ, וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן, וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד"
וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה" - בני ישראל התרחקו מההר במהירות מרוב פחד, כמו שכתוב בהמשך "
וינועו ויעמדו מרחוק".
וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד; וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ, וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם" - תוכלו לישון בחוץ, ואף אחד לא יוכל להפחיד אתכם ולהניע אתכם ממקום משכבכם.
וְהָיְתָה נִבְלָתְךָ לְמַאֲכָל לְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ, וְאֵין מַחֲרִיד" - אף אחד לא יפחיד את הבהמות ויניע אותן מסעודתן; וכן ישעיהו יז2: "
עֲזֻבוֹת עָרֵי עֲרֹעֵר, לַעֲדָרִים תִּהְיֶינָה, וְרָבְצוּ וְאֵין מַחֲרִיד".
וְעִבְרִים עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶרֶץ גָּד וְגִלְעָד, וְשָׁאוּל עוֹדֶנּוּ בַגִּלְגָּל וְכָל הָעָם חָרְדוּ אַחֲרָיו" - בני ישראל פחדו מהפלשתים ובאו במהירות אל שאול.
וַתְּהִי חֲרָדָה בַמַּחֲנֶה בַשָּׂדֶה וּבְכָל הָעָם, הַמַּצָּב וְהַמַּשְׁחִית חָרְדוּ גַּם הֵמָּה, וַתִּרְגַּז הָאָרֶץ, וַתְּהִי לְחֶרְדַּת אֱלֹהִים" - הפלשתים במחנה נעו במהירות מרוב פחד, עד שכל המחנה התבלגן והתפזר לכל עבר.
וַיַּעַשׂ שְׁמוּאֵל אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר ה', וַיָּבֹא בֵּית לָחֶם; וַיֶּחֶרְדוּ זִקְנֵי הָעִיר לִקְרָאֵתוֹ, וַיֹּאמֶר 'שָׁלֹם בּוֹאֶךָ?'" - זקני בית לחם ראו שהוא בא אל עירם באופן לא צפוי, חששו שקרה דבר רע ובאו לקראתו במהירות כדי לברר אם הוא בא למטרת שלום.
וַיָּבֹא דָּוִד נֹבֶה אֶל אֲחִימֶלֶךְ הַכֹּהֵן, וַיֶּחֱרַד אֲחִימֶלֶךְ לִקְרַאת דָוִד וַיֹּאמֶר לוֹ 'מַדּוּעַ אַתָּה לְבַדֶּךָ וְאִישׁ אֵין אִתָּךְ?'" - אחימלך ראה שדוד הגיע אל נוב באופן לא צפוי, חשש שקרה דבר רע ובא לקראתו במהירות כדי לברר מה הבעיה.
וַיֶּחֶרְדוּ וַיָּקֻמוּ כָּל הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר לַאֲדֹנִיָּהוּ, וַיֵּלְכוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ" - הם פחדו כששמעו שדוד המליך את שלמה, המתחרה של אדוניהו, והסתלקו במהירות מהמקום.
אַחֲרֵי ה' יֵלְכוּ כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג, כִּי הוּא יִשְׁאַג וְיֶחֶרְדוּ בָנִים מִיָּם. יחרדו כצפור ממצרים וכִּיונה מארץ אשור, והושבתים על בתיהם נאם ה'." - ה' יטיל פחד בליבותיהם של בני ישראל בגלות, ויגרום להם לעלות במהירות לארץ ישראל.
...אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר זֵרוּ אֶת יְהוּדָה -... וַיָּבֹאוּ אֵלֶּה לְהַחֲרִיד אֹתָם, לְיַדּוֹת אֶת קַרְנוֹת הַגּוֹיִם הַנֹּשְׂאִים קֶרֶן אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה לְזָרוֹתָהּ..." - מנהיגי ישראל בעתיד יטילו פחד על אויבי ישראל ויגרמו להם להתפזר לכל עבר (פירוט).
וְרָאִיתִי אֲנִי דָנִיֵּאל לְבַדִּי אֶת הַמַּרְאָה וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאָה אֲבָל חֲרָדָה גְדֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם וַיִּבְרְחוּ בְּהֵחָבֵא"
וַיָּבוֹא, וְהִנֵּה עֵלִי יֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא יך[יַד] דֶּרֶךְ מְצַפֶּה כִּי הָיָה לִבּוֹ חָרֵד עַל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וְהָאִישׁ בָּא לְהַגִּ[יַד] בָּעִיר וַתִּזְעַק כָּל הָעִיר" - לבו של עלי נע במהירות מרוב פחד על גורלו של ארון האלהים שיצא למלחמה (ואכן, כששמע שהארון נשבה הוא כנראה קיבל התקף לב ומת).
וַיֹּאמֶר אֶל אֶחָיו: הוּשַׁב כַּסְפִּי וְגַם הִנֵּה בְאַמְתַּחְתִּי! וַיֵּצֵא לִבָּם,וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל אָחִיו לֵאמֹר: מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ?"
וַיַּרְא שָׁאוּל אֶת מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים, וַיִּרָא, וַיֶּחֱרַד לִבּוֹ מְאֹד" - לבו דפק במהירות והוא נחלש, עד שנאלץ לאכול אצל בעלת האוב.
אַף לְזֹאת יֶחֱרַד לִבִּי וְיִתַּר מִמְּקוֹמוֹ"
חֶרְדַּת אָדָם יִתֵּן מוֹקֵשׁ, וּבוֹטֵחַ בה' יְשֻׂגָּב" (פירוט)
הנה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת, מה לעשות לך?..." - מרוב יראת כבוד, עשית למעננו הרבה דברים בזריזות רבה ובחריצות.
וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כָל אֵלֶּה נְאֻם ה', וְאֶל זֶה אַבִּיט: אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ, וְחָרֵד עַל דְּבָרִי... שמעו דבר ה' החרדים אֶל דברו..." - הירא מפניי, ומקיים את מצוותי בזריזות וחריצות (ראו מיהו חרדי?).
וְאֵלַי יֵאָסְפוּ כֹּל חָרֵד בְּדִבְרֵי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל מַעַל הַגּוֹלָה וַאֲנִי יֹשֵׁב מְשׁוֹמֵם עַד לְמִנְחַת הָעָרֶב"
וְעַתָּה נִכְרָת בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ לְהוֹצִיא כָל נָשִׁים וְהַנּוֹלָד מֵהֶם בַּעֲצַת ד' וְהַחֲרֵדִים בְּמִצְוַת אֱלֹהֵינוּ, וְכַתּוֹרָה יֵעָשֶׂה"
וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד, וַיֹּאמֶר 'מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרֲכֵהוּ גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה?'" - יצחק הבין שטעה כשרצה לברך את עשו, והודה שהברכה מגיעה ליעקב - "גם ברוך יהיה " (ראו רש"ר הירש).
וַיַּרְא שָׁאוּל אֶת מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים, וַיִּרָא, וַיֶּחֱרַד לִבּוֹ מְאֹד" - מרוב פחד, הוא שינה את דרכיו והלך לשאול בבעלת אוב, שעד אותו היום נלחם בה מלחמת חרמה.
וְעַתָּה קְרָא נָא בְּאָזְנֵי הָעָם לֵאמֹר: מִי יָרֵא וְחָרֵד, יָשֹׁב וְיִצְפֹּר מֵהַר הַגִּלְעָד..."
וַיָּנוּסוּ זֶבַח וְצַלְמֻנָּע וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, וַיִּלְכֹּד אֶת שְׁנֵי מַלְכֵי מִדְיָן אֶת זֶבַח וְאֶת צַלְמֻנָּע, וְכָל הַמַּחֲנֶה הֶחֱרִיד"
וְאָבוֹא עָלָיו וְהוּא יָגֵעַ וּרְפֵה יָדַיִם, וְהַחֲרַדְתִּי אִתּוֹ, וְנָס כָּל הָעָם אֲשֶׁר אֹתוֹ וְהִכֵּיתִי אֶת הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ"
עָבְרוּ מַעְבָּרָה, גֶּבַע מָלוֹן לָנוּ; חָרְדָה הָרָמָה, גִּבְעַת שָׁאוּל נָסָה"
בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִצְרַיִם כַּנָּשִׁים, וְחָרַד וּפָחַד מִפְּנֵי תְּנוּפַת יַד ה' צְבָאוֹת אֲשֶׁר הוּא מֵנִיף עָלָיו"
תָּעָה לְבָבִי, פַּלָּצוּת בִּעֲתָתְנִי; אֵת נֶשֶׁף חִשְׁקִי שָׂם לִי לַחֲרָדָה"
חִרְדוּ שַׁאֲנַנּוֹת, רְגָזָה בֹּטְחוֹת; פְּשֹׁטָה וְעֹרָה, וַחֲגוֹרָה עַל חֲלָצָיִם"
רָאוּ אִיִּים וְיִירָאוּ, קְצוֹת הָאָרֶץ יֶחֱרָדוּ; קָרְבוּ וַיֶּאֱתָיוּן"
וְהָיְתָה נִבְלַת הָעָם הַזֶּה לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ, וְאֵין מַחֲרִיד"
כִּי כֹה אָמַר ה': קוֹל חֲרָדָה שָׁמָעְנוּ פַּחַד וְאֵין שָׁלוֹם"
וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם ה' וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל, כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם; וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד"
וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל, כִּי הִנְנִי מוֹשִׁעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם; וְשָׁב יַעֲקוֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד"
וְיָרְדוּ מֵעַל כִּסְאוֹתָם כֹּל נְשִׂיאֵי הַיָּם וְהֵסִירוּ אֶת מְעִילֵיהֶם וְאֶת בִּגְדֵי רִקְמָתָם יִפְשֹׁטוּ, חֲרָדוֹת יִלְבָּשׁוּ עַל הָאָרֶץ יֵשֵׁבוּ וְחָרְדוּ לִרְגָעִים וְשָׁמְמוּ עָלָיִךְ"
עַתָּה יֶחְרְדוּ הָאִיִּן יוֹם מַפַּלְתֵּךְ וְנִבְהֲלוּ הָאִיִּים אֲשֶׁר בַּיָּם מִצֵּאתֵךְ"
בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַלְאָכִים מִלְּפָנַי בַּצִּים לְהַחֲרִיד אֶת כּוּשׁ בֶּטַח וְהָיְתָה חַלְחָלָה בָהֶם בְּיוֹם מִצְרַיִם כִּי הִנֵּה בָּאָה"
וַהֲשִׁמּוֹתִי עָלֶיךָ עַמִּים רַבִּים וּמַלְכֵיהֶם יִשְׂעֲרוּ עָלֶיךָ שַׂעַר בְּעוֹפְפִי חַרְבִּי עַל פְּנֵיהֶם וְחָרְדוּ לִרְגָעִים אִישׁ לְנַפְשׁוֹ בְּיוֹם מַפַּלְתֶּךָ"
וְלֹא יִהְיוּ עוֹד בַּז לַגּוֹיִם וְחַיַּת הָאָרֶץ לֹא תֹאכְלֵם וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח וְאֵין מַחֲרִיד"
וְנָשׂוּ אֶת כְּלִמָּתָם וְאֶת כָּל מַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ בִי בְּשִׁבְתָּם עַל אַדְמָתָם לָבֶטַח וְאֵין מַחֲרִיד"
אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ אִם תִּהְיֶה רָעָה בְּעִיר וידוד לֹא עָשָׂה"
וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְאֵין מַחֲרִיד כִּי פִי ידוד צְבָאוֹת דִּבֵּר"
אַיֵּה מְעוֹן אֲרָיוֹת וּמִרְעֶה הוּא לַכְּפִרִים אֲשֶׁר הָלַךְ אַרְיֵה לָבִיא שָׁם גּוּר אַרְיֵה וְאֵין מַחֲרִיד"
שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב וְלֹא יִמָּצֵא בְּפִיהֶם לְשׁוֹן תַּרְמִית כִּי הֵמָּה יִרְעוּ וְרָבְצוּ וְאֵין מַחֲרִיד"
וְרָבַצְתָּ וְאֵין מַחֲרִיד, וְחִלּוּ פָנֶיךָ רַבִּים"
וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת, וְהִנֵּה אִשָּׁה שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו"