מאת: אראל
ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |
פרק ג פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 סיכום |
- כי ה' מתעב (שונא ומרחיק מעליו) את הנלוז (המזלזל בדרכי היושר) המחקה את הרשעים; וה' אוהב את הישרים ומגלה להם את סודותיו, סודות המדע והטבע, והם מצליחים יותר מאנשי החמס בלי לרדת לרמה שלהם.
- כי תועבת ה' נלוז (הסר והנוטה מדרך הישר), ועם ישרים מעמיק סוד עצתו מאהבתו אותם.
בפסוק הקודם נאמר לא לקנא ברשעים ולא לפעול בדרכים שלהם. הפסוק שלנו בחציו הראשון מסביר מדוע: כי ה' מתעב אותם, שונא אותם ומרחיק אותם מעליו. גם אם הם מצליחים בעולם החומר, הם מפסידים את קרבת ה' שהיא הדבר החשוב ביותר.
אבל עדיין נשארת השאלה: איך נצליח להתגבר על אנשי החמס אם לא נילחם נגדם בדרכים שלהם? על כך עונה החצי השני של הפסוק: ואת ישרים סודו. ה' יגלה לישרים סודות שיאפשרו להם להתגבר על הרשעים. באיזה סודות מדובר? נראה שהכוונה לסודות המדע והטבע - הסודות שה' הטביע בעולם כשברא אותו. מי שיודע את הסודות האלו, יכול להתגבר על אנשי החמס בשכל וחכמה ולא באלימות.
1. בלשון המקרא, נלוז הוא עקום ונסתר, לא ישר. הנלוז הוא איש החמס שנזכר בפסוק הקודם - אדם הנוהג בדרכים עקומות ומושחתות, מכה והורג בסתר. ה' הוא אל אמת, ולכן מתעב (מרחיק מעליו) כל אדם הנוהג שלא ביושר.
2. ועל-דרך הדרש, נלוז מלשון זלזול (ע"פ גליה). הנלוז הוא המקנא באיש החמס שנזכר בפסוק הקודם - הוא אמנם אינו עושה חמס בעצמו, אבל מזלזל בדרכי היושר וחושב שאין בהן תועלת, כמו במלאכי ג14-15: "אֲמַרְתֶּם 'שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹהִים...וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מְאַשְּׁרִים זֵדִים'
". גם אדם כזה עלול להיות מתועב על ה' - הנטיה הנפשית שלו תביא אותו להפוך בעצמו לאיש חמס.
למושג סוד בלשון המקרא יש שתי משמעויות.
1. סוד כמו בלשון ימינו - דבר סתר, משלי כה9: "רִיבְךָ רִיב אֶת רֵעֶךָ,
וְסוֹד אַחֵר אַל
תְּגָל
", משלי יא13: "הוֹלֵךְ רָכִיל
מְגַלֶּה סּוֹד, וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר
".
2. סוד הוא גם חבורה קרובה ומצומצמת, בראשית מט6: "בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי,
בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי; כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ, וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר
", יחזקאל יג9: "וְהָיְתָה יָדִי אֶל הַנְּבִיאִים הַחֹזִים שָׁוְא וְהַקֹּסְמִים כָּזָב; בְּסוֹד עַמִּי לֹא יִהְיוּ, וּבִכְתָב בֵּית יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּתֵבוּ, וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ; וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ד' ה'
".
בפסוקנו משמעות 2 מתאימה יותר: הנלוז מתועב ומרוחק מה', והישרים נמצאים בסוד החבורה הקרובה של ה'. גם דוד לימד שה' קרוב יותר לאנשים בעלי מידות טובות, תהלים לד19: "קָרוֹב ה'
לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ
"; וגם ישעיהו נז15: "כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ: מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא
וּשְׁפַל רוּחַ, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים
".
אולם גם משמעות 1 אפשרית: ה' מקרב אליו את הישרים ומגלה להם את תוכניותיו הסודיות לעתיד. כך גילה ה' לאברהם את תכניתו להשמיד את סדום, בראשית יח17: "וה' אָמָר: הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה?!
" (פירוט) (ראו מצודת דוד,
בראשית רבה מט ב). כך לימדו בלעם, במדבר כג23: "כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל, כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל
", דוד, תהלים כה14: "סוֹד ה' לִירֵאָיו, וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם
", ועמוס ג7: "כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ד' ה' דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים
". וכן בתלמוד נאמר שכדי לזכות לנבואה דרושות מידות טובות (עם כשרונות נוספים), "אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על חכם גבור ועשיר
ועניו...
".
(רבי יוחנן, בבלי
נדרים לח.), "מי שבא אליו זה השפע, יצטרך שיהיה שלם במעלות השכליות ובמעלות המדות, שאין ראוי שיחול רוח השם יתברך על האיש רע המדות, כי תועבת ה' נלוז
" (דרשות הר"ן ה).
3. ועל-דרך הדרש, הסוד הוא תורת הנסתר - החלק הסודי של התורה - המתגלה רק לאנשים בעלי מידות טובות: "אין מוסרין ראשי פרקים אלא לאב בית דין... שלבו דואג בקרבו
" (רבי זירא, חגיגה יג.), "אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שיש בו חמשה דברים...
" (רבי אמי, שם). "הלימוד באלהיות... אינה חכמת רפואות ולא חכמת תשבורת, ואין כל אחד מוכן לה... ואי אפשר מבלתי הקדמת הצעת המדות הטובות, עד שישוב האדם בתכלית היושר והשלמות, כי תועבת ה' נלוז ואת ישרים סודו
" (מורה נבוכים א לד). ושיא השיאים היה משה רבנו, שהיה עָנָו מכל האדם, כולו דבק בה', וזכה לגלות לעולם את הסוד הגדול ביותר - חוקי התורה המגלים את נוכחות ה' בעולם (ע"פ גליה).
פרק ג פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 סיכום |
ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |