תורתי אל תשכח - ושלום יוסיפו לך

קוד: ביאור:משלי ג1 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ג    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
ג1 בְּנִי! תּוֹרָתִי אַל תִּשְׁכָּח, וּמִצְוֹתַי יִצֹּר לִבֶּךָ;

 סגולות

בני! אל נא תשכח את התורה, הערכים והעקרונות שמסרתי לך;    וליבך ינצור, ישמור היטב וישגיח תמיד לקיים את המצוות שלימדתי אותך -

 מצודות

אמר במקום ה': אתה, ישראל החביב לי כבן לאב, הנני מזהירך: תורתי אל תשכח!


 עצות

כל הורה ומחנך שואף, שילדיו ותלמידיו יזכרו את המסרים שהוא מעביר להם, גם כאשר הם מבוגרים וזקנים:

בני!, קוראים ההורים והמורים, אל תשכח את תורתי שלימדתי אותך!

נצירה היא השגחה, שמירה פעילה.   ממשיכים ההורים והמורים: הלוואי שהלב שלך יזכור וישגיח תמיד לקיים את מצוותיי שלימדתי אותך!

כי = כאשר;   אורך ימים הם ימים שבהם האדם מספיק לעשות הרבהיוסיפו = יתווספו (הנושא סתמי).   אומרים ההורים והמורים: הלוואי שתזכור את התורה והמצוות לא רק עכשיו, כאשר אתה צעיר, אלא גם בעתיד, כי - כאשר - אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך - גם כשיתווספו לך ימים ארוכים ועמוסים בפעילות, גם כשתזדקן לאחר שנות חיים רבות, גם כשתחיה בשפע ושלוה.

ומה המסר המעשי? איך נוכל להביא לכך שילדינו ותלמידינו יזכרו אֶת תורתינו ומצוותינו?

1. ייתכן שהפתרון רמוז במילה בני, מלשון הבנה ומלשון בניה: כשהחינוך מסתמך על הבנה, הנבנית בילדים בהדרגה; כשהחינוך מסתמך על יצירה, המשתפת אֶת ליבם של התלמידים; יש סיכוי רב יותר שהילדים יזכרו אֶת התורה וינצרו בליבם אֶת המצוות. כך נרמז גם בפסוק מקביל, משלי כח7: "נוֹצֵר תּוֹרָה בֵּן מֵבִין, וְרֹעֶה זוֹלְלִים יַכְלִים אָבִיו" (פירוט).

2. וייתכן שהפתרון נרמז בפסוק הבא, משלי ג3: "חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל יַעַזְבֻךָ, קָשְׁרֵם עַל גַּרְגְּרוֹתֶיךָ, כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ" - הפסוק מלמד את מידת הכרת הטוב - לא לשכוח את החסד והאמת שעשו עמנו. מי שיש לו מידה זו, יזכור את החסד והאמת שעשו איתו הוריו, מוריו, וכמובן הקב"ה, וכתוצאה מכך יזכור גם את תורתם ומצוותיהם (פירוט).

 הקבלות

תורתי אל תשכח

1. כשהיינו במדבר, משה הזהיר אותנו שיהיה לנו שפע חומרי רב ואנחנו עלולים לשכוח את ה':

דברים ו12: "וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ... עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת, אֲשֶׁר לֹא בָנִיתָ.  וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאֶתָ, וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא חָצַבְתָּ, כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נָטָעְתָּ; וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ.  הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה', אֲשֶׁר הוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים".

דברים ח11: "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה... וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ, עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ.  הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ, לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ, וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ.  וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן, וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ; וְכֹל אֲשֶׁר-לְךָ יִרְבֶּה.  וְרָם לְבָבֶךָ; וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ, הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים" (פירוט).

- לא נשכח את מעמד הר סיני, דברים ד9: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ, וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ".

- לא נשכח את הברית עם ה', דברים ד23: "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן תִּשְׁכְּחוּ אֶת בְּרִית ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּכֶם, וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ" (פירוט).

2. השפע המובטח בתורה התממש בימי שלמה המלך, מלכים א ד20: "יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל הַיָּם לָרֹב, אֹכְלִים וְשֹׁתִים וּשְׂמֵחִים".   לרבים מבני ישראל היה הון רב, משלי ג9: "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ, וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ" (פירוט).  ולכן שלמה חוזר על האזהרה של משה, שהיא מתאימה במיוחד לתקופתו: תורתי אל תשכח! (ראו מצודות).

ומצוותי יצור ליבך

1. דוד המלך העיד על עצמו שהוא נוצר את מצוות ה' בכל ליבו, תהלים קיט34: "הֲבִינֵנִי וְאֶצְּרָה תוֹרָתֶךָ, וְאֶשְׁמְרֶנָּה בְכָל לֵב", תהלים קיט69: "טָפְלוּ עָלַי שֶׁקֶר זֵדִים, אֲנִי בְּכָל לֵב אֱצֹּר פִּקּוּדֶיךָ", תהלים קיט145: "קָרָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי ה' חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה" (פירוט), ושנצירת מצוות ה' מביאה אושר, תהלים קיט2: "אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ".

2. דוד נאה קיים וגם נאה דרש, הוא לימד את שלמה בנו לנצור את מצוות ה' בכל לב - בני, תורתי אל תשכח; ושלמה העביר את המסר אלינו - ומצוותיי יצור ליבך.

 דקויות

מבנה הקטע

פסוקים 1-4 מדגישים את מידת הזיכרון: שני הפסוקים הראשונים - את זכירת התורה והמצוות, ושני הפסוקים הבאים - את זכירת החסד והאמת. פסוקים 1-2 בין אדם למקום, ופסוקים 3-4 בין אדם לחברו. והמקיים אותם ימצא חן ושכל טוב "בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם" (סוף פסוק 4).

מבנה הפסוק

החצי הראשון מדבר בלשון שלילה - אל תשכח. הוא רומז למצוות לא-תעשה, שיש להישמר שלא לשכוח אותן כשאנחנו עומדים בניסיון.

החצי השני מדבר בלשון חיוב - יִצֹּר ליבך, מהשורש נצר המציין השגחה ושמירה פעילה. הוא רומז למצוות עשה, שיש לחשוב עליהן תמיד בלב כדי לקיים אותן בהזדמנות הראשונה.

 פרק ג    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות