קוד: ביאור:משלי לא26 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
משלי לא26: "פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה, וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ
"
אחרי שהצליחה בעבודה ובמסחר, היא פותחת את פיה ואומרת דברי חכמה כדי ללמד אחרים להצליח כמוה; אחרי שעשתה חסד עם העניים, תורת חסד על לשונה כדי ללמד אחרים לעזור לעניים כמוה.
מהו המסר המעשי של הפסוק?
1. לפני שאדם מדבר על חכמה או חסד, הוא צריך להתנסות בעצמו בעניינים שהוא מדבר עליהם. זו דרכה של אשת חיל:
טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ, לֹא יִכְבֶּה בליל[בַלַּיְלָה] נֵרָהּ" (פירוט); רק אחרי שהצליחה בעצמה, פתחה את פיה בחכמה כדי ללמד אחרים.
כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי, וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן" (פירוט); רק אחרי שעשתה חסד בעצמה, החלה לדבר ותורת חסד על לשונה.
2. יש אנשים שמדברים סתם, רק כדי למלא את החלל, כדי שלא יהיה שקט מדי; אולם אשת חיל אינה נוהגת כך:
שאינו פותח פיו אלא בחכמה, וכמו שאמרו, שאפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה תלמוד" (הגאון מווילנה; הוא מפרש את כל הקטע כמשל על התורה, אך דבריו מתאימים גם לפשט).
3. שני המסרים הראשונים מכוונים לכל אדם, אך יש שראו בפסוק שלנו מסר שלישי, המתייחס דווקא לנשים. ישנן תרבויות שאינן מעודדות את הנשים לרכוש חכמה והשכלה, וישנם - גם בימינו - אנשים שחוששים מלהינשא לנשים חכמות יותר מהם (ראו מי מפחד מבת-זוג חכמה?); הפסוק מלמד שהחכמה היא מעלה חשובה גם אצל נשים. הפסוק משמש כמוטו של תנועות ומוסדות המעודדות נשים ללמוד, למשל בתנועת חב"ד וב אולפנות אמי"ת.
1. הוראה ולימוד הקשורים לעשיית חסד - איך לעשות חסד בצורה נכונה, בצורה שתעזור לנזקקים להשתקם ולצאת מהמצוקה, ולא תגרום להם להפוך ל"קבצנים מקצועיים".
2. סוג מיוחד של לימוד תורה - לימוד שהוא עצמו חסד:
- לימוד ללא מטרת רווח: "שלומד לשם שמים... שמתחסד עם קונו... תורה לשמה זו היא תורה של חסד...
"
(הגאון מווילנה ע"פ זוהר ותלמוד בבלי סוכה מט:),
- לימוד על-מנת ללמד אחרים: "תורה ללמדה - זו היא תורה של חסד
"
(רבי אלעזר, תלמוד בבלי סוכה מט:),
- הוראה ללא שכר - גם לא של חכמה תמורת חכמה: "אין עסקה כי אם השתדלות החכמה, ותשפיע לזולת אף בחסד, בלי תשלום גמול, אם לא מצאה ידו די חכמה לתתה לה תמורת חכמתה
"
(מצודת דוד),
- הוראה שמעודדת את התלמידים להיות עצמאים ולחשוב בעצמם, ולא להיות תלויים במורה (ע"פ גליה),
- הוראות הנאמרות בעדינות ובאדיבות: "Ripe wisdom governs her speech, but it is kindly instruction she gives
"
(תרגום רונאלד קנוקס),
- "אם
לומד התורה שתהיה אצלו, בדבר זה יש גבול לתורה, כאשר תהיה נמצאת אצלו בלבד,
ואין ראוי שתקרא תורת חסד, שהחסד מתפשט בלי גבול; וכאשר למוד התורה מתפשט
לאחרים, אז היא תורת חסד.
הרי ללישנא קמא, כאשר עוסק בתורה לשמה, והתורה
בעצמה היא השכל, אשר השכל לא יוגבל ולא יוגדר, ולפיכך נקראת תורת חסד... ואם עוסק בתורה שלא לשמה, רק להנאתו הגשמית, בשביל שינהגו
בו כבוד, אין ראוי שתקרא תורת חסד.
וללשון השני נקראת תורת חסד כאשר התורה
היא להשפיע לאחרים, שהשכל השפעתו אל הכל, ולכך נקראת תורת חסד, שהחסד מתפשט
אל הכל, וכך השכל העליון מתפשט אל הכל, ולפיכך ראוי ומחוייב שיהיה תורת
האדם כאשר ראוי אל השכל העליון אשר הוא מתפשט אל הכל, וכך יהיה תורתו על
מנת ללמד אל הכל...
"
(המהר"ל, נתיבות עולם, נתיב התורה ז).
ראו גם: תורת חסד, תורת אמת, תורת חיים - שלשה תארים עצמיים של התורה על-פי החסידות.
פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם, אֶל דִּין כָּל בְּנֵי חֲלוֹף. פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק, וְדִין עָנִי וְאֶבְיוֹן", כלומר, פתח את פיך בחכמה כדי לשפוט את העניים בצדק, ובכך גם תעשה עמם חסד. אשת חיל מתנהגת כמו המלך האידיאלי, ופותחת את פיה בדברי חכמה וחסד.
חכמי המדרש דרשו את הפסוק על בני ישראל, שהיו הראשונים שפתחו את פיהם בדברי שירה ותהילה לה', אחרי קריעת ים סוף
(שמות רבה כג ד). ויש שדרשו את הפסוק על דוד, שפתח את פיו ואמר את כל ספר תהלים
(תלמוד בבלי, ברכות י.).