משלי כג29-30: "לְמִי אוֹי? לְמִי אֲבוֹי?
לְמִי מִדונים [מִדְיָנִים]? לְמִי
שִׂיחַ?
לְמִי פְּצָעִים חִנָּם? לְמִי
חַכְלִלוּת עֵינָיִם? -
לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן,
לַבָּאִים לַחְקֹר מִמְסָךְ
".
למי שייכות זעקות ה"
אוי ואבוי " שאנחנו שומעים בחוץ? למי שייכים
המדיינים (סכסוכים)
והשיחות הבטלות?
למי יש
פצעים שנפצע
חינם (בלי תועלת),
ועיניים
חכלילות (אדומות) מרוב עייפות? -
הקבלות
ע"פ הפשט, הקטע כולו מדבר בגנות היין, ומתאר שש צרות הנובעות משתיית יין מרובה:
-
אוי = זעקת צער וכאב, וגם
אבוי = "
לשון צעקה ויללה
"
(רש"י);
-
מדינים = מריבות וקטטות (כמקובל בבתי מרזח),
שיח = דיבורי הבל או צער;
-
פצעים חינם = כתוצאה מהמריבות,
חכלילות עיניים = עיניים אדומות מרוב עייפות או שיכרות.
- כל הצרות הללו מגיעות לאנשים הנשארים עד
מאוחר בלילה כדי לשתות
יין, ומשקיעים את כל זמנם במחקרים על טיב הקוקטייל (פירוט).
כך פירשו רוב המפרשים, למשל: "למי נזק והפסד,
ולמי ריב וקטטה וקינה ונהי,
ולמי מכאוב
ופצעים בלי סבה תחייב זה אבל
בחנם,
ולמי ימצא האודם בעינים והפסדם? - הלא לאנשים השוקדים על שתיית
היין, ובאים
לחקור
אי זה יין הוא יותר חשוב לשתות ממנו, להמשכם לזאת התאוה תמיד, וזה יהיה סבה,
כי בסבת היין ישתכרו, ויגיעו רעות גדולות להם...
"
(רלב"ג).
אולם, המילה
חכלילות עיניים רומזת לפרשנות אחרת. המילה מזכירה את ברכת יעקב לשבט יהודה,
בראשית מט12: "חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן, וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב
"; שם בוודאי משמעותה חיובית - עיניים לוהטות ומלאות שמחת חיים. אם כך, ייתכן שגם בפסוק שלנו, ה"צרה" השישית -
חכלילות עיניים - היא בכלל לא צרה אלא תוצאה חיובית של שתיית היין! כך פירשו גם חכמי המדרש: "למי חכלילות עיניים - אם זכה אדם ושתה
כדי צרכו, הוא מתוק לחכו... מה
חלב הזה מרצה דעתו של תינוק, כך
היין משיב דעתו של זקן
"
(מדרש משלי (בובר)).
1. אם נתעמק יותר בפסוקים, נראה שהמילים במקומות
האי-זוגיים הן בהכרח שליליות, אבל המילים במקומות
הזוגיים יכולות להתפרש גם במשמעות חיובית:
- המילה
אוי נזכרת כמילת צער במקומות רבים בתנ"ך, החל מ
במדבר כא29: "
אוֹי לְךָ מוֹאָב, אָבַדְתָּ עַם כְּמוֹשׁ...
"; אבל המילה
אבוי לא נזכרת בשום מקום אחר. שורשה הוא
אבה, וייתכן שהיא מציינת רצון ותשוקה, כמו ב
קהלת יב5: "וְתָפֵר
הָאֲבִיּוֹנָה
".
- המילה
מדינים נזכרת במשמעות שלילית - מריבות - במקומות רבים בספר משלי, אבל המילה
שיח יכולה דווקא לציין שיחה עניינית בדברי חכמה;
- המושג
פצעים חינם הוא כמובן שלילי, אבל
חכלילות עיניים יכולה גם להיות חיובית, כנ"ל.
- כך גם בפסוק הבא,
המאחרים על היין הם בוודאי טיפוסים שליליים, כמו ב
ישעיהו ה11: "
הוֹי מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר שֵׁכָר יִרְדֹּפוּ,
מְאַחֲרֵי בַנֶּשֶׁף יַיִן יַדְלִיקֵם
" (פירוט), אבל
הבאים לחקור ממסך יכולים גם להיות טיפוסים חיוביים - חכמים הנפגשים כדי לחקור ולחדור מבעד למסך הדעת.
לפי זה, ייתכן שהקטע שלפנינו כולל שתי חידות שונות: חידה אחת - כפשוטה - מתארת את הנזקים שגורם היין לרוב בני האדם; אבל החידה השניה מתארת דווקא את התועלת שמביא היין לחכמים - המנהלים שיחות אל תוך הלילה על-מנת לחקור ולגלות דברים חדשים. חידה זו היא נסתרת על-מנת שרק החכמים יבינו את משמעותה...
(ע"פ
"למי אוי למי אבוי": משלי כג, כט-לה: אזהרת חכמים כנגד שתיית יין? /
יאיר זקוביץ, בתוך: מגוון דעות והשקפות על היין במקורות, בעריכת דרור כרם, בהוצאת משרד החינוך, ישראל ה'תשנ"ט).
2. הסבר נוסף, מדוע בספר משלי חכלילות עיניים נזכרת במשמעות שלילית
ובבראשית היא נזכרת במשמעות חיובית: "כי היין מחזק את העינים. אך השאלה מה
עושים עם העינים: או שמביטים בהם ביראה, ואז לברכה היין; או שמביטים בעינים
לרעה, כאשר מביטים באשת איש, כאשר כתוב בספר משלי פרק כג אשר כתוב שם
עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת"
(חכלילות עיניים מיין / משה דין).
3. ועל-דרך הדרש: "מה שכתוב בתורה לשבח, אינו אלא על יינה של תורה, שהוא הפלפול שלה, שמעורר את הגבורות ומאדים את העיניים. אבל מה שנזכר כאן, הוא יין דעלמא, שמאדים את העיניים לגנאי
"
(רמ"ד וואלי).
ראו: פסוקים נוספים על
יין בספר משלי.
דקויות
1. רש"י פירש, שארבעת ה"צרות" הראשונות בכלל לא קשורות ליין, אלא הן עניין בפני עצמו: "למי מדינים למי שיח - למי שיש לו מדינים עם הבריות ושיחה יתירה, לו
אוי ואבוי, כי ברב דברים רב פשע
"
(רש"י).
2. ומלבי"ם פירש, שהקטע ערוך כשלושה זוגות של שאלה ותשובה: "אם תשאל "למי אוי"? אשיב לך "למי אבוי", שהוא תאוה וחשק המתאוה, מי שיש לו אבוי ותאוה, לו אוי; ואם תשאל "למי מדנים?" שהם דינים וטענות, אשיב לך "למי שיח", גדר השיח הוא הדיבור בלי שכל רק כפי פליטת דמיונותיו, המרבה שיח מרבה מדנים וריב; ואם תשאל "למי פצעים חנם?" אשיב לך: למי אשר לו "חכלילות עינים", ואם תשאל מי האיש אשר לו חכלילית עינים? אשיב לך:
"למאחרים על היין", ואחר שאחרו כל הלילה לשתות יין אז הם "באים" מחדש "לחקר ממסך" לחקור את המוזג שיודע למסוך היין היטב, וחוזרים לשתות מחדש
"
(מלבי"ם).
- "
חכלילי עינים - אמרו המפרשים (רש"י ראב"ע והרד"ק) שהוא ענין אדמימות, שיתאדמו עיניו מרוב שתית יין, וכמוהו "
למי חכלילות עינים? " והנראה בעיני שהוא הפוך מן "כחלת עיניך" (יחזקאל כג מ),
ונכפלה בו הלמ"ד כמנהג רבים, והוא כענין מכחול העינים הידוע ומורגל בדברי
רבותינו (כלים פי"ג מ"ב), וכן שמו בערבי "אל כחול", יאמר שהוא כחול העינים מן
היין, כי כאשר אחרים כוחלים אותם בפוך שהוא ה"אל כחול", כן יכחול אותם הוא
ביין, וכמו שהאחרים מלבנים שיניהם בתמרוקים, כן ילבן אותם בחלב, והמשל לרבוי
היין והחלב בארצו, כאשר הזכיר אונקלוס. וכן
למי חכלילות עינים -
כמו כחלילות, יאמר שעיניו כחולות ביין ולא יוכל להסתיר שכרותו, או יאמר
למי
חכלילות עינים שיצטרך לכחול עיניו תמיד,
למאחרים על היין כי היין יחשיך את
עיניהם ויורידו דמעה ותמקנה בחוריהן, ויצטרך שיהיו עיניו במכחול תדיר. יספר
הכתוב בגנות היין, ברעות הבאות לו מבחוץ -
במדנים ובפצעים ושישמע בביתו
אוי
ואבוי, ויזכיר הנזק ההוא ההוה לו ממנו בגופו, חשכת עיניו ותחלואיהם הרבים; וזה
פירוש וענין נכון
"
(רמב"ן על בראשית מט יב).
- קשר בין יין למריבות נרמז גם ב
משלי יט29-משלי כ1: "
נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים, וּמַהֲלֻמוֹת לְגֵו כְּסִילִים. לץ היין, המה שכר, וכל שגה בו לא יחכם
" (פירוט); ראו
רבנו יונה על משלי כ ג.
- "
אבוי.. ענינו כענין
אוי, ויש מי שפירשו מענין
אביון כלומר למי עוני
"
(רד"ק,
שרשים אות האלף).
- "
(כט): "לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי" רב הונא אמר למי שאינו עמל בתורה "לְמִי מִדְיָנִים" למי דינין "לְמִי שִׂיחַ" למי פיטטין "לְמִי פְּצָעִים חִנָּם" למי פדעין דמגן (ל): "לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן"
עובדא הוה בחד בר נש דהוה אליף למשתי תרי עשר קיסטין דחמר בכל יום יומא חד
אישתי חד עשר קיסטין דמך ולא אתא שינתא קם בחשוכא אזל לבי קפילא אמר ליה
זבון לי חד קיסטא א"ל לא פתחנא לך דהיא חשיכא וצרי לי מן נטוריא תלא עייניה
וחזא נוקבא בתרעא א"ל הב לה מיניה בהדין נוקבא את מפני מלגיו ואנא שתי
מלבר עבד ליה כן אשתי ודמך קדם תרעא עברון עליה נטוריא סבורניה דהוא גנב
מחיוניה ופדעוניה וקרו עליה "לְמִי פְּצָעִים חִנָּם" למאן פדעין דמגן "לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם" למאן שמשין דעיינין כל אלה למי "לַמְאַחֲרִים עַל הַיַּיִן" זה שנכנס לבי קפילא קדמאי ונפק בתראי לבאים לחקור ממסך מן דשמע הן אית ליה חמרא טבא רדיף בתריה מה כתיב בו בסוף "אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יֶשְׁךָ וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ" מה צפעון זה מפריש בין מיתה לחיים כך הפריש היין בין אדם לחוה דא"ר יהודה בר' אלעאי אותו העץ שאכל ממנו אדם הראשון ענבים היו הה"ד (דברים לב, לב): "ענבימו ענבי ראש אשכלות מרורות למו" הללו הביאו מרורות לעולם.
"
(אסתר רבה ה א).
- חכמי ארץ ישראל פירשו את הפסוק גם מהסוף להתחלה: "
למי שיש לו אוי ואבוי ושיח - דהיינו אבלים,
ולמי שיש לו מדנים ופצעים חנם - דהיינו רשע הנלחם עם הבריות, ולמי שיש לו
חכלילות עינים מרוב שומנו ושקיטתו להם - ראוי להיות מאחרים על היין
"
(רש"י על דברי רב דימי בשם חכמי מערבא,
בבלי סנהדרין ע א).
- חז"ל דרשו את הפסוק כתוכחה לגויים המשעבדים את ישראל: "
לכך כתוב ו' פעמים למי - כנגד ו' גלויות שגלו ישראל לבין האומות... וכולן לקו על ידיהם...
"
(במדבר רבה י ב).
מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב
גוגל
-
דבר תורה - התגברות על תאוות: מה זאת תאווה? - פסיפס: 18 ספטמבר 2008
... שלמה המלך עליו השלום חד אחת מאותן חידות:
למי אוי למי אבוי - למי צער ועוני, למי מדינים למי שיח - למי מריבות ורֹב דברים, למי פצעים חנם למי חכלילות עינים - למי
... (cache)
-
פרשת שמיני: אמרו ליה: עשרא קיסטון אישתיה, ואם תאמר מתער הוא משנתיה מנשי ליה?! ת"ל: מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד. (משלי כג):
למי אוי למי אבוי למי מדנים למי שיח. רב הונא אמר: למי שאינו עמל
... (cache)
-
בשבילי התנ"ך: ורוח הקדש צווחת,
למי אוי למי אבוי למי מדנים וגו', למאחרים על היין, אל תרא יין כי יתאדם וגו', אחריתו כנחש ישך וכצפעוני יפריש, עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות, והיית כשוכב בלב ים
... (cache)
-
דף קשר 1061 -: (6) אמר רב עמרם בריה דרבי שמעון בר אבא אמר רבי חנינא: מאי דכתיב (משלי כ"ג) "למי אוי
למי אבוי למי מדנים למי שיח למי פצעים חנם למי חכללות עינים למאחרים על היין לבאים לחקר
... (cache)
-
מדרש תנחומא - שמיני: ורוח הקדש צוחת,
למי אוי למי אבוי למי מדנים וגו', למאחרים על היין, אל תרא יין כי יתאדם וגו', אחריתו כנחש ישך וכצפעוני יפריש, עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות, והיית כשוכב בלב ים
... (cache)
-
מן המחקר כ' סיוון יום הזיכרון לשואת יהודי: כך למשל כתב אפרים מבון בקינתו "
למי אוי למי אבוי ": אוי לנו כי שודדנו והיתה לשרפה הנאוה והמענגה קהלת בלויש היפה הנועדה יחד לתורה ולתעודה לעדפה איך הבערה לחלק יצאת ולטרפה
... (cache)
-
שער ברסלב - צום כ' סיון: פייטני הימים ההם חברו סליחות וקינות מיוחדות על קרבנותיה של עלילה זו. רבי אפרים בר יעקב מבונא, חבר פיוט מיוחד '
למי אוי, למי אבוי ומדנים' שבו העלה על הכתב את קורות ישראל מימי
... (cache)
-
מבטא האות ו:. 'מבטא האות ו. (cache)
-
האמונות והדעות:
למי אוי למי אבוי למי מדינים למי שיח למי פצעים חנם למי חכלילות עינים למאחרים על היין6. והיכן העברות 7 ועשיית הפשעים כי אם בו, כמו שאמר: אחריתו כנחש ישך וכצפעוני יפריש, עיניך
... (cache)
-
צפע מצוי: באות עליו ורוח הקדש צוחת
למי אוי למי אבוי למי מדנים וגו' למאחרים על היין, אל תרא יין כי יתאדם וגו' אחריתו כנחש ישך וכצפעוני יפריש, עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות, והיית כשוכב
... (cache)
-
ביאור:משלי ו י ג€“ ויקיטקסט: 27 מאי 2011
... (cache); "למי אוי למי אבוי ": משלי כג, כט- לה: אזהרת חכמים כנגד שתיית יין?:... לא תסור מעליו אולתו' (משלי כז כב), וכעצל המשיב על השאלה: 'עד מתי עצל תשכב
... (cache)
-
ביאור:על סדר היום - הגבלת מכירת משקאות משכרים ג€“ ויקיטקסט: 6 אוקטובר 2010
... ישנם כמה פסוקים המלמדים שהיין מסוכן דווקא בשעות המאוחרות של הלילה או המוקדמות של הבוקר, למשל: משלי כג כט-ל: "למי אוי? למי אבוי? למי מדונים? למי שיח?
... (cache)
-
תשושי נפש ושיטיון: וגם הקב"ה צווח
למי אוי למי אבוי וגו' למאחרים על היין. ועוד כתיב: "אל תרא יין כי יתאדם" פירוש: אל תחמוד יין כי אחריתו דם. ועוד כתיב: "כי יתן בכוס עינו", בכיס כתיב כלומר השכור נותן עינו
... (cache)
-
נח איש האדמה: יש והפסוק מאריך בתכונותיו השליליות ג€“ למשל: "למי אוי למי אבוי למי שיח למי פצעים חנם, למי הכללות עינים. למאחרים על היין לבאים לחקור ממסך. אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכוס עינו
... (cache)
-
מדרש רבה מגילת אסתר - פרשה ה:
למי אוי למי אבוי. רב הונא אמר: למי שאינו עמל בתורה. למי מדינים, למי דינין, למי שיח, למי פיטטין, למי פצעים חנם, למי פדעין דמגן - למאחרים על היין. עובדא הוה בחד בר נש דהוה אליף
... (cache)
-
משלי פרק ו: ובמדרש ויקרא רבה (י"ב): "למי אוי למי אבוי למי מדנים - רב הונא אמר למי שאינו עמל בתורה". ובמדרש תנחומא (האזינו ג'): "לכך אין טוב לאדם כי אם להמית עצמו על דברי תורה ולעסוק בה
... (cache)
-
מקורות לפרק:
למי אוי למי אבוי למי מדנים למי שיח למי פצעים חינם למי חכלילות עיניים ג€“ ["אוי" על כאב ראשו; "אבוי" על איבוד ממונו בקניית היין; "שיח" מצטער על איבוד זמנו; "פצעים חינם" כי אם אדם אחר
... (cache)
-
קטגוריה:משלי כד לג ג€“ ויקיטקסט: (cache); "למי אוי למי אבוי ": משלי כג, כט- לה: אזהרת חכמים כנגד שתיית יין?:... לא תסור מעליו אולתו' (משלי כז כב), וכעצל המשיב על השאלה: 'עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך'
... (cache)
-
סודו של היין - רביבים - בשבע 231 - ערוץ 7: 22 פברואר 2007
... ועוד נאמר (שם כג, כט-ל): "למי אוי למי אבוי (למי צעקה ויללה), למי מדינים, למי שיח, למי פצעים חינם (למי קטטות פצעים ומכות)... ג€“ למאחרים על היין (למרבים לשתות עד
... (cache)
-
פרשת נשא: (משלי כג):
למי אוי למי אבוי וגו' אע"פ שחטאו ישראל ומסרן הקב"ה ביד אוה"ע בעונותיהם, אף הם לא
... (ירמיה מו): כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הדחתיך שם לכך נאמר
למי אוי למי אבוי וגו'.
... (cache)
-
לא "להימרח" במיטה בבוקר: (cache); "למי אוי למי אבוי ": משלי כג, כט- לה: אזהרת חכמים כנגד שתיית יין?:... לא תסור מעליו אולתו' (משלי כז כב), וכעצל המשיב על השאלה: 'עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך'
... (cache)
-
אורחות צדיקים: ומי בחוכמה חכם כשלמה בן דוד, אשר אמר: "למי אוי, למי אבוי, למי מדינים, למי שיח, למי פצעים חנם, למי חכללות עינים - למאחרים על היין, לבאים לחקור ממסך" (משלי כג, כט-ל). גם הנביא
... (cache)
-
י: (cache); "למי אוי למי אבוי ": משלי כג, כט- לה: אזהרת חכמים כנגד שתיית יין?:... לא תסור מעליו אולתו' (משלי כז כב), וכעצל המשיב על השאלה: 'עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך'
... (cache)
-
יין: "למי אוי למי אבוי ": משלי כג, כט- לה: אזהרת חכמים כנגד שתיית יין? מילות המפתח: יין, תנ"ך. משלי קריאה צמודה ומדוקדקת משלי כג כט-לה. היחידה היא חיבור קצר אך מורכב על משתה
... (cache)
-
תנ"ך. משלי: "למי אוי למי אבוי ": משלי כג, כט- לה: אזהרת חכמים כנגד שתיית יין? מחבר: יאיר זקוביץ. מילות המפתח: יין, תנ"ך. משלי. קריאה צמודה ומדוקדקת משלי כג כט-לה. היחידה היא חיבור קצר אך
... (cache)
-
יחסי אבות ובנים בספר משלי: ועובר לשיר המתאר את השכרות באירוניה: אף כאן הסגנון שונה מסגנון הפתגמים, פותח בנימת הקינה ובשאלות רטוריות "
למי אוי למי אבוי?40 למי מדונים למי שיח למי פצעים חנם?
... (cache)
-
ג מקורות האגדה ודרכיה: 17 מרץ 2011
... "כל השותה יין חבורות ופצעים ובושת וחרפה באין עליו ורוח הקדש צווחת
למי אוי למי אבוי למי מדנים", (תנחומא שמיני ה'). "א"ר ראובן צדקה היתה צווחת ואומרת אם אין
... (cache)
-
מדרש רבה - שמיני:
... שיכרא חמשא קיסטון אמרו ליה עשרא קיסטון אישתי' ואם תאמר מתער הוא משנתיה מנשי ליה ת"ל מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד (משלי כג)
למי אוי למי אבוי למי מדנים למי שיח רב הונא אמר
... (cache)
-
צלוחית של פלייטון / יהודה ליב גורדון: אבל
למי אוי למי אבוי, למי הימים האלה משׂא לעיפה? להאנשים אשר רפו מוסרות האמונה בלבם ותשקע האש; להאנשים אשר הסכינו ליהנות מן העולם הזה והנאתם תמתק בפיהם. מפּלגא
... (cache)
-
איך להראות אהבה בגלוי: (cache); "למי אוי למי אבוי ": משלי כג, כט- לה: אזהרת חכמים כנגד שתיית יין?: "לבאים" גג‚¬ג€� לשון קצרה, והכוונה לבאים אל בית המשתה, עיינו שיר השירים ב ד: 'הביאני אל בית היין'.
... (cache)
-
משלי: "למי אוי למי אבוי ": משלי כג, כט- לה: אזהרת חכמים כנגד שתיית יין? מחבר: יאיר זקוביץ. מילות המפתח: יין, תנ"ך. משלי. קריאה צמודה ומדוקדקת משלי כג כט-לה. היחידה היא חיבור קצר אך
... (cache)
-
more "למי אוי למי אבוי ":
-
more "למי מדונים למי שיח ":
-
מדרש רבה - אסתר:
... הונא אמר למי שאינו עמל בתורה למי מדינים למי דינין למי שיח למי פיטטין
למי פצעים חנם למי פדעין דמגן למאחרים על היין עובדא הוה בחד בר נש דהוה אליף למשתי תרי עשר קיסטין דחמר
... (cache)
-
more "למי פצעים חנם למי ":
-
more "חנם למי חכללות עינים ":
-
קרן אור לימודי קבלה - רבי דוד קורן.0545-309-491 האתר המוביל בעולם בידע...: כג,ל
למאחרים על-היין-- לבאים, לחקר ממסך. כג,לא אל-תרא יין, כי יתאדם: כי-יתן בכיס (בכוס) עינו; יתהלך, במישרים. כג,לב אחריתו, כנחש ישך; וכצפעני יפרש. כג,לג עיניך, יראו זרות; ולבך,
... (cache)
-
"Likutei Mohoron II": האזהרות, וכל הדרכים נעשים לפניו כמישור רחמנא לצלן, כמו שכתוב: "כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים". ונאמר: "למי אוי למי אבוי, למי חכלילות עינים.
למאחרים על היין, לבאים לחקר ממסך.
... (cache)
-
משלי: ל
למאחרים על-היין-- לבאים, לחקור ממסך. לא אל-תרא יין, כי יתאדם: כי-ייתן בכוס עינו; יתהלך, במישרים. לב אחריתו, כנחש יישך; וכצפעוני יפריש. לג עיניך, יראו זרות; וליבך, ידבר תהפוכות.
... (cache)
-
more "למאחרים על היין לבאים ":
-
more "היין לבאים לחקר ממסך ":