מלכים ב ז

1 ויאמר אלישע שמעו דבר-יהוה כה אמר יהוה כעת מחר סאה-סלת בשקל וסאתים שערים בשקל בשער שמרון. 2 ויען השליש אשר-למלך נשען על-ידו את-איש האלהים ויאמר הנה יהוה עשה ארבות בשמים היהיה הדבר הזה ויאמר הנכה ראה בעיניך ומשם לא תאכל.

3 וארבעה אנשים היו מצרעים פתח השער ויאמרו איש אל-רעהו מה אנחנו ישבים פה עד-מתנו. 4 אם-אמרנו נבוא העיר והרעב בעיר ומתנו שם ואם-ישבנו פה ומתנו ועתה לכו ונפלה אל-מחנה ארם אם-יחינו נחיה ואם-ימיתנו ומתנו. 5 ויקומו בנשף לבוא אל-מחנה ארם ויבאו עד-קצה מחנה ארם והנה אין-שם איש. 6 ואדני השמיע את-מחנה ארם קול רכב קול סוס קול חיל גדול ויאמרו איש אל-אחיו הנה שכר-עלינו מלך ישראל את-מלכי החתים ואת-מלכי מצרים לבוא עלינו. 7 ויקומו וינוסו בנשף ויעזבו את-אהליהם ואת-סוסיהם ואת-חמריהם המחנה כאשר-היא וינסו אל-נפשם. 8 ויבאו המצרעים האלה עד-קצה המחנה ויבאו אל-אהל אחד ויאכלו וישתו וישאו משם כסף וזהב ובגדים וילכו ויטמנו וישבו ויבאו אל-אהל אחר וישאו משם וילכו ויטמנו. 9 ויאמרו איש אל-רעהו לא-כן אנחנו עשים היום הזה יום-בשרה הוא ואנחנו מחשים וחכינו עד-אור הבקר ומצאנו עוון ועתה לכו ונבאה ונגידה בית המלך. 10 ויבאו ויקראו אל-שער העיר ויגידו להם לאמר באנו אל-מחנה ארם והנה אין-שם איש וקול אדם כי אם-הסוס אסור והחמור אסור ואהלים כאשר-המה. 11 ויקרא השערים ויגידו בית המלך פנימה. 12 ויקם המלך לילה ויאמר אל-עבדיו אגידה-נא לכם את אשר-עשו לנו ארם ידעו כי-רעבים אנחנו ויצאו מן-המחנה להחבה בהשדה לאמר כי-יצאו מן-העיר ונתפשם חיים ואל-העיר נבא. 13 ויען אחד מעבדיו ויאמר ויקחו-נא חמשה מן-הסוסים הנשארים אשר נשארו-בה הנם ככל-ההמון ישראל אשר נשארו-בה הנם ככל-המון ישראל אשר-תמו ונשלחה ונראה. 14 ויקחו שני רכב סוסים וישלח המלך אחרי מחנה-ארם לאמר לכו וראו. 15 וילכו אחריהם עד-הירדן והנה כל-הדרך מלאה בגדים וכלים אשר-השליכו ארם בהחפזם וישבו המלאכים ויגדו למלך. 16 ויצא העם ויבזו את מחנה ארם ויהי סאה-סלת בשקל וסאתים שערים בשקל כדבר יהוה. 17 והמלך הפקיד את-השליש אשר-נשען על-ידו על-השער וירמסהו העם בשער וימת כאשר דבר איש האלהים אשר דבר ברדת המלך אליו. 18 ויהי כדבר איש האלהים אל-המלך לאמר סאתים שערים בשקל וסאה-סלת בשקל יהיה כעת מחר בשער שמרון. 19 ויען השליש את-איש האלהים ויאמר והנה יהוה עשה ארבות בשמים היהיה כדבר הזה ויאמר הנך ראה בעיניך ומשם לא תאכל. 20 ויהי-לו כן וירמסו אתו העם בשער וימת.