ביאור:משלי ג11

לפעמים אדם נכשל או סובל מצרות, מנסה לעשות חשבון נפש כדי לגלות מה עליו לתקן, אבל לא מצליח למצוא כל מעשה שמצדיק את הצרות שבאו עליו - לא בדרך הטבע ולא בדרך של "מידה כנגד מידה". חז"ל התייחסו למצב זה:

"אם רואה אדם שיסורין באין עליו - יפשפש במעשיו, שנאמר (איכה ג40) נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה';     פשפש ולא מצא - יתלה בבטול תורה, שנאמר (תהלים צד12) אשרי הגבר אשר תיסרנו, יה, ומתורתך תלַמדנו;    ואם תלה ולא מצא - בידוע שיסורין של אהבה הם, שנאמר (משלי ג12) כי את אשר יאהב ה' יוכיח" (רבא או רב חסדא, תלמוד בבלי ברכות ה., בתרגום לעברית).

מה הם "ייסורים של אהבה"? למה צריך אותם?   ניתן להציע שני פירושים, בהתאם לשתי המשמעויות של המילה תוכחה ושל הפועל הוכיח - הראה ובירר את האמת, או מתח ביקורת (ראו הוכחה ותוכחה):

1. ייסורים של בירור האמת -

משמעות אחת של תוכחה היא בירור דברים בראיות ("הוכחות"). משמעות זו מתאימה לפסוקים הבאים, המלמדים, שהנכס החשוב ביותר שיכול להיות לאדם הוא החכמה, משלי ג13-14: "אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה, וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה. כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף, וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ" (פירוט). כדי ללמוד חכמה צריך, לפעמים, לעבור חוויות מסויימות. יש דברים שאדם לא יכול ללמוד באופן עיוני; הוא חייב להתנסות בחוויות מסויימות כדי להבין. לפעמים החוויות האלה אינן נעימות ואף כרוכות בייסורים, אבל הן גורמות לאדם לחשוב מחשבות חדשות ולהגיע למסקנות חדשות, שבמצב רגיל לא היו עולים בדעתו, למשל: אדם שסובל ממחלות או מחסור - מבין טוב יותר איך מרגישים אנשים שנמצאים במצב זה, וכך יוכל לעזור להם טוב יותר כשמצבו ישתפר.

לא רק אדם פרטי אלא גם ציבור שלם, שעובר ייסורים ומשברים, עשוי להגיע מתוכם לבירורים רעיוניים ולמסקנות חדשות, שלא היה מגיע אליהן בתנאים רגילים, למשל: ציבור שסובל מרדיפות והתנכלות מצד השלטון, מרגיש על בשרו את אי-הצדק שיש בכך, ואמור להגיע למסקנה שתגרום לו להתנהג בסובלנות כאשר הוא יגיע לשלטון.

ייסורים עוזרים לברר את האמת גם בכך שהם עוזרים לנו להבין מה באמת חשוב בחיים. ניקח כמשל זוג שהשקיע חודשים רבים בהכנות לחתונה, וברגע האחרון קרו כמעט כל התקלות האפשריות - באולם היתה הפסקת חשמל, התזמורת פשטה רגל והאוכל נשרף; אבל החתן והכלה הגיעו בזמן. החתונה התקיימה בחושך, בשקט ובלי אוכל. עם כל הצער והאכזבה של בני הזוג, הם לפחות הבינו מה באמת חשוב בחתונה - החתונה עצמה - כריתת הברית בין האיש לאישה (המשל ע"פ הרב חנוך גבהרד, שיעורים באגדות חז"ל על ברכות ה.).

לפי זה, כשבאים עלינו ייסורים ואנחנו לא מצליחים להבין מה החטא שבגללו באו ייסורים אלה, אנחנו צריכים לנצל את הייסורים כדי ללמוד דברים חדשים ולהגיע למסקנות חדשות; וייתכן, שכאשר נגיע למסקנות הנכונות, והייסורים יסיימו את תפקידם, הם ייעלמו.

2. ייסורים של ביקורת -

המשמעות השניה של תוכחה היא מתיחת ביקורת; לפי זה, הפסוק "את אשר יאהב ה' יוכיח" מתייחס לחטא כלשהו של האדם, ו"ייסורים של אהבה" הם ייסורים שבאים על חטא קל, שהאדם חטא בשוגג, ולא היה ראוי להיענש עליו; אבל מתוך שה' אוהב אותו, הוא מייסר אותו כדי שישפר את דרכיו ויהיה עוד יותר צדיק (כך פירש רמב"ן ב שער הגמול ב 10, וראו גם אורחות צדיקים - שער התשובה). "לכן... אם קורה לנו משהו, עלינו להתרגל לומר 'כפרת עוונות', ולקבל הכל תמיד באהבה, ויחד עם זה לבדוק את מעשינו ולתקן את דרכינו. וה' יזכה אותנו לחיים טובים ומאושרים, אמן" (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, יא סיון ה'תשס"ט).

אפשר גם לפרש, שהתוכחה כאן היא מתיחת ביקורת, אבל לא על העבר אלא על העתיד. כתוב במשלי א32: "כִּי מְשׁוּבַת פְּתָיִם תַּהַרְגֵם, וְשַׁלְוַת כְּסִילִים תְּאַבְּדֵם" (פירוט): כשאדם פתי או כסיל נמצא יותר מדי זמן בשלוה - הוא מתחיל לחשוב על בילויים ותענוגות, ושוכח את מטרת החיים. הייסורים מחזירים לאדם את קנה המידה הנכון, מזכירים לו מה באמת חשוב בחיים, ומונעים ממנו לחטוא.

כך למשל, לפעמים אדם סובל מכאבי ראש קשים, שמשכיחים ממנו לגמרי את הנאות העולם הזה. לאחר שהוא מקבל טיפול רפואי, הכאבים חולפים אך הוא עדיין לא "נזכר" בהנאות העולם הזה. כך שזו היתה "עסקה משתלמת" - הזמן שהוא בזבז על הכאבים היה מועט יותר מהזמן שהוא חסך בהימנעות מתענוגות אחרי שהכאבים חלפו.

סיכום מקוצר של הסיבות ל"ייסורים של אהבה" נמצא בפירושו של ר' יונה גירונדי לפסוק: "למען לא יישאר עליו כתם העוון אשר ימעט האהבה, ולמען הוסיף על הכנעת ליבו, ופן תמעט השלוה את המורא מעליו, ולמען הרבות שכרו".