נוצר תורה בן מבין, ורועה זוללים יכלים אביו

בתורה מדובר על בן שהוא עצמו זולל, והוריו מביאים אותו למשפט, דברים כא20: "וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ: בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה, אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ, זוֹלֵל וְסֹבֵא". הפסוק שלנו מדבר על בן שאינו זולל בעצמו אך הוא מתחבר עם זוללים, ולכן גם הוא יביא בסופו של דבר כלימה על משפחתו.

רעיו של הבן

הצד השני של המטבע נמצא במשלי כט3: "אִישׁ אֹהֵב חָכְמָה יְשַׂמַּח אָבִיו, וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן" (פירוט):

- שם מדובר על חכמה שהיא לימוד מאחרים והליכה בתלם, ואצלנו מדובר על בינה שהיא מחשבה עצמאית. בכל ספר משלי ישנה הבחנה בין בינה וחכמה, שהן שתי תכונות משלימות:

• בינה היא הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות, עצמאות מחשבתית: בן מבין, שיודע לחשוב בעצמו, יהיה נוצר תורה, ישמור ויפתח את התורה שלימדו אותו הוריו, ולא ייסחף אחרי "עדר" של זוללים.
• חכמה היא הכישרון ללמוד מאחרים, מחוייבות לערכי העבר: איש אוהב חכמה, שאוהב את מה שלמד מהוריו ומרגיש מחוייבות כלפיהם, ישמח את הוריו, ולא יאהב נשים זונות.

- שם מדובר על נשים מפתות (זונות) וכאן מדובר על גברים מפתים (זוללים). בכל ספר משלי ישנה הבחנה בין גברים מסוכנים ונשים מסוכנות:

• זוללים הם גברים מסוכנים, שעלולים למשוך את הילד להצטרף לכנופיה שלהם, ולעסוק במעשי פשע שיביאו כלימה עליו ועל משפחתו.
• זונות הן נשים מסוכנות, שעלולות לפתות את הילד לבזבז עליהן את ההון של משפחתו.

- המושגים זוללים ו זונות מייצגים גם תכונות נפשיות:

• זוללים - זולים וחסרי ערך; מייצגים את העצלנות המחשבתית, ההליכה אחרי העדר, המציבה את האדם במעמד חברתי נמוך וללא השפעה, ומביאה עליו בושה וכלימה. כדי להתמודד עם תכונה זו יש לפתח בילד עצמאות מחשבתית - נוצר תורה בן מבין.
• זונות - מייצגות את התאוות וההנאות הרגעיות, ללא מחוייבות לבית ומשפחה, הגורמות לאדם לאבד הון רוחני, מסורת הדורות הקודמים. כדי להתמודד עם תכונה זו יש לפתח בילד מחוייבות ואהבה לערכים שהוא לומד - איש אוהב חכמה ישמח אביו.

פסוקים נוספים בספר משלי מדברים על חובתם החינוכיות של ההורים, לוודא שילדיהם יתחברו עם חברים ראויים:

• משלי כח24: "גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ וְאֹמֵר אֵין פָּשַׁע - חָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִית": אדם שגוזל מאביו ואמו וחושב שאין בכך פשע, הוא כנראה חבר של איש רע שהשחית אותו עד שהגיע לשפלות כזו (פירוט).
• ההורים המדברים בספר משלי מקיימים הנחיה זו כבר מתחילת הספר, משלי א10: "בְּנִי! אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים - אַל תֹּבֵא!... בְּנִי! אַל תלך בדרך אתם, מנע רגלך מנתיבתם!" (פירוט).

פסוקים אלה משתלבים בגישה החינוכית העקרונית של ספר משלי, לפיה תפקידם של ההורים הוא להנחות את הילדים לבחור נכון.

ייתכן שגם הפסוק הקודם מדבר על חברות, משלי כח6: "טוֹב רָשׁ - הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ דְּרָכַיִם - וְהוּא עָשִׁיר" - עדיף להתחבר עם אדם עני בעל מידות טובות ושלמות, מאשר עם אדם עשיר בעל אופי עקום וקשה (פירוט).

-

כשהחינוך מסתמך על הבנה, הנבנית בילדים בהדרגה, יש סיכוי רב יותר שהילדים יזכרו אֶת התורה וינצרו בליבם אֶת המצוות. כך נרמז גם במשלי ג1: "בְּנִי! תּוֹרָתִי אַל תִּשְׁכָּח, וּמִצְוֹתַי יִצֹּר לִבֶּךָ" (פירוט).