קוד: ביאור:שמות כא33 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
שמות כא33-34: "וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר, וְלֹא יְכַסֶּנּוּ, וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר: בַּעַל הבּוֹר יְשַׁלֵּם, כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו, וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ
"
בפסוקים אחרים בפרשה נאמר שאדם אחראי לנזקים ניידים הקשורים אליו - נזקים שגרמו בהמות ששייכות לו או אש שהוא הבעיר; הפסוקים שלנו מלמדים שאדם חייב גם בנזקים שנגרמו על-ידי בור, שהוא מפגע נייח; וכדברי חז"ל "שאין דרכו לילך ולהזיק
".
בור הוא אב-טיפוס של מפגע נייח, מפגע שנמצא במקום קבוע, ועלול לגרום נזק לבהמות ולאנשים העוברים לידו. גם כלים או אבנים שהאדם מניח ברשות הרבים נחשבים כ" בור ", ואם מישהו נתקל בהם ונפגע - בעליהם חייב לשלם.
בלשון המקרא הוא גם משל למוות; מכאן דרשו חז"ל, שבעל הבור אחראי על מותה של בהמה שנפלה לבור, רק כאשר הבור הוא בעומק שעשוי לגרום למוות; ויש אומרים שהדרשה היא מסוף הפסוק - "והמת יהיה לו"; ראו בור שיש בו כדי להמית. ראו גם פציעה לעומת מוות בנפילה לבור.
בור
אחד ולא שנים" (תלמוד בבלי, בבא קמא נא.)- מכאן, שאם איש אחד רק התחיל לחפור את הבור, ואיש אחר סיים (והביא אותו לעומק המינימלי שיכול לגרום נזק או מוות), רק האיש האחרון חייב - רק זה שסיים את הבור.
איש ולא שור" - (תלמוד בבלי, בבא קמא יט: מח. נא.)- מכאן, שאם בהמה כלשהי חפרה בור, או גרמה לתקלה אחרת ברשות הרבים, והתקלה גרמה נזק - בעל הבהמה אינו חייב בתשלומים; אדם חייב בתשלומים רק על נזק שהבהמה שלו גרמה באופן ישיר, או על תקלה שהוא עצמו עשה, אבל לא על תקלה שבהמתו עשתה.
אך יש אומרים שהמילים הללו באות רק להגדיר את סוגי המפגע המחייבים באחריות (ראו בבא קמא נ.).
ישנן שתי דרכים שונות ליצור מפגע -
פתיחת בור (כלומר חידוש מפגע ישן), או
כריית בור (כלומר יצירת מפגע חדש); בשני המקרים האחריות של היוצר היא זהה:
להביא כורה אחר כורה", כלומר, אם איש כרה בור ואיש אחר המשיך את הכריה, האחרון חייב (בבא קמא נא.).
כסף ישיב לבעליו" - "
לרבות כל שיש לו בעלים" (בבא קמא נד.), כלומר - מטרת המצוה היא לפצות את הבעלים, וכל אדם שהוא בעלים של בעל-חיים כלשהו זכאי לפיצוי באותה מידה. ראו שור וחמור בתורה.
חז"ל נחלקו, האם הדין חל רק על בהמות, או גם על כלים, שגם להם יש בעלים:
שור - ולא אדם, חמור - ולא כלים"; מכיוון שהמפגע הוא נייח, חלק מהאחריות לנפילה מוטלת גם על הנופל, שהלך ולא נזהר. לכן התורה לא קבעה פיצויים לאדם שהלך ולא נזהר, וכמו כן לא נקבעו פיצויים לכלים, שאינם יכולים ללכת כלל, ולכן הבור אינו מסכן אותם באופן ישיר.
או - לרבות את הכלים". (בבא קמא כח:, נג:).
בור שיש לו בעלים". ראו: של מי הבור הזה?.
אך יש אומרים, שהמילה "בעל" כאן אינה מציינת שייכות ממונית (בניגוד למילה "בעלים" - ראו
בעל-בעלים), אלא קשר של אחריות משפטית בלבד - אחריות המוטלת על מי שיצר את הבור - "בעל התקלה
"
(ראו בבא קמא נ.; ראו גם רש"י על הפסוק).
ישיב - לרבות שוה כסף, ואפילו סובין", כלומר, המזיק לא חייב לשלם דווקא בכסף, הוא יכול לשלם בחפצים מטלטלים כלשהם (בבא קמא ז. ט. י: יד:; מלבי"ם על הפסוק).
והמת יהיה לו", על-פי פשוטן, משמען שהנבלה של הבהמה המתה שייכת לבעל הבור, והוא צריך לשלם לבעל הבהמה את מחירה של בהמה חדשה (רשב"ם, אברבנאל, שד"ל). הפסוק בנוי כהקבלה ניגודית בין בעל הבהמה (" לבעליו ") לבין בעל הבור, שהוא נושא המשפט (" לו "):
בעל הבור יתן:
אך חז"ל הקלו על בעל הבור וקבעו, שמחירה של הנבלה בזמן המוות שייך לבעל הבור, והוא מתקזז מהחוב שלו לבעל הבהמה; אך הנבלה עצמה שייכת לבעל הבהמה, והוא צריך לטפל בה (ראו והמת יהיה לו).
ניתן ליישב את ההלכה עם הפסוק בשתי דרכים:
1. ניתן לפרש, שההקבלה הניגודית בפסוק היא, לא בין בעל הבהמה (" לבעליו ") לבין בעל הבור (" לו "), אלא בין " ישיב " לבין " יהיה ":
2. ניתן לפרש שהמילים "והמת יהיה לו" אכן מתייחסות לבעל הבור, אלא שהכוונה היא "ערכה של הנבלה בשעת המוות יירשם לזכותו של בעל הבור, וינוכה מהחוב שהוא חייב לשלם לבעל הבהמה".
ויש אומרים, שבפסוק זה, המילים "והמת יהיה לו" מלמדות, שהדין חל רק על בהמה של חול, שנבלתה יכולה להשתייך לאדם פשוט; ולא, למשל, על בכור בהמה שנפסל להקרבה, שלמרות שנפסל, עדיין יש בו קדושה
(רבא, בבא קמא נג:). מכיוון שהבור הוא נייח, והבהמה הניזוקה היא שהלכה ונפלה לתוך הבור, חלק מהאחריות חל גם על הבהמה; וכאשר חלק מהבהמה הוא קדוש, הרי שחלק מהאחריות חל, כביכול, על ה', ולכן בעל הבור פטור
(ראו רש"ר הירש על פסוקנו).
בהמשך הפרשה מדובר על נזקי אש - האש מייצגת מפגע נייד, העלול לצאת משליטה ולפגוע גם באנשים שאינם רחוקים ממנו; ראו בור לעומת אש.
בספר דברים נאמר, שאסור לאדם להשאיר מפגעים ברשותו; כאן מפורט העונש הממוני המוטל עליו אם בכל-זאת מישהו נפגע ממפגע שבאחריותו. ראו בור ומעקה.