שנאה - הגורם העיקרי לריב

1. כאשר בני-זוג שמים לב, שתדירות המריבות ביניהם עולה ("פעם היינו רבים פעם בחודש ועכשיו פעמיים בשבוע"), ותוך כדי המריבה הם גם מזכירים זה לזו דברים רעים שעשו לפני זמן רב ("את/ה תמיד מאחר/ת! אפילו לפגישה הראשונה שלנו הגעת באיחור!"), זה סימן שיש בעיה באהבה ביניהם. במקרה זה הם צריכים להפסיק לדון בכל מריבה בנפרד, ולהתחיל לדון בבעיה העיקרית - איך להגדיל את האהבה:

מדנים = מריבות, תביעה לדין;   שנאה תעורר מדנים = רגשות של שנאה וריחוק בין בני אדם גורמים להם להזכיר ו"לעורר" ריבים ישנים, שכבר נשכחו ו"נרדמו". או: רגשות של שנאה מעוררים את יצר ה"מדנים" וגורמים לאנשים לריב ולתבוע זה את זה לדין גם על דברים קטנים.

פשע = פגיעה בזכויותיו של הזולת (לא דווקא מעשה פלילי);   ועל כל פשעים תכסה אהבה = רגשות של אהבה וקרבה בין בני אדם גורמים להם להעלים עין גם ממעשים חמורים שהזולת עשה כנגדם.

הרעיון נכון לא רק בין איש לאשתו ובין אדם לחברו, אלא גם בין קבוצות שונות בתוך העם ובין עמים שונים: ישנם סכסוכים שבהם כל קבוצה מאשימה את הקבוצה השניה בפשעים שעשתה כנגדה לפני שנים רבות. הפסוק שלנו מתווה כיוון לפתרון סכסוכים מסוג זה: במקום להתעסק בפשעים שנעשו בעבר, עדיף להתמקד ברגשות השנאה הגועשים בהווה, לנסות להרגיע אותם ולעורר במקומם רגשות של אהבה (למשל על-ידי מפגשים שאינם קשורים דווקא לנושא הסכסוך), והאהבה תכסה על הפשעים ותוציא אותם מהתודעה.

לפי פירוש זה, הפסוק מכוון לאנשים שיש ביניהם שנאה: "אדם ייזהר ממידת השנאה, המביאה אל הכעס והמדון" (הרב יונה גירונדי, פירוש ראשון).

2. מסר נוסף של הפסוק מכוון דווקא לבני אדם שיש ביניהם אהבה רבה, וכתוצאה מכך כל אחד מהם נוטה להתעלם ממעשים רעים שהשני עושה כנגדו. הפסוק מלמד, שגם באוירה של אהבה יש להיזהר ולא לפגוע בכבודו של הזולת. גם אם הזולת יבליג על הפגיעה, הרושם של הפגיעה יישאר "רדום" בלבבו, ועלול להתעורר בעתיד, כאשר האהבה תיחלש (כך, כנראה, הבין הגר"א).

אחת הבעיות בזוגיות שיש בה הרבה אהבה היא, שהאהבה מכסה על הפשעים. מרוב אהבה, כל אחד מעדיף להתעלם ממעשים רעים של בן/בת הזוג כדי שלא לפגוע בו/ה ולא לקלקל את האוירה הנעימה. במשך הזמן, הפשעים מצטברים מתחת ל"מִכְסֶה" ועלולים להתפרץ באופן מפתיע.

לדוגמה: אדם קבע להיפגש עם בת-זוגו בשעה מסויימת. היא איחרה בשלוש שעות וסיפקה תירוץ מאד לא משכנע. הוא נפגע, אבל מכיוון שאהב אותה מאד, התגובה המיידית שלו היתה "כמה טוב שאת בסדר! אני כל כך שמח לראות אותך!". אחר-כך, בגלל האיחור, היה לחץ של זמן ולא היה זמן לדבר על האיחור, וכך ה"פשע" התכסה והודחק, אך הרגש השלילי נשאר.

פתרון אפשרי הוא, להגדיר זמן קבוע מראש, למשל כל ערב ראש חודש (הנקרא "יום כיפור קטן"), שבו שמים בצד את האהבה, ומדברים על כל הפשעים, על כל המעשים השליליים שהצטברו במהלך החודש ושלא היה זמן לדבר עליהם לפני כן. כך מנקים את הנפש ומתחילים את החודש החדש באהבה שלמה וטהורה.

פתרון טוב יותר הוא להביע את הרגשות השליליים מייד, ולהבין שאין סתירה בין רגשות שליליים לבין אהבה. זה דורש תרגול, אבל התוצאה שווה את המאמץ.

3. ויש אומרים, שהפסוק פונה גם לאדם שצריך לבחור את שותפיו לעסקים: "ייזהר אדם מהיות לו כל עסק עם השונא, ויבחר משאו ומתנו עם האוהב" (הרב יונה גירונדי, פירוש שני).