מאת: אראל
ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |
פרק ג פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 סיכום |
לא תירא מאף אירוע פתאומי ומפחיד, או משואה (אסון פתאומי) שיביאו עליך הרשעים;
אל תירא מפחד פתאום - כי לא תבא אליך, וכאשר תבוא שואת (חשכת) הרשעים - לא תירא מזה, כי לא תגע בך לרעה.
1. ה' אמר לאברם, בראשית טו1: "אַל תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ, שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד
". ממה בדיוק לא לירא? בראשית טו12-13: "וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם וְהִנֵּה אֵימָה, חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו. וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם 'יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה'
" (פירוט). ה' אומר לאברם "צאצאיך יעברו תקופה קשה וחשוכה כשואה, 400 שנה של שיעבוד ועינויים. למרות זאת אל תירא, כי אנכי מגן לך - זרעך לא יאבד. יש אור אחרי החושך - יש גאולה אחרי השיעבוד" (ע"פ גליה).
2. כמה דורות אחר-כך, אמר ה' אותו הדבר לעם ישראל בימי ישעיהו הנביא. הוא הזהיר את עם ישראל מפני אסון פתאומי - הכיבוש האשורי, ישעיהו י3: "וּמַה תַּעֲשׂוּ לְיוֹם פְּקֻדָּה וּלְשׁוֹאָה מִמֶּרְחָק תָּבוֹא? עַל מִי תָּנוּסוּ לְעֶזְרָה וְאָנָה תַעַזְבוּ כְּבוֹדְכֶם?
". יחד עם זה הוא הבטיח להם שיושבי ציון לא ייפגעו, ישעיהו י24: "לָכֵן כֹּה אָמַר ד' ה' צְבָאוֹת: אַל תִּירָא עַמִּי יֹשֵׁב צִיּוֹן מֵאַשּׁוּר בַּשֵּׁבֶט יַכֶּכָּה וּמַטֵּהוּ יִשָּׂא עָלֶיךָ בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם
".
3. וכך גם בימי צפניה הנביא, צפניה א15: "יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא, יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה, יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה, יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל
"... צפניה ג16: "בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָמֵר לִירוּשָׁלַים אַל תִּירָאִי, צִיּוֹן אַל יִרְפּוּ יָדָיִךְ
".
משלי א32: "כִּי מְשׁוּבַת פְּתָיִם תַּהַרְגֵם וְשַׁלְוַת כְּסִילִים תְּאַבְּדֵם
" (פירוט)
בהמשך לפסוקים הקודמים, נאמר כאן: מי שנוהג בחכמה מוכן לכל צרה, ולא צריך לפחד מאסון פתאומי.
השואה בימינו מציינת את הפוגרום חסר
התקדים שנעשה במיליוני יהודים בעת מלחמת העולם ה-2. אמנם בלשון המקרא היא מציינת חשכה ואפלה, כמו בצפניה א15: "יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא, יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה, יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה, יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל
"
(רש"י, מצודות). בהשאלה היא מציינת צרה פתאומית, המופיעה כאילו מתוך האפלה, כמו בתהלים לה8: "תְּבוֹאֵהוּ שׁוֹאָה לֹא יֵדָע, וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר טָמַן תִּלְכְּדוֹ בְּשׁוֹאָה יִפָּל בָּהּ
" ובישעיהו מז11: "וְתָבֹא עָלַיִךְ פִּתְאֹם שׁוֹאָה לֹא תֵדְעִי
".
באיזו צרה מדובר?
1. על-פי הפשט הכוונה לצרה גשמית - תקיפה פתאומית ע"י רשעים האורבים בחשכה. כשאדם מתחבר לחכמה האלהית, אור הנשמה שלו מאיר לו את החשכה - הוא שם לב לסימני-האזהרה ומצליח לברוח בזמן.
2. ועל-דרך הדרש הכוונה לצרה רוחנית - פיתוי פתאומי ע"י יצר הרע הנקרא רשע, תהלים לו2: "לָרָשָׁע בְּקֶרֶב לִבִּי
" (פירוט). היצר הרע מנסה לפתות את האדם בחשכה, כשאף אחד לא רואה ולכאורה אפשר לחטוא בלי להיתפס. אולם כשאדם מחובר לחכמה האלהית, הוא יודע שאין חושך לפני ה', תהלים קלט12: "גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ, וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר, כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה
", והדבר נותן לו כוח לעמוד בניסיון (ע"פ גליה).
פרק ג פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 סיכום |
ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |