קוד: חסד= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
המילה חסד מציינת מעשה של עזרה לזולת.
ה' עושה חסד עם בני אדם, כלומר עוזר להם:
הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ, וַתַּגְדֵּל חַסְדְּךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי" (פירוט)
ה', אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם! הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם, וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם"
קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ, כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת"
וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף, וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד, וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר"
נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ", ישעיהו נד8: "
בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ אָמַר גֹּאֲלֵךְ ה'", איכה ג22: "
חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו".
וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מצותי" (פירוט)
וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לְכַלָּתָהּ: בָּרוּךְ הוּא לָהּ' אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַמֵּתִים וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי קָרוֹב לָנוּ הָאִישׁ מִגֹּאֲלֵנוּ הוּא"
וְחַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ, כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מֵעִם שָׁאוּל אֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מִלְּפָנֶיךָ", שמואל ב כב51: "
מגדיל ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם"
אנשים עושים חסד עם אנשים אחרים, כלומר עוזרים להם:
זה חסדך אשר תעשי עמדי: אל כל המקום אשר נבוא שמה, אמרי לי אחי הוא" (פירוט)
השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי, כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה"
כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך, ועשית נא עמדי חסד, והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה"
ויראו השמרים איש יוצא מן העיר, ויאמרו לו: הראנו נא את מבוא העיר ועשינו עמך חסד"
ולא עשו חסד עם בית ירבעל גדעון ככל הטובה אשר עשה עם ישראל"
ותאמר נעמי לשתי כלתיה: לכנה שבנה אשה לבית אמה, יעשה ה' עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי"
ויאמר: ברוכה את לה' בתי, היטבת חסדך האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר"
ויאמר שאול אל הקיני... ואתה עשיתה חסד עם כל בני ישראל בעלותם ממצרים"
ועשית חסד על עבדך כי בברית ה' הבאת את עבדך עמך; ואם יש בי עון המיתני אתה ועד אביך למה זה תביאני"
ולא אם עודני חי ולא תעשה עמדי חסד ה' ולא אמות;
ולא תכרת את חסדך מעם ביתי עד עולם ולא בהכרת ה' את איבי דוד איש מעל פני האדמה"
וישלח דוד מלאכים אל אנשי יביש גלעד ויאמר אליהם ברכים אתם לה' אשר עשיתם החסד הזה עם אדניכם עם שאול ותקברו אתו"
ויחר לאבנר מאד על דברי איש בשת ויאמר הראש כלב אנכי אשר ליהודה? היום אעשה חסד עם בית שאול אביך אל אחיו ואל מרעהו ולא המציתך ביד דוד ותפקד עלי עון האשה היום"
ויאמר לו דוד: אל תירא, כי עשה אעשה עמך חסד בעבור יהונתן אביך, והשבתי לך את כל שדה שאול אביך, ואתה תאכל לחם על שלחני תמיד"
ויאמר דוד: אעשה חסד עם חנון בן נחש כאשר עשה אביו עמדי חסד, וישלח דוד לנחמו ביד עבדיו אל אביו ויבאו עבדי דוד ארץ בני עמון"
ויאמר אבשלום אל חושי: זה חסדך את רעך? למה לא הלכת את רעך?" (פירוט)
ולבני ברזלי הגלעדי תעשה חסד והיו באכלי שלחנך, כי כן קרבו אלי בברחי מפני אבשלום אחיך"
ויאמרו אליו עבדיו הנה נא שמענו כי מלכי בית ישראל כי מלכי חסד הם נשימה נא שקים במתנינו וחבלים בראשנו ונצא אל מלך ישראל אולי יחיה את נפשך"
ולא זכר יואש המלך החסד אשר עשה יהוידע אביו עמו"
ותיטב הנערה בעיניו ותשא חסד לפניו ויבהל את תמרוקיה ואת מנותה לתת לה ואת שבע הנערות הראיות לתת לה מבית המלך וישנה ואת נערותיה לטוב בית הנשים" (פירוט)
ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי" (פירוט)
ויתן האלהים את דניאל לחסד ולרחמים לפני שר הסריסים"
ועלי הטה חסד לפני המלך ויועציו ולכל שרי המלך הגברים"
זכרה לי אלהי על זאת ואל תמח חסדי אשר עשיתי בבית אלהי ובמשמריו"
כה אמר ה' צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו"
וגם עם ישראל עושה חסד עם ה':
הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" (פירוט)
לפי המפרשים, בלשון המקרא ישנו הבדל בין שני סוגים של עזרה לזולת: עזרה לזולת הנובעת מחובה, כגון התחייבות או הכרת טובה - נקראת אמת; ועזרה לזולת שהיא מעבר לחובה נקראת חסד:
ועתה השבעו נא לי בה' כי עשיתי עמכם חסד ועשיתם גם אתם עם בית אבי חסד ונתתם לי אות אמת": "
אמת - להחיותה, וחסד - להחיות בית אביה" (רד"ק; ראו גם נריה קליין, ישיבת הר עציון, 'דף קשר' 1055).
ראו גם חסד - אמת.
יש שפירשו שהמילה חסד משמשת גם במשמעות של חרפה (ראו: חסד = לובן = בושה = מעשה מביש):
ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו ישא".
פן יחסדך שמע, ודבתך לא תשוב" (פירוט).