קוד: ביאור:משלי ג16 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |
פרק ג פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 סיכום |
- החכמה נותנת ביד ימין שלה את המתנה העיקרית שהיא אורך ימים (ימים מנוצלים היטב), וביד שמאל שלה את המתנות המשניות, שהן עושר וכבוד.
על-ידה ישיג אורך ימים ועושר וכבוד. ורז"ל אמרו: למיימינים בה, לעוסק לשמה, היא לו לאורך ימים, וכל שכן עושר וכבוד; אבל למשמאילים בה, לעוסקים שלא לשמה, עם כל זה יהיה עושר וכבוד.
החכמה נמשלת לאישה שידיה מלאות במתנות - ביד אחת יש אורך ימים (= ימים המנוצלים היטב) וביד השניה יש עושר וכבוד (דעת מקרא).
יד ימין היא היד העיקרית (באנגלית the right hand = היד הנכונה לעשות בה דברים); וגם אורך ימים היא ה"מתנה" העיקרית שנותנת החכמה ללומדיה - המטרה העיקרית של לימוד החכמה היא לנצל נכון את הזמן.
יד שמאל היא היד המלווה (באנגלית the left hand = היד הנשארת); וגם עושר
וכבוד הן רק תוצאות לוואי של לימוד החכמה - החכמים האמיתיים לא רודפים
אחרי עושר וכבוד, הם מקבלים אותם ב"דרך אגב". "הכסף והכבוד והפנינים הם אוחזים את
העושר והכבוד בימינם, כי עיקרם הוא להשיג עושר וכבוד; אבל החכמה, היא תאחז
את העושר והכבוד בשמאלה, כדבר הטפל שאוחזים אותו ביד שמאל, כי בימינה היא
אוחזת דבר יקר מזה, שהוא אורך ימים, שכולל טוב חיי העולם הזה וגם חיי נצח
בעולם שכולו ארוך
"
(מלבי"ם).
מי שאוחז את החכמה בידו הימנית, כלומר מתייחס אליה כאל המקצוע
העיקרי, זוכה למתנה העיקרית שהיא אורך ימים; ומי שאוחז את החכמה בידו
השמאלית, כלומר מתייחס אליה כדבר טפל וכאמצעי להשגת מטרות אחרות, מקבל רק
את המתנה הטפלה שהיא עושר וכבוד: "למיימינים בה, ועוסקים בה לשמה, אורך ימים, וכל-שכן עושר וכבוד; ולמשמאילים בה, שעוסקים בה שלא לשמה, מכל מקום עושר וכבוד יש
"
(רש"י על-פי חז"ל).
1. אברהם אבינו עסק בחכמה ודעת ה' לשמה וזכה בכל המתנות הכתובות בפסוקנו: עושר, בראשית יג2: "וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב
" (פירוט); כבוד, בראשית כג6: "שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ
" (פירוט); ואורך ימים, בראשית כד1: "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל
" (פירוט).
2. שלמה המלך ביקש מה' חכמה, וה' הבטיח לו את כל המתנות הכתובות בפסוקנו, מלכים א ג13-14: "וְגַם אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ: גַּם עֹשֶׁר גַּם כָּבוֹד, אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים כָּל יָמֶיךָ. וְאִם תֵּלֵךְ בִּדְרָכַי לִשְׁמֹר חֻקַּי וּמִצְוֹתַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִיד אָבִיךָ, וְהַאַרַכְתִּי אֶת יָמֶיךָ
". שתי המתנות הראשונות הובטחו לו ללא תנאי, והוא אכן זכה בהן; אולם במתנה השלישית לא זכה! הוא לא עסק בחכמה לשמה אלא השתמש בחכמתו כדי להשיג מטרות אחרות - נשים, סוסים, כסף וזהב. הוא הפר את מצוות ה' ולכן לא זכה לאריכות ימים.
שמאל וימין נזכרים בשלושת ספריו של שלמה המלך:
1. בשיר השירים,
שיר השירים ב6: "שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי
" (פירוט), שמאל וימין מבטאים אהבה.
2. כאן בספר משלי, "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ,
בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד
", שמאל וימין מבטאים הצלחה ושפע.
3. ובספר קהלת,
קהלת י2: "לֵב חָכָם לִימִינוֹ, וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ
" (פירוט), שמאל וימין מבטאים את מחשבות הלב.
ויש כאן גם רמז: החכם חושב על מה שבצד ימין - על אורך הימים; והכסיל חושב על מה שבצד שמאל - על העושר והכבוד.
החכמה נמשלת לאישה שידיה מלאות במתנות - ביד אחת יש אורך ימים (= ימים המנוצלים היטב) וביד השניה יש עושר וכבוד (דעת מקרא). מדוע אורך ימים בימינה ועושר וכבוד בשמאלה?
1. יד ימין היא היד העיקרית (באנגלית the right hand = היד הנכונה לעשות בה דברים); וגם אורך ימים היא ה"מתנה" העיקרית שנותנת החכמה ללומדיה - המטרה העיקרית של לימוד החכמה היא לנצל נכון את הזמן. יד שמאל היא היד המלווה (באנגלית the left hand = היד הנשארת); וגם עושר וכבוד הן רק תוצאות לוואי של לימוד החכמה - החכמים האמיתיים לא רודפים אחרי עושר וכבוד, הם מקבלים אותם ב"דרך אגב" (מלבי"ם).
2. בהשאלה, ימין מציין אדם הרואה בחכמה את מטרתו העיקרית, ושמאל מציין אדם המשתמש בחכמה כאמצעי להשגת מטרה אחרת. המיימינים בחכמה, ועוסקים בה לשמה, זוכים באורך ימים; המשמאילים בחכמה, ועוסקים בה שלא לשמה, זוכים "רק" בעושר וכבוד (רש"י, מצודות).
3. ובקבלה, ימין מציין את מידת החסד המרחיבה ומשפיעה בלי גבול, ושמאל מציין את מידת הגבורה המגבילה ומצמצמת (ע"פ גליה). אורך ימים ראוי לקבל בהרחבה שכן החכם מנצל כל רגע נוסף שניתן לו להתעלות והוספה ברוחניות. לעומת זאת, עושר וכבוד ראוי לקבל בצמצום שכן עודף של עושר וכבוד עלול לגרום לאדם לשקוע בחומריות. וכן נאמר במשלי ל7-8: "שְׁתַּיִם שָׁאַלְתִּי מֵאִתָּךְ, אַל תִּמְנַע מִמֶּנִּי בְּטֶרֶם אָמוּת:... רֵאשׁ וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי
" (פירוט).
פרק ג פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 סיכום |
ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |