ה' בחכמה יסד ארץ

מה נברא קודם - הארץ או השמים?

בפסוקנו הארץ קודמת לשמיים, אולם בבראשית א1: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (פירוט), אז מה קדם? כמה תשובות:

1. למושג שמיים ישנן שתי משמעויות, שתיהן נזכרו בפרשת בראשית: השמיים בבראשית א1 הם החלל הקוסמי, והוא נברא הרבה לפני הארץ;   אולם ביום השני ה' ברא את הרקיע - האטמוספירה - וקרא גם לו בשם שמיים, בראשית א8: "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ - שָׁמָיִם; וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי" (פירוט).   הפסוק שלנו מדבר על השמיים השניים.   ביום הראשון ה' יסד (התחיל לברוא) את כדור הארץ בחכמה; ביום השני הוא יצר עבורו אטמוספירה, שאותה כונן (ייצב וביסס) על-מנת שתישאר תמיד צמודה אליו; וביום השלישי הוא בקע את תהומות המים כדי שתראה היבשה (ראו בפסוק הבא).

2. הפסוק שלנו אינו מתאר את סדר הבריאה, אלא את הסדר שבו האדם מגלה את הבריאה: קודם-כל הוא מחכים ומגלה את הארץ שבה הוא חי; אחר-כך הוא מתבונן למעלה ומגלה את השמיים; ואחר-כך (בפסוק הבא) הוא מרחיב את דעתו ומגלה את תהומות מעמקי הים.

3. ולפי הדרש, למושג ראשית ישנן שתי משמעויות. נאמר במשלי ח22: "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז" (פירוט); מכאן דרשו חכמי ישראל, שהמילה בראשית משמעה "בשביל התורה שנקראה ראשית" (רש"י על בראשית א1) או "בחוכמתא" (זוהר). לפי זה, הפסוק הראשון בתורה כלל אינו מציין את זמן בריאת העולם! הוא רק מציין שה' ברא את העולם בחכמה, כמו הפסוק שלנו במשלי.    ראו גם במאמרנו "שמים קדמו או ארץ קדמה?".

שלושה עולמות

הפסוק שלנו מתאר את ה' הבורא את העולם בחכמה; בהמשך הספר נאמר, שגם האדם צריך לבנות את ביתו בחכמה, משלי כד3-4: "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת, וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן, וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים" (פירוט). גם המשכן והמקדש נבנו בחכמה. שלושה עולמות נבנו בחכמה: "אחר שאמר שהחכמה תחַיה האדם, שהוא עולם קטן, סיפר מעלתה שבה נברא האדם הגדול. וכן בצלאל עשה המשכן, שהוא העולם האמצעי, בשלושה דברים אלו" (נחמיאש על משלי ג).

חכמה לעומת גבורה

הפסוק שלנו מדגיש את החכמה האלהית בייסוד וכינון העולם.   ביטויים דומים נזכרו בתהלים כד1-2: "לְדָוִד מִזְמוֹר: לה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ; כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ" (פירוט), אלא שבתהלים נזכרה דווקא הגבורה האלהית, תהלים כד8: "מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד? ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר, ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה"; ה' מתואר כגיבור המכניע את המים ומייסד את הארץ מעליהם.

ההבדל בין הספרים - גבורה לעומת חכמה, מתאים להבדל בין המחברים - דוד לעומת שלמה. דוד מייצג את הגבורה ושלמה מייצג את החכמה.

ע"פ תורת הסוד, הפסוק שלנו מלמד "שמילת בְּרֵאשִׁית תרמוז כי בעשר ספירות נברא העולם. ורמז לספירה הנקראת חכמה שבה יסוד כל"  (רמב"ן על בראשית א א). חכמי התלמוד מצאו פסוקים המתארים את 10 ה"ספירות" שבהן נברא העולם (בבלי חגיגה יב א). כמו כן למדו מכאן ש"העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות התורה"  (בראשית רבה א ד, בראשית רבה א י), "וכשברא הקב"ה את עולמו, נתיעץ בתורה וברא את העולם" (מדרש תנחומא בראשית א).