לחכות בשמחה

תוחלת = מצב שבו אדם מייחל, מחכה ומקווה שמשהו יקרה.

1. רוב המפרשים פירשו תוחלת צדיקים שמחה - כי תקוותם תתגשם, ותקות רשעים תאבד - כי לא תתגשם (מצודות, ודומה לזה רש"י, מלבי"ם).

- אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב בפירוש "תוחלת צדיקים תבוא". 

2. המילים "תוחלת צדיקים שמחה" לענ"ד מלמדות, שאצל הצדיקים, עצם ההמתנה היא שמחה:  "כי תוחלתם - לא על כוחם ועוצם ידם, ולא אל בינתם יישענו, כי על רחמי ה' יתברך... ולא ידאגו בהימשך התוחלת, כי אינם דואגים למיעוט העושר... אך שמחה ישיגו מן התוחלת על כל פנים, כי הם שמחים בכל עת על אשר השיגו לערוך תוחלתם לאלהים, ולשום תקוותם לחסדו, וכל מה שנמשכת ומתאחרת תוחלתם - הם מתענגים על העבודה אשר יעבדון את האלהים בתוחלת ובביטחון." (ר' יונה).   הצדיקים מקווים שה' יעזור להם להיות עשירים מתישהו, אבל זה לא דחוף להם, הם יכולים לחיות בצמצום. עצם העובדה שהם ומתפללים לה', ומקווים שיעזור להם, נותנת להם שמחה.     דוגמה לזה, בבראשית כט20: "וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים, וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ" (פירוט) (חגי הופר).

3. ועל-דרך הדרש, הצדיקים מייחלים לשמחת הגאולה, השמחה הנזכרת  בירמיהו לא12: "אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו, וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם", וכן בישעיהו ל29, ישעיהו לה10, ישעיהו נו7 ועוד.   הרשעים מקווים שהגאולה לא תגיע כדי שיוכלו להמשיך ולשעבד את ישראל, אולם תקוותם זו תאבד כשתגיע הגאולה, ירמיהו נ12: "הִנֵּה אַחֲרִית גּוֹיִם מִדְבָּר צִיָּה וַעֲרָבָה" (ע"פ רמ"ד ואלי).