קוד: ביאור:משלי ח18 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |
פרק ח פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 סיכום |
"מי שהולך איתי (פועל בחכמה) יכול להשיג עושר וגם כבוד; הוא יכול להשיג הון עתק (רכוש גדול מאד) ולהישאר צדיק וישר."
אתי (על-ידי) ישיג עושר וכבוד, הון עתק (חזק רב), ובצדקה תנתן לו מה', כי לא יקופח שכר תורתו לעולם הבא בעבור ההון שהשיג.
יש עשירים שהשיגו את הונם בחכמה, למשל, ע"י המצאת פטנט שנמכר במיליוני עותקים ושיפר את חייהם של אנשים רבים. אולם יש עשירים שהשיגו את הונם ע"י פרוטקציות ותככים במסדרונות השלטון. הראשונים זוכים לכבוד והערכה בציבור, והאחרונים שנואים ובזויים. כך אומרת החכמה:
עושר וכבוד איתי = מי שהולך איתי, כלומר בחכמה, יכול לזכות גם לעושר וגם לכבוד; הוא מתעשר בזכות חכמתו, ולכן אנשים מכבדים אותו.
הון עתק וצדקה = מי שהולך בחכמה, יכול לזכות להון (רכוש) עתק (גדול באופן חריג), וגם לשמור על צדקה - להישאר צדיק וישר; להתעשר בלי מעשי מרמה ורשע.
"כי בדרכי הבינה יוכל האדם להשיג
עושר וכבוד מפני שלימותו במדות והתישרו בהם אל השגה זו באופן שלם, כי לזאת המלאכה סדרים יישירו לקנין אלו השלימיות:
אתי הון עתק וקנין
הצדק והיושר במדות
" (רלב"ג).
אמנם, כל עשיר חושב שהוא חכם, ושהוא הצליח להשיג את עשרו בזכות תבונתו וכשרונותיו. אולם זו אינה המציאות: ישנם עשירים חכמים, וישנם עשירים שהשיגו את עושרם בדרכים פליליות הדורשות חקירה, משלי כח11: "חָכָם בְּעֵינָיו אִישׁ עָשִׁיר, וְדַל מֵבִין יַחְקְרֶנּוּ
" (פירוט).
החידוש בפסוק הוא שאפשר להשיג גם עושר וגם כבוד. בדרך-כלל הציבור אינו מכבד את העשירים (ה"טייקונים"), כי חושדים בהם שהם השיגו את הונם במרמה וקשרי הון-שלטון. אולם מי שפועל בחכמה, יכול להשיג הון עתק בצדק ויושר, וכך לזכות לעושר בלי לאבד את כבודו.
ניתן לפרש את הביטוי לפי כמה משמעויות שונות של השורש עתק:
1. ריבוי וחוזק: "[על ידי] ישיג
הון חזק רב...
" (מצודות).
2. ותיקות (כמו
עתיק) וניידות (כמו
העתקה): "כבר אמר למעלה (ג) "בשמאלה עושר וכבוד", אבל פה מפרש... נגד
עושר אמר
הון עתק, כי העושר שיש לאדם לא יתקיים בידו זמן רב, ולא תלונו בעמלו לעתיד, אבל
ההון של החכמה הוא
הון ישן מתקיים לארך ימים, וגם
יעתק אותו עמו אל עולם הנצחי...
" (מלבי"ם).
ניתן לפרש לפי כמה משמעויות שונות של המילה צדקה:
1. מתנת-חינם, או נקודת-זכות: "...
ובצדקה תנתן לו מה', כי לא יקופח שכר תורתו לעולם הבא בעבור ההון שהשיג
" (מצודות).
2. צדיקות: "... ונגד
כבוד אמר
צדקה, כי הכבוד שיהיה לאדם יהיה לרוב שלא בצדקה, אבל
הכבוד של החכמה הוא בצדקה וע"י צדקת המעשים, והוא הכבוד האמתי, כמ"ש "והלך
לפניך צדקך כבוד ה' יאספך"
" (מלבי"ם).
3. חסד עם נזקקים: "כל המתדבקים בה זוכים לקבל כמותה, וסופם להתעשר כל כך עד שיוכלו לעשות צדקה לאחרים
" (רמ"ד ואלי).
פרק ח פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 סיכום |
ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |