קוד: יסוד= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
יסוד מופיע בתנ"ך פעמים רבות, וכמעט בכולן משמעותו ברורה - הבסיס, החלק התחתון של מבנה כלשהו, שעליו עומד המבנה:
וְאֶת כָּל הַדָּם תִּשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ", וכן ויקרא ד7, ויקרא ד18, ויקרא ד25, ויקרא ד30, ויקרא ד34, ויקרא ה9, ויקרא ח15, ויקרא ט9.
וּבָאָה חֶרֶב בְּמִצְרַיִם; וְהָיְתָה חַלְחָלָה בְּכוּשׁ, בִּנְפֹל חָלָל בְּמִצְרָיִם; וְלָקְחוּ הֲמוֹנָהּ, וְנֶהֶרְסוּ יְסוֹדֹתֶיהָ" - מצרים תיהרס עד כדי כך, שגם הבסיסים שעליהם עומדים המבנים במצרים ייהרסו.
יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ, לְיֵשַׁע אֶת מְשִׁיחֶךָ; מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע, עָרוֹת יְסוֹד עַד צַוָּאר סֶלָה" - ה' ימחץ את האויבים, מהיסוד למטה ועד הצוואר למעלה.
זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָים, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ" - ביום חורבן ירושלים, האדומים עודדו את האויבים להרוס לא רק את המבנים אלא גם את היסודות.
כִּלָּה ה' אֶת חֲמָתוֹ, שָׁפַךְ חֲרוֹן אַפּוֹ; וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן, וַתֹּאכַל יְסוֹדֹתֶיהָ" - האש שרפה את ציון עד היסוד.
וְהָרַסְתִּי אֶת הַקִּיר אֲשֶׁר טַחְתֶּם תָּפֵל, וְהִגַּעְתִּיהוּ אֶל הָאָרֶץ; וְנִגְלָה יְסֹדוֹ וְנָפְלָה, וּכְלִיתֶם בְּתוֹכָהּ; וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'"
וְשַׂמְתִּי שֹׁמְרוֹן לְעִי הַשָּׂדֶה לְמַטָּעֵי כָרֶם וְהִגַּרְתִּי לַגַּי אֲבָנֶיהָ וִיסֹדֶיהָ אֲגַלֶּה"
הפועל
יסד מציין את הנחת היסודות למבנה, ובהשאלה, את תחילת הבנייה:
בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִשִׁי הֵחֵלּוּ הָעֲרֵמוֹת לְיִסּוֹד, וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי כִּלּוּ" - תחילת בניית הערמות של המעשרות שהביאו בני ישראל בימי חזקיהו מלך יהודה;
וּבָנָיו ורב[יִרֶב] הַמַּשָּׂא עָלָיו, וִיסוֹד בֵּית הָאֱלֹהִים, הִנָּם כְּתוּבִים עַל מִדְרַשׁ סֵפֶר הַמְּלָכִים..." - יואש התחיל לשפץ את בית המקדש; השיפוץ נחשב כתחילת בנייה מחדש.
בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ" - בנו הבכור ימות כשיתחיל את הבניה (פירוט), וכן מלכים א טז34.
וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת לְיַסֵּד הַבָּיִת, אַבְנֵי גָזִית" - לשים ביסודות של בית המקדש (פירוט). וכן מלכים א ו37: "
בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית ה', בְּיֶרַח זִו", מלכים א ז10: "
וּמְיֻסָּד אֲבָנִים יְקָרוֹת אֲבָנִים גְּדֹלוֹת", חגי ב18: "
לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻסַּד הֵיכַל ה' שִׂימוּ לְבַבְכֶם" (פירוט), זכריה ד9: "
יְדֵי זְרֻבָּבֶל יִסְּדוּ הַבַּיִת הַזֶּה וְיָדָיו תְּבַצַּעְנָה", זכריה ח9: "
אֲשֶׁר בְּיוֹם יֻסַּד בֵּית ה' צְבָאוֹת הַהֵיכָל לְהִבָּנוֹת", עזרא ג6: "
מִיּוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הֵחֵלּוּ לְהַעֲלוֹת עֹלוֹת לה', וְהֵיכַל ה' לֹא יֻסָּד", עזרא ג10: "
וְיִסְּדוּ הַבֹּנִים אֶת הֵיכַל ה'" (פירוט), עזרא ג12: "
וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר רָאוּ אֶת הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן בְּיָסְדוֹ"
וּמַה יַּעֲנֶה מַלְאֲכֵי גוֹי? כִּי ה' יִסַּד צִיּוֹן, וּבָהּ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמּוֹ" - ה' הניח את היסודות לבניית ציון, ולכן העיר תישאר על תילה ותיתן מחסה לעניי עם ישראל.
אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם, קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחְדָּו" - תיאור ציורי של בריאת העולם, כביכול ה' מניח יסודות ועליהם בונה את הארץ. וכן ישעיהו נא13: "
ה' עֹשֶׂךָ נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ" (פירוט), ישעיהו נא16: "
לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ", עמוס ט6: "
הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מעלותו[מַעֲלוֹתָיו], וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ", זכריה יב1: "
נְאֻם ה' נֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ וְיֹצֵר רוּחַ אָדָם בְּקִרְבּוֹ", תהלים עח69: "
וַיִּבֶן כְּמוֹ רָמִים מִקְדָּשׁוֹ, כְּאֶרֶץ יְסָדָהּ לְעוֹלָם",. תהלים פט12: "
לְךָ שָׁמַיִם אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם", תהלים קב26: "
לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם", תהלים קד5: "
יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד", איוב לח4: "
אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ? הַגֵּד אִם יָדַעְתָּ בִינָה", משלי ג19: "
ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ, כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה" (פירוט)
כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ" - יסודות הארץ גבוהים יותר מהים, כדי שהים לא יציף אותם (פירוט)
יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת, אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם" - ה' יצר מקומות נמוכים בארץ, עבור מי האגמים והימים.
עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה, הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים" - כשה' יבנה את ירושלים מחדש, היסודות שלה יהיו עשויים מאבני ספיר.
שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ, מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז" - שוקיו של החתן נמשלים לעמודי-היסוד שהבניין עומד עליהם (פירוט).
וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס, כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ" - עקרון היסוד שקבע המלך כשתכנן את המשתה היה החופש - שכל איש יעשה כרצונו (פירוט).
כִּי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא יְסֻד הַמַּעֲלָה מִבָּבֶל" - תחילת העליה מבבל.
הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים, זֶה הָעָם לֹא הָיָה; אַשּׁוּר יְסָדָהּ לְצִיִּים הֵקִימוּ בחיניו[בַחוּנָיו] עֹרְרוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ שָׂמָהּ לְמַפֵּלָה"
לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אָבֶן, אֶבֶן בֹּחַן; פִּנַּת יִקְרַת מוּסָּד מוּסָד, הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ"
וְרָאִיתִי לַבַּיִת גֹּבַהּ סָבִיב סָבִיב מיסדות[מוּסְדוֹת] הַצְּלָעוֹת מְלוֹ הַקָּנֶה שֵׁשׁ אַמּוֹת אַצִּילָה"
ה', לְמִשְׁפָּט שַׂמְתּוֹ; וְצוּר לְהוֹכִיחַ יְסַדְתּוֹ!" - אולי הכוונה, שה' נתן לעם הבבלי כוח כמו לסלע צור, הנמצא ביסוד הארץ (פירוט).
כֻּלָּם הַבְּרוּרִים לְשֹׁעֲרִים בַּסִּפִּים מָאתַיִם וּשְׁנֵים עָשָׂר הֵמָּה בְחַצְרֵיהֶם הִתְיַחְשָׂם הֵמָּה יִסַּד דָּוִיד וּשְׁמוּאֵל הָרֹאֶה בֶּאֱמוּנָתָם"
וְהַשְּׁלִשִׁית בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, וְהַשְּׁלִשִׁית בְּשַׁעַר הַיְסוֹד; וְכָל הָעָם בְּחַצְרוֹת בֵּית ה'" - שער היסוד היה, אולי, שער נמוך, הקרוב יותר ליסודות החומה. השער לא נזכר במקום אחר.
מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז, לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ; לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם" (פירוט)
לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר שִׁיר, יְסוּדָתוֹ בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ"
קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ, כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם"
אַף שֹׁכְנֵי בָתֵּי חֹמֶר, אֲשֶׁר בֶּעָפָר יְסוֹדָם, יְדַכְּאוּם לִפְנֵי עָשׁ"
אֲשֶׁר קֻמְּטוּ וְלֹא עֵת, נָהָר יוּצַק יְסוֹדָם"
כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע, וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" - הרשע גבוה וגאה, ולכן נשבר בסופה; הצדיק נמוך ועניו כמו יסוד, ולכן שורד ומתקיים לעולם (פירוט).
ופירש בקונקורדנציה, שורש
יסד "
ענינו עשייה וכונן דבר עומד קיים או בסיס שעליו עומד הכל, ובמוסרי - שימת חוק קבוע לדבר
"
(שבי"ל).