לראות את חכמת ה' בטבע

הפסוקים שלנו מלמדים שהחכמה קדמה לבריאת העולם, "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ: קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז". מה המשמעות המעשית של קביעה זו?

1. יש להתבונן בטבע ולחפש את החכמה ומוסר ההשכל בכל פרט ופרט בטבע (ראו "עצות" על הפסוק הבא).

2. העולם כולו מתנהג על-פי תוכנית חכמה, שום דבר לא קורה "סתם" באופן שרירותי, גם אם איננו מבינים פרט זה או אחר באירועים הקורים לנו: "לפעמים קורה לאדם משהו בחיים, והוא אינו מבין מדוע קרה לו כך? לכאורה אין כאן צדק! אולם, למה הדבר דומה? לאדם שהתחיל לצפות בסרט מהאמצע..." (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, ו' אלול ה'תשס"‏ט); ומה שצריך לקרות - יקרה, כי כך נקבע בתוכנית הקדומה: "מכתוב - כל מה שקורה לך כבר כתוב מלמעלה... חוץ מיראת שמים... תשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה" (שם, ז'-ח' אלול ה'תשס"ט).

3. "בפרק ח במשלי דוברת החכמה ומציגה עצמה כמי שנבראה בראשית מעשה היצירה: 'ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז. מעולם נסכתי מראש מקדמי ארץ. באין תהמות חוללתי באין מעינות נכבדי מים. בטרם הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי' (פסוקים כב-לא), ואף כאן הלקח ברור – האדם המבקש לעצמו חיים ידבק במוסר, והיא חכמתו: 'ועתה בנים שמעו לי ואשרי דרכי ישמרו. שמעו מוסר וחכמו ואל תפרעו' (פסוקים לב לג)" (דעת המקרא על גבולות הדעת).