ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
לשנ
קוד: לשנ בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
פועל:
הלשין (הפעיל)
עצם:
לשון (גוף)
= אבר הפה ידוע, והנגזר ממנו.
תואר:
מלָשני (בעל תכונה)
= היו"ד נוסף, והוא תואר, וטעמו "מלשין". ראב"ע תהלים קא5.
צילום:
צילום:
מאמר:
חכמים, נבונים ואיברי גופם
מאמר:
מי נותן לאדם את המילים?
/ אראל (הגהה: עופר לביא) -> סגלות משלי
תוכן1:
אל תלשן עבד אל אדוניו
/ אראל
ביטוי הפעיל:
הכרית לשון
= האביד מן העולם דיבורים רעים
תוכן1:
התועלת שבלימוד שפות
/ אראל -> סגלות משלי
תוכן1:
זהירות בדיבור עם אנשים מיואשים
/ אראל
ביטוי פעל:
חרץ לשון
לא חרץ לבני ישראל לאיש את לשונו
ביטוי בעל תכונה:
כבד לשון
שתי השליחויות של משה רבנו
ביטוי קול:
לשון אחרת
ביטוי קול:
לשון סתר
ביטוי גוף:
לשון צדיק
לחשוב לפני שמדברים - כדי שלא להגיד דברים רעים
ביטוי גוף:
לשון רכה
= דיבור שמושפע מדברי הזולת ומסכים עם חלק מהם
ביטוי גוף:
מרפא לשון
דיבור נמשל לפרי
מאמר:
פה מדבר מעצמו
/ אראל
מאמר:
ריבוי דעות וזכות האדם לדבר בלשונו
/ אביעד הכהן -> מכללת שערי משפט
(קישור חיצוני)
מאמר:
שנינות - טוב או רע?
/ אראל
תוספות ותגובות