יראת ה' מרפאת את השרירים ואת העצמות

הפסוק הקודם דיבר על יראת ה' המביאה את האדם לסור מרע. התרחקות ממעשים רעים ודאי טובה לנשמה, אולם הפסוק שלנו מסביר שהיא טובה גם לגוף - לעצמות שלך ולשרּ שלך.

רגע, מה זה שרּ?

מה פירוש המילה שָׁרֶּךָ, ומדוע יש דגש חזק באות ר? המפרשים פירשו בכמה דרכים:

1. שר הוא הטבור. כך  הוא ביחזקאל טז4: "וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אֹתָךְ לֹא כָרַּת שָׁרֵּךְ וּבְמַיִם לֹא רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי וְהָמְלֵחַ לֹא הֻמְלַחַתְּ וְהָחְתֵּל לֹא חֻתָּלְתְּ", שם מדובר על חבל הטבור שכורתים בזמן הלידה (ע"פ אביתר כהן).    גם בשיר השירים השרר נזכר בסמוך לבטן, שיר השירים ז3: "שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג, בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים", שם מדובר על הטבור עצמו - השקע שנשאר בבטן אחרי שחותכים את חבל הטבור (רש"י במשלי).

- אולם, לפי זה לא ברורה ההקבלה בין שרך לבין עצמותיך. גם לא ברור מדוע הרפואה קשורה דווקא לטבור?

2. שר הוא השאר, הבשר. שאר ועצמות נזכרו יחד במיכה ג2-3: "שֹׂנְאֵי טוֹב וְאֹהֲבֵי רעה[רָע], גֹּזְלֵי עוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם וּשְׁאֵרָם מֵעַל עַצְמוֹתָם, וַאֲשֶׁר אָכְלוּ שְׁאֵר עַמִּי וְעוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם הִפְשִׁיטוּ וְאֶת עַצְמֹתֵיהֶם פִּצֵּחוּ, וּפָרְשׂוּ כַּאֲשֶׁר בַּסִּיר וּכְבָשָׂר בְּתוֹךְ קַלָּחַת", שם שאר הוא הבשר שמעל העצמות (ע"פ אביתר כהן).

- אולם, לפי זה לא ברור הדגש החזק במילה שָׁרֶּךָ.

3. שרּ הוא השריר; הדגש החזק מציין הכפלה של האות ר. שרך הם השרירים שלך. השרירים והעצמות הם שני המרכיבים העיקריים של גוף האדם - העצמות בונות את השלד והשרירים מניעים אותו.

משילוב הפירושים נראה, שהפסוק מדבר על רפואה בכמה שלבים בחיים.   בתחילת חייו, האדם דומה לתינוק המחובר לרחם אימו בשרר (חבל הטבור). יראת ה' מחברת את האדם אל החכמה האלהית המנחה אותו לסור ממעשים רעים, מרדיפת תענוגות המזיקה לבריאות הגופנית והנפשית.   עם הזמן, האדם גדל ומפתח שאר (בשר) ושרירים והופך לעצמאי, אולם גם בשלב זה, יראת ה' נותנת לו חוסן המגן עליו ממחלות גופניות ונפשיות (ע"פ גליה).