אל תאמר לרעך 'לך ושוב ומחר אתן' ויש אתך

אדם שחייב לתת דבר-מה לזולת צריך לשים את ההתחייבות שלו בראש סדר העדיפויות, ולבצע אותה מייד - לא לדחות אותה למחר.

1. הדבר נאמר בתורה לגבי תשלום משכורת של שכיר, ויקרא יט13: "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל, לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר", וכן דברים כד15: "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ, וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ; כִּי עָנִי, הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ; וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל ה', וְהָיָה בְךָ חֵטְא".

2. הפסוק שלנו מרחיב את האיסור לכל אדם שחייב משהו לרעהו - לא רק משכורת אלא גם הלוואה: "אם יש לו חובות - ישלם מייד, ולא יאריך אפילו מיום אל יום, כי בעל חוב צועק ונענה, והחייב גורם רעה לעצמו, כי מידת הדין מתרסת כנגדו!" (רמ"ד ואלי).

3. הפסוק מתייחס גם לחובה מכוח מצוות צדקה שבתורה: "אל תאמר לרעך - לעני, [לך ושוב], ויש אתך מה שתתן לו" (רש"י).   גם על מצוות צדקה נאמר "מצוה הבאה לידך - אל תחמיצנה".

4. ויש מפרשים שהכוונה לכל מעשה טוב שאפשר לעשות כדי להיטיב לזולת, גם בלי כל התחייבות: "[אל תאמר] לרעך - המבקש הטובה - לך ושוב - לך היום ושוב למחר ואז אתן את שאלתך - ויש אתך - דבר הטובה יש עמך ותוכל לתת מיד" (מצודות).

למרות שאתה לא חייב לו כלום, בכל זאת אל תאמר לו 'לך ושוב ומחר אתן' - לך הביתה ותחזור מחר - כאשר יש אתך - כאשר יש לך אפשרות לתת היום. אם אתה לא יכול לתת לו את מה שהוא מבקש - תגיד לו מייד "אין לי", כדי שיחפש במקום אחר; ואם אתה יכול - תן לו מייד. אל תשלה אותו ואל תבזבז את זמנו לחינם (ע"פ גליה).