קוד: ביאור:משלי ג24 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |
פרק ג פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 סיכום |
כאשר תשכב לישון - לא תהיה טרוד בפחדים; מייד כשתשכב - תירדם ותישן שֵנָה עֲרֵבָה (מתוקה ונעימה);
אם תשכב לא תפחד, ושכבת - וערבה (מתקה) שנתך, כדרך הישן בוטח מבלי פחד.
הפסוקים מלמדים איך לזכות לשינה ערבה ומתוקה, ללא פחדים וחלומות רעים:
1. לתכנן את כל המעשים בחכמה ותבונה (ראו בפסוקים הקודמים); כך אין צורך לפחד מהפתעות וצרות, ואפשר לישון בשקט.
2. ללמוד דברי חכמה ותורה לפני השינה; כך הנפש נרגעת והחלומות מתוקים.
3. לקרוא קריאת שמע על המיטה: "שלמה המלך מגלה לנו איך להגיע למצב של
אם תשכב לא תפחד - כשתעלה על מיטתך לא ילווך פחדים וחלומות רעים, אלא
ושכבת וערבה שנתך - השינה תתן לך ערבות ומתיקות וכוח רוחני חיובי. כיצד? לפני השינה תן לנשמתך צידה לדרך ושמירה רוחנית... אמור
קריאת שמע על המיטה. כאשר האדם קורא מתוך הסידור את קריאת שמע, עם
כל הפסוקים והסגולות הכתובות שם, בכוונה ותשומת לב - הרי שנשמתו מקבלת הגנה
מאלקים חיים, וכמו שמסיימים בקריאת שמע על המיטה:
בידך אפקיד רוחי...
"
(הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, יד סיון ה'תשס"ט).
1. יעקב אבינו ברח מפני עשו אחיו לבד ובחוסר-כל. אולם בבריחתו הוא לקח איתו את החכמה האלהית שלמד מהוריו. ולכן הוא הלך לבטח אל חרן ורגלו לא נגפה בדרך; הוא שכב לישון באמצע שום-מקום ולא פחד מאויביו הרודפים אותו, ואף זכה לחזון נבואי ערֵב ומתוק: "אז תלך לבטח (פסוק 23) - זה יעקב, דכתיב (בראשית כח)
ויצא יעקב.
אם תשכב לא תפחד - מעשו ומלבן.
ושכבת וערבה שנתך -
וישכב במקום ההוא
"
(רבי פנחס בשם רבי הונא בר פפא,
בראשית רבה סח א), "והנה ה' נצב עליו
".
2. ההליכה והשכיבה בפסוקים 23-24 מזכירים את פרשת שמע, דברים ו7: "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ
" (ע"פ גליה). ואכן חז"ל תיקנו לקרוא פרשה זו לפני השינה, "לפני השינה תן לנשמתך צידה לדרך ושמירה רוחנית... אמור
קריאת שמע על המיטה. כאשר האדם קורא מתוך הסידור את קריאת שמע... בכוונה ותשומת לב - הרי שנשמתו מקבלת הגנה
מאלקים חיים, וכמו שמסיימים בקריאת שמע על המיטה:
בידך אפקיד רוחי, פדית אותי ה' אל אמת
"
(הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, יד סיון ה'תשס"ט).
3. בפסוק שלנו נאמר, שההולך בדרך החכמה יכול לישון בשלוה.
בדומה לכך נאמר במשלי א33: "וְשֹׁמֵעַ לִי יִשְׁכָּן בֶּטַח, וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה
" (פירוט).
בניגוד לכך נאמר בפרק הבא על הרשעים,
משלי ד16: "כִּי לֹא יִשְׁנוּ אִם לֹא יָרֵעוּ, וְנִגְזְלָה שְׁנָתָם אִם לֹא
[יַכְשִלוּ]
" (פירוט).
בהמשך לפסוקים הקודמים, משלי ג19-24: "ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ...
נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּה... אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ... אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד
" (פירוט), נוסף כאן: אם תתחברו לחכמה האלהית, תצליחו לא רק כשאתם הולכים בדרך, אלא גם כשאתם שוכבים.
מדוע נאמר פעמיים "תשכב" "ושכבת"? ומה משמעות התנאי "אם"?
1. השכיבה הראשונה מציינת הפסקה לא-צפויה, כגון מחלה, כמו בשמות כא18: "וְנָפַל לְמִשְׁכָּב
". אם תכננתם את כל מעשיכם בחכמה ותבונה, תצליחו לא רק כשאתם פעילים והולכים בדרך, אלא גם אם אתם נאלצים להפסיק לפעול ולשכב לנוח. אז תוכלו לנוח בשלווה ולא תפחדו מהפתעות וצרות. בדרך הטבע - אם חסכתם כסף לעת צרה, לא תפחדו ממחסור גם אם תחלו ותאלצו להפסיק לעבוד. ומעל הטבע - אם שמרתם על קשר טוב עם ה', הוא יעזור לכם בעת מחלה, תהלים מא4: "ה' יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי, כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ
".
2. השכיבה השניה מציינת הפסקה שגרתית, כגון שינה בלילה. כשלומדים דברי חכמה לפני השינה, הנפש נרגעת והחלומות מתוקים.
3. ובדרך הרמז, הפסוק רומז לשכיבה האחרונה - המוות. אם כל חייך התחברת לחכמה האלהית, אז גם בעֲרֹב ימיך תוכל לנוח בשלום על משכבך, ישעיהו נז2: "יָבוֹא שָׁלוֹם, יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ
". כל שנות חייך שצברת בעבודת ה' הן יהיו ערבוֹת לך שתוכל לנוח בשלוה עד תחיית המתים (ע"פ גליה).
פרק ג פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 סיכום |
ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |