קוד: ביאור:משלי כח10 בתנ"ך
סוג: תוכן1
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |
פרק כח פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 |
מי שגורם לאנשים ישרים לשגות, לחטוא וללכת בדרך רעה, הוא עצמו ייפול באותה שחת (מלכודת) שחפר להם וישגה באותה שגיאה; והאנשים שיישארו תמימים ולא ישגו למרות שמנסים להחטיא אותם, ינחלו טוב.
המשגה (מכשיל) את הישרים לשגות ללכת בדרך סכנה, הנה המכשיל עצמו יפול בהסכנה ההיא; אבל התמימים המוליכים בדרך ישר, גם הם ינחלו טוב.
כשהאדם נתקל בפיתוי שקשה לעמוד בפניו, הוא יכול להתעצבן ולהגיד "למה הם שמים פיתויים כאלה באמצע הרחוב?! צריך להיות חוק נגד זה!" אבל הוא יכול גם לראות בכך אתגר - להתגבר על היצר ולזכות בעוצמה רוחנית גדולה יותר.
הפסוק מדבר על אדם
שמשגה ומכשיל אנשים
ישרים במעשים
רעים - לא דווקא אדם רשע שמשגה את הישרים בכוונה תחילה, אלא על
כל אדם שגורם לכך שהישרים ישגו, גם בלא כוונה; והפסוק מלמד, שכל מי
שמשגה ישרים וגורם להם ללכת
בדרך רע -
בשחותו = בבור-השחת שכרה להם
הוא בעצמו
ייפול;
כדברי חז"ל "כל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה
"
(משנה אבות ה יח), "שלא יהיה הוא בגן-עדן ותלמידיו
בגיהנום".
כשיש אנשים שמשגים את הישרים, קשה במיוחד להישאר ישר, ולכן הגיבורים שמצליחים להישאר תמימים (= שלמים ונקיים מעוון), ינחלו טוב: ה' יחשיב להם את תמימותם וחפותם כמעשה טוב במיוחד, דווקא בגלל הקושי הגדול להישאר תמים במצב כזה.
אם כך, כשנתקלים בפיתויים, לא צריך להתעצבן - אפשר להשאיר לה' את ה'תפקיד' להעניש את מי שיוצר את הפיתויים - "בשחותו הוא יפול
"; התפקיד שלנו הוא לנצל את ההזדמנות, לעמוד באתגר ולזכות בטוב - "ותמימים ינחלו טוב
".
1. לפי רוב הפירושים,
משגה ישרים בדרך רע הוא המנסה להכשיל אנשים מבחינה חומרית - להטעות ולרמות אותם. ועונשו יהיה שבשחותו הוא יפול - הוא עצמו יטעה וייכשל: "משגה - מלשון שגגה.
בשחותו - מלשון שחת ובור, ור"ל תקלה וסכנה
" (מצודת ציון, וכן מלבי"ם, דעת מקרא).
- אולם, לפי זה לא ברור למה הפסוק מדבר דווקא על
ישרים - למה לא "משגה אנשים" או "משגה רעהו" או "משגה עיוור" (כמו שנאמר בתורה,
דברים כז18: "אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ
")?
כמו כן, לפי רוב הפירושים, תמימים בחלק השלישי של הפסוק עומדים בניגוד למשגה ישרים, כלומר, ה"תמימים" הם אנשים שאינם משגים את הישרים.
- אולם, גם ניגוד זה אינו ברור - הניגוד של "משגה... בדרך רע" הוא "מדריך... בדרך טוב".
2. לענ"ד,
משגה ישרים הוא הגורם לאנשים הישרים להיות
לא-ישרים, כלומר מכשיל אותם מבחינה רוחנית, משגה ומכשיל אנשים
ישרים במעשים
רעים. והוא בשחותו - בבור-השחת שכרה להם
- הוא בעצמו
ייפול: "כל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה
"
(משנה אבות ה יח), "שלא יהיה הוא בגן-עדן ותלמידיו
בגיהנום".
התמימים הם אנשים שאינם
נכשלים - שנשארים תמימים וחפים-מפשע למרות שהמשגה רוצה להשגות אותם: "נקראים תמימים... אותם הצדיקים שאינם שומעים אל הפיתוי של החברים הרעים ואינם זזים ממקומם, והם ינחלו טוב לפי שמתקיימים בדבקותם
"
(רמ"ד וואלי).
כשיש אנשים המשגים את הישרים, קשה במיוחד להישאר ישר, ולכן הגיבורים המצליחים להישאר תמימים (= שלמים ונקיים מעוון), ינחלו טוב: ה' יחשיב להם את תמימותם וחפותם כמעשה טוב במיוחד, דווקא בגלל הקושי הגדול להישאר תמים במצב כזה.
פרק כח פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 |
ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |