שמעו כי נגידים אדבר

איך אפשר לדבר נגידים?

נגיד = מלך, מנהיג; אם כך, איך אפשר "לדבר נגידים"?

1. נגיד הוא חשוב ונכבד;    בדרך כלל הכוונה לאדם חשוב ונכבד, אולם בפסוק זה הכוונה לדיבור חשוב ונכבד. החכמה אינה עוסקת בקטנות אלא בדברים חשובים (רש"י, מצודות), דברים שיש להם השלכה על ניהול המדינה כולה.

2. נגיד הוא פוקד ומצוה;   בדרך כלל הכוונה לאדם שפוקד ומצוה על העם, אולם בפסוק זה הכוונה לדיבור שפוקד ומצוה על הבריות, כלומר, מצוה והלכה מעשית; החכמה אינה עוסקת רק בעניינים תיאורטיים, אלא גם בענייני הוראה וציווי מעשי (מלבי"ם).

3. יש שפירשו נגיד מלשון נגד- = לפני העיניים; כמו שממילת היחס "נוכח-" נוצר התואר דברים נכוחים (ישרים, שצדקתם גלויה לכל), כך ממילת היחס "נגד-" נוצר התואר דברים נגידים, שמשמעותו דומה - דברים ישרים, שנמצאים מול העיניים (דעת מקרא).

- אולם, התואר "נגיד" לא נזכר במשמעות זו בשום מקום אחר בתנ"ך - כאמור, בכל שאר התנ"ך, נגיד הוא מלך.

4. ולדעתי: נגידים אדבר = אל הנגידים אדבר = אדבר אל המנהיגים; או בשינוי סדר המילים - "שמעו, נגידים, כי אדבר". החכמה אינה מיועדת רק לאנשים פשוטים, אלא גם ובעיקר למנהיגי העם, ודבריה "כולם עניינים גדולים... הנמסרים לנגידי העם ומוריהם" (מלבי"ם. ורמ"ד ואלי שילב את שני הפירושים). ואכן, בהמשך נזכרים בפירוש המלכים, הרוזנים, השרים והשופטים (פסוקים 15-16).

בשלושת הפסוקים הבאים מתארת החכמה שלושה עקרונות של הנהגה חכמה: אמת (פסוק 7), צדק (פסוק 8) ונכוחה = שקיפות (פסוק 9).