נתינה שורפת את הגאוה

הקבלות

עזרה לשונאים בתורה

בתורה ישנן כמה מצוות המחייבות אותנו לעזור לבהמות ולרכוש של אנשים ששונאים אותנו:

• שמות כג4: "כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ אֹו חֲמֹרוֹ תֹּעֶה - הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ"
• שמות כג5: "כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ - וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ, עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ"

הפסוק שלנו מוסיף, שיש לעזור גם לשונאים עצמם, כאשר הם סובלים בגופם.

הרעיון אמנם לא נזכר בפירוש בתורה, אבל הוא נרמז בסמיכות הפסוקים ב ויקרא יט16-18: "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ... לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה'" (פירוט): מייד לאחר המצוה להציל חיים, נאמר שאסור לנקום, כי מצוות הצלת חיים חלה גם על אנשים השונאים אותנו.

המצווה בתורה מסתיימת בקביעה אני ה', והפסוק שלנו מפרש, וה' ישלם לך: "אני ה' - נאמן לשלם שכר ונאמן להיפרע" (רש"י על ויקרא יט16). כשאתה מציל את חייו של השונא, אתה מראה שמצוות ה' חשובה לך יותר מהרגשות האישיים שלך, ולכן ה' ישלם לך שכר טוב, וגם יגרום לאויב להשלים איתך.

האכלת האויבים בתנ"ך

אלישע הנביא הורה למלך ישראל לקיים מצוה זו בחיילי מלך ארם, לאחר שה' היכה אותם בסנוורים, מלכים ב ו22: "וַיֹּאמֶר 'לֹא תַכֶּה! הַאֲשֶׁר שָׁבִיתָ בְּחַרְבְּךָ וּבְקַשְׁתְּךָ אַתָּה מַכֶּה?! שִׂים לֶחֶם וָמַיִם לִפְנֵיהֶם, וְיֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ וְיֵלְכוּ אֶל אֲדֹנֵיהֶם!'". לאחר מכן, כמו שכתוב בספר משלי, הארמים הורידו את ראשם והשלימו עם בני ישראל, לפחות לזמן קצר, מלכים ב ו23: "וַיִּכְרֶה לָהֶם כֵּרָה גְדוֹלָה, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ, וַיְשַׁלְּחֵם, וַיֵּלְכוּ אֶל אֲדֹנֵיהֶם; וְלֹא יָסְפוּ עוֹד גְּדוּדֵי אֲרָם לָבוֹא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל".

גם אסתר קיימה את הפסוק, בכך שהזמינה את המן למשתה: "מה ראתה אסתר שזימנה את המן?... ר' יהושע אומר: מבית אביה למדה, שנאמר אם רעב שונאך האכילהו לחם..." (בבלי מגילה טו:).

כי גחלים אתה חותה על ראשו

1. לפי חלק מהמפרשים, גחלים הם משל להשפלה, הגורמת צער גדול לשונא: "כי ייבוש מאד על אשר תגמול לו טובה על הרעה. ועם כי תיחשב זה לנקמה, מכל מקום ישלם לך ה' שכר צדקה" (מצודת דוד), "מייעץ את מי שרוצה לנקום נקמה גדולה בשונאו, לא בזאת ינקום שימנע מאיתו לחם ומים, רק בהיפך, שיעשה עמו כל טוב" (מלבי"ם).

• אולם, אם האדם פועל מתוך מניע של נקמה וגרימת צער לשונא, לא ברור מדוע ה' משלם לו שכר צדקה, והרי הוא עבר עבירה?
  • אולי הפסוק מיועד לאנשים שאינם מסוגלים לקיים את המצוה "לא תקום ולא תטור" בשלמות, כי יצר הרע שלהם מסית אותם לנקום, והחכם אומר להם "אם אתם חייבים לנקום, לפחות תנקמו על-ידי עזרה ונתינה".

2. אפשר גם לפרש גחלים כמשל לאהבה בוערת, הממיסה ושורפת את השנאה, והופכת את השונא לאוהב.

• אולם, אילו הכוונה היתה לאהבה בוערת, היה החכם ממליץ להאכיל את השונא במעדנים ומטעמים, כדי שהאהבה תהיה לוהטת יותר. ההמלצות "האכילהו לחם " ו"השקהו מים " מציינות עזרה מינימלית, שכל מטרתה לשמור על השונא בחיים, כדי לקיים "לא תעמוד על דם רעך".

3. ולענ"ד, גחלים הם משל להשפלה, השורפת את הגאוה וגורמת לשונא להשלים עמך.

כי גחלים אתה חותה על ראשו - הראש הוא משל לגאווה. כשאתה דואג לחייו, הוא מרגיש תלוי בך, הוא חייב "להוריד את הראש" לעומתך ולא יוכל להתגאות עליך: "שנכווה ראשו, ולא יוכל להקים ראשו נגדך מחמת זה" (הגאון מווילנה).

השונא פגע בך בגלל מידת הגאוה שלו, ולכן יש להפנות את רגש הנקמה, לא כלפי גופו של השונא אלא כלפי הגאוה שלו - לשרוף לו את הגאוה.

ההשלמה היא גם תוצאה טבעית של שריפת הגאוה: אחת הסיבות העיקריות שבגללה אנשים לא משלימים היא הגאוה - אף אחד לא רוצה להיות זה שמבקש סליחה ראשון. ולכן, כשאתה שורף את הגאוה של יריבך, אתה מגדיל את הסיכוי שישלים עמך.

משל ונמשל

יש שפירשו את הפסוק כולו כמשל על יצר הרע: "אם רעב הוא, ואומר לך להשביעו בעבירות, משוך את עצמך לבית המדרש, והאכילהו מלחמה של תורה, וכן השקהו מים - מימיה של תורה... וה' ישלימנו עמך, שלא יתגבר עליך" (רש"י, הגאון מווילנה ורמ"ד וואלי, ע"פ תלמוד בבלי סוכה נב.). 

תגובה / רמי ניר, 18.8.08

הכוויה של הגחלים נמדדת ככוויתה של הרכילות. לכן באותו פסוק שני העניינים: "לֹא-תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ, לֹא תַעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ, אֲנִי ה'" (ויקרא יט' 16).

ואמנם, כאשר אתה מאכיל את שונאך הרעב, והוא זה שהעיז (אז כוחו במתניו) לשפוך עליך קיתונות רכילות רותחת;
ואמנם, כאשר אתה משקה את שונאך הצמא, שהתיז על פניך (אז כוחו במתניו) גפרית רכילות צורבת;
אתה חותה גחלים על ראשו, ובזאת אתה משיב לאויבך כוויה כנגד כוויה.
ואמנם, גם תזכה כי ה' יתגמל אותך, כי לא עמדת בתאוות נקם עַל-דַּם רֵעֶךָ.
ואמנם, שמעת וזכרת ועשית את מצוות האל, שחתם אֲנִי ה'.