אסור להסתיר פשעים בין אדם לחבירו

מדוע דוד לא עזב את בת-שבע

דוד המלך חטא עם בת-שבע. הוא הודה בחטאו מייד, וה' ריחם עליו, שמואל ב יב13: "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל נָתָן 'חָטָאתִי לה''; וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל דָּוִד 'גַּם ה' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ, לֹא תָמוּת'".

אולם, דוד לא עזב את חטאו - לא נטש את בת-שבע אלא לקח אותה לאשה, ולכן ה' לא ריחם עליו לגמרי, שמואל ב יב10: "וְעַתָּה לֹא תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ עַד עוֹלָם עֵקֶב כִּי בְזִתָנִי וַתִּקַּח אֶת אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה".

מדוע דוד לא קיים את הפסוק מודה ועוזב ירוחם במלואו - מדוע רק הודה ולא עזב?

לפי התורה, איש המפתה נערה צריך לשאת אותה לאישה (אם היא רוצה), שמות כב15: "וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה וְשָׁכַב עִמָּהּ - מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה" (פירוט). החוק נועד להגן על האישה, שבאותו זמן היתה תלויה לפרנסתה בגבר. מובן שהחוק הזה לא חל על אישה נשואה, אולם בת-שבע כבר לא היתה נשואה. לכן, מבחינתה, הפתרון הטוב ביותר היה להינשא לדוד, בוודאי טוב יותר מלהישאר אלמנה.

ייתכן שמבחינה רוחנית היה טוב יותר לדוד לעזוב את בת-שבע כדי להתנתק מהחטא, אולם רווחתה של בת-שבע היתה חשובה יותר מהתיקון הרוחני של דוד (פירוט). 

ה' נותן לחוטא הזדמנות להודות

לפני שה' מאשים אדם שחטא, הוא פותח בשאלה:

• בראשית ג9: "וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם, וַיֹּאמֶר לוֹ 'אַיֶּכָּה?'"
• בראשית ד9: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל קַיִן 'אֵי הֶבֶל אָחִיךָ?'"
• במדבר כב9: "וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם, וַיֹּאמֶר 'מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ?'"
• מלכים ב כ14: "וַיָּבֹא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו 'מָה אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וּמֵאַיִן יָבֹאוּ אֵלֶיךָ?'"

בכל המקרים הללו, ה' ידע את התשובה לשאלה - הוא ידע שהאדם מתחבא, ידע שהבל נרצח, ידע שהאורחים של בלעם הם שליחים של מלך מואב שבאו לקרוא לו לקלל את ישראל, וידע שהאורחים של חזקיהו הם שליחים של מלך בבל שבאו לראות את אוצרות המקדש.

בכל המקרים הללו, ה' ידע שהאדם חטא. למרות זאת, הוא לא פתח את דבריו בהאשמה 'חטאת!', אלא בשאלה נייטרלית, במטרה שהאדם יבין שחטא ויתוודה על חטאו - מודה ועוזב ירוחם (על-פי פירושי רש"י. וראו גם במדבר רבה כ ו).

גם אנחנו יכולים ללכת בדרכי ה' ולהתייחס באותו אופן לאדם שחטא. לדוגמה: מורה המגלה שתלמידים שלו העתיקו את שיעורי הבית, במקום להאשים אותם ולומר להם "העתקתם", יכול להגיד להם "עבודה יפה, האם נעזרתם במקור כלשהו בהכנת שיעורי הבית?". כך תהיה להם אפשרות להתוודות ולהביע חרטה.

בין אדם לחברו

הביטוי כיסוי פשע מופיע עוד פעמיים בספר משלי, ובשניהם הוא מתייחס, כנראה, לפשעים שבין אדם לחברו:

• משלי יז9: "מְכַסֶּה פֶּשַׁע מְבַקֵּשׁ אַהֲבָה, וְשֹׁנֶה בְדָבָר מַפְרִיד אַלּוּף" (פירוט)
• משלי י12: "שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים, וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה" (פירוט).

מסתבר שגם בפסוקנו הכוונה לכיסוי פשעים שבין אדם לחברו.

בין אדם למקום

בפשעים בין אדם למקום הדין שונה. אדם שחטא לה' בסתר וחזר בתשובה, עדיף שיסתיר את החטאים הקודמים שלו כדי שלא לפגוע בכבוד ה', ראו תהלים לב1-2: "לְדָוִד מַשְׂכִּיל: אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע, כְּסוּי חֲטָאָה. אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב ה' לוֹ עון, וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה" (פירוט).

כך פירשו בתלמוד: "אמר רב יהודה: רב רמי: כתיב אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה, וכתיב מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ!? לא קשיא: הא בחטא מפורסם (טוב לו שיודה ויתבייש), הא בחטא שאינו מפורסם (לא יגלה חטאו... וכבוד ה' הוא...). רב זוטרא בר טוביה אמר רב נחמן: כאן בעבירות שבין אדם לחבירו (יגלה לרבים שיבקשו ממנו שימחול לו), כאן בעבירות שבין אדם למקום" (תלמוד בבלי, יומא פו:, פירוש רש"י בסוגריים).

- פירושים נוספים לפסוק זה, ראו בפירוש על הפסוק הבא, משלי כח14: "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה" (פירוט).