סיכום משלי ח

שלושה פרקים מתארים את החכמה היוצאת לשליחות חינוכית.

בפרק א, השליחות היא בעיקר בחוץ וברחובות ההומיים, משלי א20: "חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ, בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר" (פירוט), וקהל היעד העיקרי הוא הפתאים, משלי א22: "עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי" (פירוט), נערי-רחוב שנפלטו מהמסגרת והחכמה מנסה להחזיר אותם ללימודים.

בפרק ח, השליחות היא בעיקר במרומי קריית השלטון, משלי ח1-2: "הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא וּתְבוּנָה תִּתֵּן קוֹלָהּ: בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים עֲלֵי דָרֶךְ בֵּית נְתִיבוֹת נִצָּבָה, לְיַד שְׁעָרִים לְפִי קָרֶת מְבוֹא פְתָחִים תָּרֹנָּה" (פירוט), וקהל היעד הוא המנהיגים, משלי ח6: "שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר" (פירוט), משלי ח15: "בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ" (פירוט). אמנם היא אומרת למנהיגים שיחנכו גם את הפתאים והכסילים, משלי ח5: "הָבִינוּ פְתָאיִם עָרְמָה, וּכְסִילִים הָבִינוּ לֵב" (פירוט).

בפרק ט, החכמה כבר לא יוצאת לשליחות. היא בונה בית-חינוך משל עצמה, משלי ט1: "חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ" (פירוט), ושולחת את נערותיה להביא לשם תלמידים, משלי ט3-4: "שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא...מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה" (פירוט).

החכמה לא מתייאשת - היא עושה כל מאמץ אפשרי כדי להחכים את הפתיים: יוצאת אליהם לרחוב, פונה אל המנהיגים, ואף מקימה בית-ספר חדש משל עצמה - העיקר שיבואו.

להשוואה בין הפרקים, ראו גם: הגאון מווילנה על משלי ח א.