מאת: אראל
ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |
פרק ח פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 סיכום |
"עוד לפני שעשה את הארץ (היבשה) ואת החוצות (האיים), ולפני שהתגלה העפר הראשון בתבל, אני כבר הייתי כאן."
עד לא עשה הארץ וחוצות והתחלת עפר התבל (האדמה המיושבת מבני אדם) - נבראתי אני. וכפל הדבר כדרך המליצה.
הפסוק רומז ליום השלישי לבריאת העולם, בראשית א9-10: "וַיֹּאמֶר
אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד
וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי כֵן. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה
אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב
". ביום זה ה' עשה את הארץ (היבשה), וכך התגלה לראשונה העפר (מלבי"ם).
ראו גם במאמר "חוק הכלים השלובים והיקוות המים".
ניתן לפרש בשלוש רמות:
1. ארץ היא ארץ ישראל, וחוצות הם שאר הארצות (רש"י, רמ"ד ואלי).
2. ארץ היא היבשה (ראו "הקבלות"), וחוצות הם האיים הנפרדים מהיבשה, או המקומות שאינם ראויים ליישוב (מלבי"ם).
3. ארץ היא כל כדור הארץ, וחוצות הם כוכבים אחרים ברחבי היקום.
פרק ח פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 סיכום |
ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |