החכמים האמיתיים נוהגים בשקיפות

מה זה נכוחים?

השורש נכח הוא שורשה של המילה נֹכַח-, המציינת את מה שמול העיניים (למשל בראשית כה21, שופטים יט10, ירמיהו יז16, משלי ה21), וגם שורשו של התואר נָכֹחַ, המציין דבר טוב וישר. האם יש קשר בין שתי המשמעויות?

1. גם השורש ראה משמש, בלשון ימינו, בשתי המשמעויות: מצד אחד הוא מציין ראיה פיסית, ומצד שני הוא משמש בתארים כגון "ראוי" ו"נראה לי", המקבילים ל"טוב", "כשר", "אני חושב שזו    אמת".אם כך, ייתכן שהשורש נכח מציין ראיה:

• מילת היחס נֹכַח מציינת דבר שנמצא בטווח ראיה, מול עינינו;
• והתואר נָכֹחַ מציין דבר ראוי, טוב ואמיתי.

2. מעבר לכך, ייתכן שיש קשר מהותי בין ראיה לבין צדק - זה הכלל האומר, כי 'הצדק צריך גם להיראות ולא רק להיעשות' (חגי הופר). לפי זה, התואר נכוח מציין שקיפות.   אלה דברי החכמה אל הנגידים (המנהיגים): חכמת ההנהגה אינה כרוכה בהסתרה והטעיה, מנהיג חכם צריך לפעול בצורה שקופה וגלויה לציבור, כך שמעשיו ומניעיו יהיו נכוחים = ראויים, מול עיני הציבור- המבין = המעוניין להתבונן ולהעמיק במעשיהם; וישרים בעיני הציבור המעוניין למצוא ולדעת אותם.

למה נכוחים למבין ולא לכולם?

למה כולם נכוחים דווקא למבין?    כי "אם ייפול אור האמת בליבם של הבלתי-מבינים, בוודאי שהופכים ללענה משפט, ובדעות הנבערות שלהם גורמין רעה לעצמן וגם לאחרים... הלא תראה, שהדבורים והנחשים כולם יונקים בשווה מפרח או מפרי, ואף-על-פי-כן, הדבורים מיניקתם עושים את הדבש, והנחשים מן היניקה עצמה עושים את הארס הממית" (ע"פ רמ"ד ואלי).

ולמה כולם ישרים דווקא למוצאי דעת?   "כי הכל תלוי לפי מעשיהם של הלומדים, שאם הלימוד שלהם יביאם להתנהג במעשים הטובים, בוודאי שתשרה עליהם השראה של קדושה... אבל אם לא יטפל המעשה טוב אל הלימוד, גם לא תשרה עליהם שום השראה של קדושה, וזה יגרום להם שכל הישרה יעקשו" (רמ"ד ואלי).