מארת ה' בבית רשע, ונוה צדיקים יברך

1. ישנם סיפורים רבים בתורה על צדיקים שהתגוררו בבית רשעים והברכה באה איתם, למשל: יעקב בבית לבן,  בראשית ל27: "וַיְבָרֲכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ" (פירוט), ויוסף בבית פוטיפר, בראשית לט5: "וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף" (פירוט).     וכשהצדיק עוזב את בית הרשע, הברכה עוזבת יחד איתו, למשל: יצחק בארצו של אבימלך מלך פלשתים, בראשית כו28-29: "וַיֹּאמְרוּ 'רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה ה' עִמָּךְ, וַנֹּאמֶר 'תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמְּךָ... אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ ה'" (פירוט).

2. בית הוא גם משל למשפחה. בתורה נזכרה מְאֵרָה הבאה על אישה נואפת, הפוגעת בשלמות המשפחה, במדבר ה24: "וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה אֶת מֵי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים, וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים לְמָרִים".  חכמי המדרש למדו מהפסוק שלנו, שאותה מארה באה גם על הגבר הנואף,  "מארת ה' בבית רשע - שהמים המרים המאררים בודקין אותו כשם שבודקין אותה" (במדבר רבה יא א) - הוא אמנם נאף והלך לביתו, אולם מארת ה' תרדוף אחריו עד לשם.

בהמשך הפרשה בתורה נזכרה נזירות מן היין (במדבר ו). מסמיכות הפרשיות למדו חז"ל, שהתנזרות מיין נועדה להרחיק את האדם מקלות-ראש המביאה לניאוף: "הרואה סוטה בקלקולה - יזיר עצמו מן היין".    מייד לאחר מכן נזכרה ברכת כהנים,  במדבר ו24: "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ" - היא הברכה הבאה על איש ואשה השומרים על שלמות המשפחה: "ונוה צדיקים יבורך - זה נזיר ונזירה, שאם נזרו מן היין להשמר מן העבירה - זוכים לברכה, לכך סמך אחר פרשת נזיר - פרשת ברכת כהנים" (במדבר רבה יא א).

3. בית הוא גם בית לאומי, ארץ ומדינה. בימי הגלות, לכל הגויים היה בית לאומי גדול ויציב, ובני ישראל היו נוודים וגרו בנוה רעוע ופגיע,  ירמיהו י25: "כִּי אָכְלוּ אֶת יַעֲקֹב וַאֲכָלֻהוּ וַיְכַלֻּהוּוְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ".  אולם הנביאים תמיד הבטיחו שבעתיד המצב השתנה וה' יברך את הנוה שלנו, ירמיהו כג3: "וַאֲנִי אֲקַבֵּץ אֶת שְׁאֵרִית צֹאנִי מִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֹתָם שָׁם, וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְהֶן עַל נְוֵהֶן וּפָרוּ וְרָבוּ". ב"ה זכינו לראות בהתגשמות נבואות אלה בימינו.    וכן פירשו חכמי המדרש: "מְאֵרַת ה' בְּבֵית רָשָׁע - זה עשו הרשע, כמה דתימא (מלאכי א, ד): "רֻשַּׁשְׁנוּ ונשוב ונבנה חרבות, כה אמר ה' צבאות המה יבנו ואני אהרוס וגו'".   וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵךְ - אלו ישראל, שכתוב בהם (ישעיה ס, כא): "ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ" "ועיניכם תראינה ואתם תאמרו יגדל ה' וגו'"" (במדבר רבה יא א).

4. בית הוא גם משל לרכוש ועושר:  "מארת ה' בבית רשע - זה פקח בן רמליהו, שהיה אוכל ארבעים סאה גוזלות בקינוח סעודה (שלא נשׂבע מכל מה שהיה אוכל), ונוה צדיקים יבורך - זה חזקיה מלך יהודה, שהיה אוכל ליטרא ירק בסעודה." (רבי יוחנן, בבלי סנהדרין צד ב).  מארת ה' מתבטאת בכך שהרשע אינו שבע מכל הרכוש העצום שיש לו; ברכת ה' מתבטאת בכך שהצדיק שבע גם מכמות קטנה.  וכן במשלי יג25: "צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ, וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר" (פירוט).

ראו גם: פסוקים נוספים על בתי צדיקים ובתי רשעים.