החכמה אוהבת לשחק ולהשתעשע

1. שעשועים נזכרו כמה פעמים בספר תהלים:

• תהלים קיט70: "טָפַשׁ כַּחֵלֶב לִבָּם, אֲנִי תּוֹרָתְךָ שִׁעֲשָׁעְתִּי"
• תהלים קיט77: "יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה, כִּי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי"
• תהלים קיט92: "לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי - אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי" (פירוט)
• תהלים קיט174: "תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ ה', וְתוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי"

ישנם מספר הבדלים בין הפסוקים בתהלים לפסוקים שלנו במשלי:

א. ספר תהלים מדבר על תורת ה' - מושג ישראלי; ובספר משלי הדוברת היא החכמה - מושג כלל-אנושי.

ב. בספר תהלים האוירה קודרת: המשורר עצוב, עני ונרדף, והעיסוק בתורה משעשע ומנחם אותו. בספר משלי האוירה שמחה יותר: החכמה משחקת, צוחקת ומשמחת את בני האדם.

שני ההבדלים הללו מתאימים להבדלים בין דוד לבין שלמה: דוד המלך הישראלי, שבמשך רוב חייו היה עני ונרדף, לעומת שלמה המלך הבינלאומי, שרוב חייו היו חיי שפע ותענוגות.

2. על ההבדל בין משחק לבין ליצנות, ראו במשלי יד6: "בִּקֶּשׁ לֵץ חָכְמָה וָאָיִן, וְדַעַת לְנָבוֹן נָקָל" (פירוט).