אם תשכב לא תפחד, ושכבת וערבה שנתך

1. יעקב אבינו ברח מפני עשו אחיו לבד ובחוסר-כל. אולם בבריחתו הוא לקח איתו את החכמה האלהית שלמד מהוריו. ולכן הוא הלך לבטח אל חרן ורגלו לא נגפה בדרך;   הוא שכב לישון באמצע שום-מקום ולא פחד מאויביו הרודפים אותו, ואף זכה לחזון נבואי ערֵב ומתוק: "אז תלך לבטח (פסוק 23) - זה יעקב, דכתיב (בראשית כח) ויצא יעקב.   אם תשכב לא תפחד - מעשו ומלבן. ושכבת וערבה שנתך - וישכב במקום ההוא" (רבי פנחס בשם רבי הונא בר פפא, בראשית רבה סח א),  "והנה ה' נצב עליו".

2. ההליכה והשכיבה בפסוקים 23-24 מזכירים את פרשת שמע, דברים ו7: "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" (ע"פ גליה). ואכן חז"ל תיקנו לקרוא פרשה זו לפני השינה, "לפני השינה תן לנשמתך צידה לדרך ושמירה רוחנית... אמור קריאת שמע על המיטה. כאשר האדם קורא מתוך הסידור את קריאת שמע... בכוונה ותשומת לב - הרי שנשמתו מקבלת הגנה מאלקים חיים, וכמו שמסיימים בקריאת שמע על המיטה: בידך אפקיד רוחי, פדית אותי ה' אל אמת" (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, יד סיון ה'תשס"ט).

3. בפסוק שלנו נאמר, שההולך בדרך החכמה יכול לישון בשלוה.
בדומה לכך נאמר במשלי א33: "וְשֹׁמֵעַ לִי יִשְׁכָּן בֶּטַח, וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה" (פירוט).
בניגוד לכך נאמר בפרק הבא על הרשעים, משלי ד16: "כִּי לֹא יִשְׁנוּ אִם לֹא יָרֵעוּ, וְנִגְזְלָה שְׁנָתָם אִם לֹא [יַכְשִלוּ]" (פירוט).