קוד: מבנה משלי ה בתנ"ך
סוג: מבנה2
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
פרק ה בספר משלי מתייחס לאחת המטרות של לימוד החכמה - להינצל מנשים מסוכנות (פירוט). הנשים המסוכנות בספר משלי הן משל לפיתויים הקשורים ליצר ותאווה, ולכן
העצות המובאות כאן יכולות לעזור גם לגברים וגם לנשים - לכל מי שמתמודד עם
יצרים ופיתויים, במיוחד בתחום שבינו לבינה.
בְּנִי, לְחָכְמָתִי הַקְשִׁיבָה; לִתְבוּנָתִי, הַט-אָזְנֶךָ. לִשְׁמֹר מְזִמּוֹת; וְדַעַת, שְׂפָתֶיךָ יִנְצֹרוּ." - שמור בחכמה על האזניים ועל השפתיים, כי הם מוקדי הפיתוי העיקריים:
כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה, שִׂפְתֵי זָרָה; וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ, מָרָה כַלַּעֲנָה; חַדָּה, כְּחֶרֶב פִּיּוֹת." - הנשיקות של האשה הזרה, וכן הדברים שהיא אומרת, מתוקים ונעימים, אך בסופו של דבר מובילים לתוצאה מרה וכואבת (פירוט).
רַגְלֶיהָ, יֹרְדוֹת מָוֶת; שְׁאוֹל, צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ. אֹרַח חַיִּים, פֶּן-תְּפַלֵּס; נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ, לֹא תֵדָע." - האישה הזרה מובילה את כל ההולכים עמה למוות, אך כדי שלא תוכל לעזוב באמצע הדרך ולחזור לחיים, היא תוביל אותך במעגלים משתנים שאינך מכיר, ולא תדע איך לצאת מהם (פירוט).
וְעַתָּה בָנִים, שִׁמְעוּ לִי; וְאַל תָּסוּרוּ מֵאִמְרֵי פִי! הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ, וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ". לא רק להתרחק בפועל מהבית שלה (= המקום שבו נמצא הפיתוי), אלא גם "הרחק מעליה דרכך" - לתכנן מראש את הדרך שרוצים ללכת בה, כך שהיא לא תעבור במקום שיש בו פיתוי. הרחק מעליה דרכך, כדי שלא תקרב אל פתח ביתה. ראו גם איסור ייחוד .
פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ, וּשְׁנֹתֶיךָ לְאַכְזָרִי. פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ, וַעֲצָבֶיךָ בְּבֵית נָכְרִי". ברגע שאת/ה נכנע/ת לפיתוי - את/ה למעשה נותן את כוחות הגוף והנפש שלך לאחרים, והם יכולים לעשות איתם מה שהם רוצים. את/ה כבר לא שולט/ת בעצמך - אחרים שולטים בך. תחשוב/י על כל ההישגים שהישגת במשך השנים - כל הכבוד והכוחות שצברת - האם את/ה באמת רוצה שזרים ישלטו בכל זה? ראו גם פיתויים מסוכנים לחופש שלך.
וְנָהַמְתָּ בְאַחֲרִיתֶךָ, בִּכְלוֹת בְּשָׂרְךָ וּשְׁאֵרֶךָ. וְאָמַרְתָּ 'אֵיךְ שָׂנֵאתִי מוּסָר, וְתוֹכַחַת נָאַץ לִבִּי. וְלֹא שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל מוֹרָי, וְלִמְלַמְּדַי לֹא הִטִּיתִי אָזְנִי. כִּמְעַט הָיִיתִי בְכָל-רָע, בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה". תחשוב/י על ימי הזיקנה - מה תרגיש/י כשתהיה זקן/ה, באחריתך, בכלות בשרך ושארך - תענוגות הגוף כבר לא יעניינו אותך - האם לא תצטער/י על כל השנים הטובות שבזבזת על מעט תענוג? ראו גם לחשוב על האחרית.
שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ, וְנֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ. יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה, בָּרְחֹבוֹת פַּלְגֵי מָיִם. יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ, וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ". כשאת/ה מפיץ/ה את הדברים שאת/ה יצרת - גם אם אחרים נהנים מהם - בסופו של דבר הם רק שלך, כי הם נובעים מהיצירתיות המקורית שלך. כשאיש/ה עוסק/ת בפעילות כזאת - אין לו/ה זמן לתת את כוחות החיים שלו לפיתויים זרים (וזרות). ראו גם לחפש מתחת לפנס.
יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ, וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ. אַיֶּלֶת אֲהָבִים, וְיַעֲלַת חֵן: דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל-עֵת, בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד". הנישואין כשלעצמם אינם מבטלים את היצרים, אולם, קל יותר להתמודד איתם ביחד, כאשר יש שמחה ואהבה בין בני הזוג (ראו גם שגיאות של אהבה). רעיון דומה נמצא ב משלי יח22: "
מָצָא אִשָּׁה - מָצָא טוֹב, וַיָּפֶק רָצוֹן מה'": מי שמוצא אישה, קל לו יותר להיות רצוי לפני ה', כי הם עוזרים זה לזו להינצל מן החטא (ע"פ מצודת דוד שם).
וְלָמָּה תִשְׁגֶּה בְנִי בְזָרָה, וּתְחַבֵּק חֵק נָכְרִיָּה? כִּי נֹכַח עֵינֵי ה' דַּרְכֵי אִישׁ, וְכָל מַעְגְּלֹתָיו מְפַלֵּס. עֲווֹנֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע, וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ. הוּא יָמוּת בְּאֵין מוּסָר, וּבְרֹב אִוַּלְתּוֹ יִשְׁגֶּה".