בכל עצב יהיה מותר, ודבר שפתיים אך למחסור

קוד: ביאור:משלי יד23 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי יד23: "בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר, וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר"

בכל מקרה עצוב ישנו יתרון כלשהו, גם כשאנו עצובים על דבר-מה שאיבדנו, עדיין נותר (נשאר) לנו הרבה.   אולם דיבור מוגזם בשפתיים, עודף בדברי תלונה ותרעומת על אותו מצב עצוב, עלול להחמיר את המצב ולהביא אך למחסור גדול יותר.

/ בכל מעשה שאנחנו עושים כדי לעצב, לשנות את המציאות, ישנו יתרון; גם אם לא נצליח להשיג את מטרתנו, עצם הניסיון לשנות עושה את העולם טוב יותר.   אולם כאשר אנחנו רק מדברים בשפתינו, רק נותנים עצות ולא עושים שום דבר, זהו בזבוז זמן המביא רק מחסור.

עצות

כשאנחנו מרגישים עצובים, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לחשוב מה היתרון במצב הנוכחי שלנו:

בכל מצב של עצב, צער וקושי, ישנו מותר, יתרון ותועלת; אמנם איבדנו משהו, אבל גם נותר לנו הרבה, וצריך להכיר טובה על כך.

וכשאנחנו לא חושבים על כך, אלא מתחילים מייד לדבר בשפתיים, להתלונן ולקטר בצורה מוגזמת, אנחנו חסרים ומפסידים את אותו יתרון, ועלולים אף להזיק לעצמנו; וכמו באימרה המיוחסת לר' נחמן מברסלב: "מי שלא מוכן להצטער מעט - סופו שיצטער הרבה...".

הקבלות

רבים מגדולי ישראל התמודדו עם קשיים מעציבים, ודווקא מתוך העצב הם התהוו ונהיו יותר משאר העם; העֶצֶב עִצֵּב ובנה אותם; אולם כאשר דיברו יותר מדי בשפתיהם הם עוררו את מידת הדין ונחסר מהם חלק מהיתרון הזה:

א. יוסף התעצב בבית פוטיפר ובבית הכלא, והתחסר כאשר התלונן בפני שר המשקים המצרי: "בכל עצב יהיה מותר - כל דבר שנצטער יוסף עם אדונתו היה לו יתרון ממנה, למה? שנטל את בתה. ודבר שפתים אך למחסור - על ידי שאמר לשר המשקים "זכרתני והזכרתני", נתוסף לו שתי שנים" (בראשית רבה פט ב), "אתה מוצא, לא היה יוסף ראוי לינתן בבית האסורין אלא עשר שנים, מפני שהוציא דבה על עשרת אחיו; ועל ידי שאמר לשר המשקים (בראשית מ, יד): "כי אם זכרתני אתך והזכרתני אל פרעה", ניתוסף לו עוד שתי שנים, שנאמר (שם מא, א) "ויהי מקץ שנתים ימים"" (שמות רבה ז א),

ב. משה התעצב כשה' נגלה אליו מתוך הסנה ושלח אותו אל פרעה, והתחסר כאשר הביע התנגדות לשליחות: "בכל עצב יהיה מותר - בכל הדברים שאדם נושא ונותן בהם דברי תורה הוא נוטל עליהן שכר. יכול אף בדברי בטלה כן? תלמוד לומר ודבר שפתים אך למחסור... וכן אתה מוצא במשה, בתחלה היה ראוי הדיבור להתיחד עליו בפני עצמו, ועל ידי שאמר (שמות ד, יג): "שלח נא ביד תשלח", נאמר לו (שמות ד, יד): "הלא אהרן אחיך הלוי"..." (שמות רבה ז א),  ומצד שני, אהרן אחיו שתק כשמתו שני בניו, וזכה שהדיבור התייחד אליו, ויקרא י3: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן: הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר: בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד; וַיִּדֹּם אַהֲרֹן" (פירוט).

ג. חנה התעצבה כשהיתה עקרה, והתחסרה כשהרבתה יותר מדי בתפילה: "ודבר שפתיים אך למחסור - חנה , על-ידי שריבתה בתפילה, קיצרה ימיו של שמואל, שאמרה וישב שם עד עולם, והלא אין עולמו של לוי אלא חמישים שנה..." (ירושלמי ברכות פ"ד ה"א).

ד. גם הרמב"ם, הרמח"ל, הבעש"ט, הראי"ה קוק ועוד רבים מגדולי ישראל התמודדו עם התנגדות שהעציבה אותם אך גם עיצבה את אישיותם המיוחדת ותרומתם הייחודית לעם ישראל (ע"פ גליה).

דקויות

לפי רוב הפירושים, הפסוק מציג ניגוד - בין עֶצֶב שיש בו מוֹתָר (= יתרון), לבין דְּבַר שְׂפָתַיִם שיש בו רק מַחְסוֹר (= חיסרון). ניתן לפרש את הפסוק לפי משמעויות שונות של השורש עצב:

1. עצב = צער וכאב; דבר שפתיים הוא תלונות ו"קיטורים" על המצב, בין אם הם נאמרים לאדם אחר (כמו אצל יוסף) או אפילו לה' (כמו אצל משה וחנה): "כבר אמרו חז"ל (ברכות ז') אגרא דבי טמיא שתיקותא, רוצה לומר, כי על כל רע שבא על האדם צריך להתעצב בלבו, ולזכור כי בא לו זה בעונותיו, ויהרהר תשובה בלבו, שזה האנינה והאבילות על המתים, וטוב ללכת אל בית אבל והחי יתן אל לבו, עד שבכל עצב יהיה לו מותר ושכר, וכל זה בלבו, אבל אם מוציא בשפתיו, הוא דרך תרעומת, שמתרעם על שנעשה לו ככה, וזה יהיה למחסור...'" (מלבי"ם).  רעיון דומה נמצא גם ב קהלת ז2: "טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל מִלֶּכֶת אֶל בֵּית מִשְׁתֶּה, בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כָּל הָאָדָם וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ" (פירוט). לפי זה יש לפרש שהמילה דבר מציינת אמירה קשה, אמירה של דין. כשהאדם מתרעם על דבר שהעציב אותו, וטוען שנעשה לו עוול, הוא פונה אל מידת הדין, וייתכן שבחינה מדוקדקת יותר תגלה שמגיע לו פחות (כמו אדם שמערער על ציון של בחינה, ובבדיקה החוזרת מתברר שמגיע לו ציון נמוך יותר ממה שקיבל...).

  • אולם, בפסוקים אחרים המושג דבר שפתיים אינו מציין דווקא דיבור של דין ותלונה, למשל מלכים ב יח20: "אָמַרְתָּ אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה, עַתָּה עַל מִי בָטַחְתָּ כִּי מָרַדְתָּ בִּי?" - המושג דבר שפתיים מציין דיבור ריק שאין מאחריו מעשים.
  • ועוד, בפסוקים אחרים נאמר שדווקא הדיבורים יכולים לעזור לאדם עצוב להתגבר על הצער ולהסיק ממנו מסקנות חיוביות, משלי יב25: "דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה, וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה" (פירוט).

באופן דומה, יש שפירשו עצב = צער שהאדם מצטער על עוונותיו. בעצב כזה יש יתרון, כי הוא גורם לו לשבור את לבו ולשוב אל ה', ומתוך הדבקות בה' הוא מגיע לשמחה אמיתית: "העצב... יגיע ויבא ממנו איזה יתרון, והיינו השמחה האמיתית בה' אלהיו, הבאה אחר העצב האמיתי לעתים מזומנים על עונותיו במר נפשו ולב נשבר, שעל-ידי זה נשברה רוח הטומאה וסטרא-אחרא ומחיצה של ברזל המפסקת בינו לאביו שבשמים" (תניא חלק א כו, ודומה לזה בפרק לא; ראו גם יתרון האור מן החושך). וכן יש שפירשו שהכוונה למצב-רוח רציני, התרחקות מצחוקים מיותרים, "לכן ייסר אדם את עצמו שלא ישחק, ושלא יקנה לו רב או חבר משחק, שנאמר (ירמיהו טו יז): "לא ישבתי בסוד משחקים ואעלוז"; וכתיב בכל עצב יהיה מותר" (אורחות צדיקים שער השמחה).

  • אולם, לפי פירושים אלה לא ברור מהו דבר שפתיים.

2. עצב = צער, דבר שפתיים = עצה טובה (כמו בפסוק מספר מלכים שהובא למעלה); לפי זה הכוונה היא, שתמיד יהיה יתר (עודף) בעצב (צער), ותמיד יהיה חסר (מיעוט) בדבר שפתיים (עצה טובה) (אביתר כהן). אולם, לפי זה לא ברור:

  • חוץ מהעובדה שעצב יש הרבה ועצה טובה יש מעט - מה הקשר בין שני הדברים? מדוע הם נזכרו בפסוק אחד?
  • מה המשמעות המעשית של הפסוק? מה אנחנו יכולים לעשות עם המידע הזה?

3.  עצב = עבודה קשה ומאומצת: "בכל יגיע מלאכה יהיה רווח, אבל דברי הבל אך למחסור" (רש"י, ר' יונה גירונדי, מצודת דוד).

  • אולם, במציאות אנחנו רואים שלא כל מאמץ מביא ליתרון (וכמו שכתוב גם בתנ"ך, למשל חבקוק ב13: "הֲלוֹא הִנֵּה מֵאֵת ה' צְבָאוֹת, וְיִיגְעוּ עַמִּים בְּדֵי אֵשׁ, וּלְאֻמִּים בְּדֵי רִיק יִעָפוּ"); גם ספר משלי מדגיש במיוחד את חשיבות החכמה והמחשבה, ולא דווקא את המאמץ הפיסי הקשה. אילו הכוונה היתה להדגיש את חשיבות העשיה, היה כתוב "בכל מעשה יהיה מותר...".
4. עצב = עיצוב = נתינת צורה לחומר: בכל עבודה יצירתית יהיה יתרון כלשהו, אבל בדיבור שאינו מביא לידי מעשה יש רק חיסרון. לפי זה, הפסוק ממשיך את הרעיון שבפסוק הקודם, משלי יד22: "וְחֶסֶד וֶאֱמֶת חֹרְשֵׁי טוֹב" - רצוי לשמור בסוד תוכניות לעשות מעשים טובים (פירוט).

לפי פירושים אחרים, אין כאן ניגוד אלא הסבר או הקבלה:

5. בכל דבר עצוב שקורה לאדם, או בכל עבודה מעייפת ומעציבה, יש יתרון. החצי השני מסביר מהו היתרון: כשהאדם עצוב או עייף, הוא מדבר פחות - דברי שפתיו הולכים וחסרים (כלומר מתמעטים); ספר משלי מדבר הרבה על התועלת שבשתיקה (פירוט); כשהאדם עצוב, הוא מתכנס בתוך עצמו, מדבר פחות, מקשיב יותר וחושב יותר, וכך יש לו סיכוי להשיג יתרון בחכמה ובתבונה.

6. כל עצב שהאדם מצטער על דברים שקרו לו, או כל פסל חומרי שהאדם מעצב ומפסל , הם מיותרים ואינם מועילים; והדיבורים על כך, לא רק שהם מיותרים - הם גם מזיקים ומביאים חיסרון; 

  • אולם, מבנה הפסוק מראה בבירור על ניגוד: מותר - מחסור. פסוק נוסף במבנה זה - משלי כא5: "מַחְשְׁבוֹת חָרוּץ אַךְ לְמוֹתָר, וְכָל אָץ אַךְ לְמַחְסוֹר" - מחזק את הטענה שגם בפסוק זה יש ניגוד. ראו: פסוקים נוספים עם הביטוי "אך למחסור".
7. כל צער שיש לאדם, נובע ממותר = מותרות, דברים מיותרים: "בכל עצב יהיה מותר... במשך שעה ארוכה הסביר לי צלאי את עקרון המותרות, שלפיו, כל מה שאינך זקוק לו באמת, רק מזיק לך. 'מיומנותו של לוחם תמורות', אמר, 'היא לבחון בכל רגע ובכל מצב מה נחוץ ומה לא. אפילו מילה מיותרת עלולה להפוך אותך לפגיע, להחליש את מאזן הכוחות הפנימי שלך, ולמשוך אליך צללים... אם אתה מדוייק, אתה מוגן... חייך שמורים מכל רע... אבל אם תקלוט תודעתך אפילו מראה או צליל שבהם אין לך צורך, תיסדק נפשך בקו של עצב, והעצב הוא מזונם המובחר של הצללים..." (הרב ארז משה דורון, "לוחמי התמורות" עמ' 258).
  • אולם, לפי זה לא ברור החצי השני של הפסוק ודבר שפתיים אך למחסור - אם הכוונה לדיבור מיותר, אז למה דווקא דבר שפתיים, והרי, לפי דברי צלאי, גם מחשבה מיותרת או מראה מיותר מביאים למחסור?!

8. עוד מצאנו בדברי חז"ל: "ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דרבי זירא, חזייה דהוה קא בדח טובא, אמר ליה בכל עצב יהיה מותר כתיב !? (רש"י: כשאדם מראה את עצמו עצב - יהיה לו שכר). אמר ליה: אנא - תפילין מנחנא!" (בבלי ברכות ל ב).

ופירשו: "הוראת המילה עצב היא מלשון טפח עצב, כביטוי חז"ל (עירובין ג:), רוצה לומר, שהוא מצומצם ומכוון בשיעורו, ע' בספר הכתב והקבלה על בראשית ו ו, שמבאר בזה הרבה כתובים... כ אשר ראה אותו ששמחתו היתה במידה גדושה, אמר לו... יש יתרון בצמצום והגבלה, ומר עבר את הגבול! אמר לו: אני מניח תפילין, רוצה לומר, אופי השמחה שלי איננה כמו שאתה חושב, שמחה מופרזת שתפריע מעיון עמוק בלימודים, אלא שמחתי היא מסוג שמחה של קיום מצוה, המביאה לידי התרוממות הנפש ועונג רוחני" (דברי יעקב שם).

  • אולם, לפי שני הפירושים קשה להסביר מה הקשר לחצי השני של הפסוק - ודבר שפתיים אך למחסור.

דבר שפתיים - פסוקים נוספים

  • ישעיהו לו5: "אָמַרְתִּי אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה עַתָּה עַל מִי בָטַחְתָּ כִּי מָרַדְתָּ בִּי"
  • תהלים יז4: "לִפְעֻלּוֹת אָדָם בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָ אֲנִי שָׁמַרְתִּי אָרְחוֹת פָּרִיץ"
  • תהלים נט13: "חַטַּאת פִּימוֹ דְּבַר שְׂפָתֵימוֹ וְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם וּמֵאָלָה וּמִכַּחַשׁ יְסַפֵּרוּ"
  • משלי כג16: "וְתַעְלֹזְנָה כִלְיוֹתָי בְּדַבֵּר שְׂפָתֶיךָ מֵישָׁרִים" (פירוט)

מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל

  • אזמרך בלאמים - משנכנס אדר מרבין בשמחה- שמחה יהודית מהי?: רבי ירמיה הוה יתיב קמיה דרבי זירא, חזייה דהוה קא בדח טובא, אמר ליה, (משלי י"ד) בכל עצב יהיה מותר, כתיב! (ופי' רש"י בכל עצב יהיה מותר -כשאדם מראה את עצמו עצב ... (cache)
  • תניא - שיעורי תורה יומיים: 5 פברואר 2011 ... ומה שכתוב: "בכל עצב יהיה מותר ", פירוש שיהיה איזה יתרון ומעלה מזה -. מהעצבות - הרי שגם בעצבות יש מן הטוב? - עונה על כך רבנו הזקן: הנה אדרבה, ... (cache)
  • מכתבים למערכת: יש שנגזר צער על האב או על האם, מת הולד הרי האב או האם עצבים, הרי העצבון פודהו, וזהו שנאמר " בכל עצב יהיה מותר ". מכאן למד הרב זילברשטיין שטובה היא להורים ... (cache)
  • אורחות צדיקים: לכן ייסר אדם את עצמו שלא ישחק ושלא יקנה לו רב או חבר משחק, שנאמר: "לא ישבתי בסוד משחקים ואעלז" (ירמיה טו, יז), וכתיב: "בכל עצב יהיה מותר" (משלי יד, כג). ... (cache)
  • " מים קרים על נפש עיפה" - ישיבת מעלות: דבר אחר ' בכל עצב יהיה מותר ' כל דבר שנצטער יוסף עם אדונתו - היה לו יתרון ממנה. למה? שנטל את בתה. 'ודבר שפתים אך למחסור' על ידי שאמר לשר המשקים 'זכרתני ... (cache)
  • ילקוט שמעוני - מקץ: ד"א ויהי מקץ שנתים ימים כתיב בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור אמר ... ד"א בכל עצב יהיה מותר צער שנצטער יוסף עם אדונתו היה לו יתרון ממנה למה שנשא בתה. ... (cache)
  • פרשת וישב: (משלי יד) בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור ... בכל עצב יהיה מותר, כל דבר שנצטער יוסף עם אדונתו, היה לו יתרון ממנה. למה? שנטל את בתה. ... (cache)
  • מדרש רבה - מקץ: ב ויהי מקץ שנתים ימים (משלי יד) בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור אמר ר' שמעון בר אבא כגון בין שותה חמין לשותה צונן ודבר שפתים אך למחסור מלקט עצמות אחד ... (cache)
  • עקרונות הרפואה של הרמב"ם: בכל עצב יהיה מותר - הגורם לעצבות ודיכאון בנפש וליחות ועיפושים בגוף. אחד מעקרונות הריפוי זה ניקוי. ג€¢ לא לעכב נקבים (לא לדחות או להתאפק בהפרשות). ... (cache)
  • שבעת החטאים ותיקונם חלק ב - פרשת כי תשא תשע"א: בתניא פכ"ו מתחיל שמיד אחרי "לב נשבר ונדכה" מתקיים רישא דקרא, "תשמיעני ששון ושמחה" (וזה " בכל עצב יהיה מותר ") ו"השיבה לי ששון ישעך", פסוקים י ו-יד. ... (cache)
  • Yeshiva.org.il- משלי פרק יד: ... לרעהו חוטא ומחונן עניים (ענוים) אשריו: (כב) הלוא יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב: (כג) בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור: (כד) עטרת חכמים עשרם אולת ... (cache)
  • רבה בר נחמני ג€“ חב"דפדיה: 4 מאי 2011 ... [עריכה] שמחה של מצווה. מובא בגמרא כי הוא היה שמח ביותר, וכאשר חביריו אמרו לו " בכל עצב יהיה מותר ", הוא הגיב "אנא תפילין קא מנחנא. ... (cache)
  • 'פרק כ"ו בתניא: השמחה בעבודת ה | חב"ד - אור אין סוף: וזהו מה שכתוב: בכל עצב יהיה מותר (משלי יד כג) ג€“ שעל פי הפשט, בכל עמל ויגיעה שאדם טורח לצורך מחייתו יש תועלת ורווח; אך על פי התניא משמעו, גם בעצב יש איזו מעלה ... (cache)
  • בית המדרש להתחדשות - שמחה: וע"ז נאמר בכל עצב יהיה מותר והיתרון היא השמחה הבאה אחר העצב כדלקמן. ... ומ"ש בכל עצב יהיה מותר פי' שיהיה איזה יתרון ומעלה מזה הנה אדרבה מלשון זה משמע שהעצב ... (cache)
  • גליון 11 - כעס: "בכל עצב יהיה מותר ". עצבות באה ממותרות, מדברים מיותרים, גם בפיזי, וגם במחשבות בפיזי ג€“ דברים שאני צובר ולא זקוק להם ג€“ אוכל מיותר, קניות מופרזות, ... (cache)
  • ילקוט שמעוני - בשבילי התנ"ך: ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר' זירא חזייה דהוה בדח טובא, אמר ליה: בכל עצב יהיה מותר כתיב. א"ל: תפילין מנחנא. מר בריה דרבא עבד הילולא לבריה חזא להו לרבנן דקא ... (cache)
  • תגובה: מותר (=יתר) ההיפך ממחסור (חסר): 22 ספטמבר 2005 ..."בכל עצב יהיה מותר, ודבר שפתים אך למחסור" אולי המשמעות היא: שתמיד יהיה יתר (עודף) בעצב (צער) ותמיד יהיה חסר (מיעוט) בדבר שפתיים (עצה טובה) ... (cache)
  • ליקוטי אמרים - פרק כ"ו ג€“ חב"דפדיה: 29 יוני 2010 ... ומה שכתוב " בכל עצב יהיה מותר " פירוש שיהיה איזה יתרון ומעלה מזה הנה אדרבה מלשון זה משמע שהעצב מצד עצמו אין בו מעלה רק שיגיע ויבא ממנו איזה ... (cache)
  • תרבות ומורשת יהדות מרוקו -> ימי בין המצרים ותשעה באב: ובספר "ישמח משה" על הפסוק (משלי י"ד, כ"ג): "בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתיים אך למחסור", כתב וזו לשונו: "נראה לי כי בוודאי מה שאדם עצב על גלויות ישראל וחורבן ... (cache)
  • פרק לא - הדרך לשמחה אמיתית | חב"ד - אור אין סוף: וכמו שנאמר: בכל עצב יהיה מותר (משלי יד כג) ג€“ (מותר=יתרון) יתרון העצבות בכך שהיא קליפה, שעל כן שוברת את הקליפה בשלמות. זהו היתרון החיובי שבשבירת הקליפה, ... (cache)
  • פרק יד ג€“ שיעור מס - www.yeshua.co.il - שיעורים: בכל עצב יהיה מותר, ודבר שפתיים אך למחסור. יש רווח ותועלת לאדם המשקיע את כל מרצו ויגעו בעבודתו. לעומת זאת, אין כל רווח לאדם אשר רק מדבר ואינו עושה. ... (cache)
  • פרשת כי תצא / אלחנן סמט: והנה אז ניתן לה זמן שתבכה ותתאבל כמשפט המתאבלים, להשקיט ממנה צערה ותשוקתה, כי בכל עצב יהיה מותר וניחום אחרי כן. והנה בזמן הזה לקחה עצה בנפשה על הגרות. ... (cache)
  • בגמרא דף ל ע"ב ג€“ לא ע"א: ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דרבי זירא, חזייה דהוה קא בדח טובא, אמר ליה: "בכל עצב יהיה מותר " כתיב! א"ל אנא תפילין מנחנא. מר בריה דרבינא עבד הלולא לבריה, ... (cache)
  • אדברה נא שמות: וזה ביאור המדרש בכל עצב יהיה מותר והיינו שיש לו ריוח ושכר על כל העמל הן על עסקו והן על ד"ת ודבר שפתים אך למחסור שאם משתמש בדיבורים האסורים כדי ללמוד אז איבד ... (cache)
  • ויגש: "ויהי מקץ שנתים ימים (משלי יד) בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור;. בכל עצב יהיה מותר - כל דבר שנצטער יוסף עם אדונתו היה לו יתרון ממנה למה שנטל את בתה. ... (cache)
  • FOR GOOD יציקת אקריל | מזכרת מחתונות | שברי כוס החתונה | מנהגי...: משום דכת' בכל עצב יהיה מותר. ועוד כת' עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה. במקום גילה שם תהא רעדה. וזורקין עליהם חטים לסימן ברכה. פרו ורבו בהצלחת כל טוב. ... (cache)
  • משנכנס אדר מרבין בשמחה - השמחה כמצוה ביהדות: ר'ירמיה הוה יתיב קמיה דר'זירא,חזייה דהוה קא בדח טובא (רש " י - יותר מדאי ונראה כפורק עול), אמר ליה: 'בכל עצב יהיה מותר 'כתיב?!, אמר ליה:אנא תפילין מנחנא ... (cache)
  • גליון 10 - בריאות ומחלה: "בכל עצב יהיה מותר " ג€“ המותרות גורמים לעצבות. לדוגמא: דיבור יתר, אכילת יתר, מחשבות יתר, דברים מיותרים שיש לנו בבית: בגדים, כלים שלא בשימוש, מכתבים, אוספים. ... (cache)
  • Yeshiva.org.il- שמע ישראל - קבלת עול מלכות שמים: רבי ירמיה הוה יתיב קמיה דרבי זירא, חזייה דהוה קא בדח טובא, אמר ליה, משלי י"ד בכל עצב יהיה מותר, כתיב! - אמר ליה: אנא תפילין מנחנא ". ... (cache)
  • פרשת כי תצא - אשת יפת תואר - גיליונות נחמה ליבוביץ: והנה אז ניתן לה זמן שתבכה ותתאבל כמשפט המתאבלים, להשקיט ממנה צערה ותשוקתה, כי בכל עצב יהיה מותר וניחום אחרי כן. והנה בזמן הזה לקחה עצה בנפשה על הגירות, ... (cache)
  • פרשן - נחלת פתאים איוולת: 7 פברואר 2011 ..."בכל עצב יהיה מותר, ודבר שפתיים אך למחסור" - בכל טורח, יגיעה ומאמץ יש יתרון ומעלה לעושהו. אולם, מי שמרבה לפטפט בשפתיו, במקום לעשות, ... (cache)
  • ד"ר דניאל מלאך: אם ההורים נזהרו במצוות אלו ובכ"ז מת להם ילד, הרי שצער מיתתו יכול לפדות את הוריו מן המות ומן הצרות, וזהו שנאמר " בכל עצב יהיה מותר".... (cache)
  • Yeshiva.org.il- גם כי אשב בחושך ה' אור לי: ... אתגר לאדם שיגביר את אמונתו ויגלה את הקב"ה בתוך החשיכה הזאת, וכך אמרו במדרש שם: "בכל עצב יהיה מותר - כל דבר שנצטער יוסף עם אדונתו היה לו יתרון ממנה, למה? ... (cache)
  • מקור חיים - לפני ולפנים, בית המדרש להתחדשות - ימי העומר כחולו של...: רבי ירמיה הוה יתיב קמיה דרבי זירא, חזייה דהוה קא בדח טובא, אמר ליה, +משלי י"ד+ בכל עצב יהיה מותר, כתיב! - אמר ליה: אנא תפילין מנחנא. ... (cache)
  • קצרה מופיע בפרויקט השו"ת המקוון ג€“ מאגר ספרות תורנית ושו"ת 3 | Responsa: ... אבא בריה דרב פפי ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי [ משלי יד כג ] בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור חנה ע"י שריבתה בתפלה קצרה בימיו של שמואל שאמרה [ שמואל ... (cache)
  • "Likutei Mohoron": בחינת עצבות, בבחינת (משלי י"ד): 'בכל עצב יהיה מותר '. והם תקפא דדינא, בבחינת (בראשית ו): "ויתעצב אל לבו". ועקר השמחה היא בלב, כמו שכתוב ... (cache)
  • שלי רום - אסטרולוגית - מודעות חודש אייר - שור: במשלי נאמר: "בכל עצב יהיה מותר ", מכאן נלמד כי העצבות של האדם באה לו מתאוות מותרות - הדברים העודפים בחייו. לכן עכשיו, זהו זמן טוב לעבוד על תיקון המידות, ... (cache)
  • more "בכל עצב יהיה מותר ":
  • אך למחסור: משלי יא24: יש מפזר ונוסף עוד, וחושך מישר אך למחסור / אראל ֲ· משלי יד23: בכל עצב יהיה מותר, ודבר שפתים אך למחסור / אראל (ערך) -> לא גמור ֲ· משלי כא5: מחשבות ... (cache)
  • מדרש רבא - בשבילי התנ"ך: הדא הוא דכתיב (משלי יד, כג) בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור.... תלמוד לומר: ודבר שפתים אך למחסור. אתה מוצא לא היה יוסף ראוי לינתן בבית האסורין אלא ... (cache)
  • פרשת לך לך: מחלפא שיטתיה דרבי לוי, תמן אמר רבי אבא בריה דרב פפי רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי, בכל עצה יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור - חנה, על ידי שהרבתה בתפילה קצרה ... (cache)
  • בראשית פרק מא: במדרש (בראשית רבה פט-ב) ודבר שפתים אך למחסור ע"י שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני ניתוסף לו שתי שנים שנאמר ויהיה מקץ כו'. כוונתו דהתורה מספרת לנו דרכי ההנהגה ... (cache)
  • דברים, פרשת ראה, תש"ס, הרב יעקב חרל"פ: ודבר שפתים אך למחסור (מש' יד) על ידי שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני ניתוסף לו שתי שנים שנאמר ויהי מקץ וגו'. אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו (תה' מ), זה יוסף, ... (cache)
  • דוד המלך ֲ« בין דין לדין: 22 אפריל 2011 ... ודבר שפתים אך למחסור, על ידי שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני, ניתוסף לו שתי שנים, שנאמר: ויהי מקץ וגו': (תהלים מ) אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו, ... (cache)
  • פרשת מקץ - החלומות הם מסר אלהי לאדם: 17 דצמבר 2008 ... כמובא במדרש (מד"ר, שמות, ז): "ודבר שפתים אך למחסור ', אתה מוצא לא היה יוסף ראוי לינתן בבית האסורין אלא עשר שנים מפני שהוציא דבה על עשרת ... (cache)
  • אורחות צדיקים: וכן אם המגלה הזה הוא חוטא, אין לו לגלות פשע של חוטא אחר, כי בודאי אין מגלה מסתריו לטובה, "ודבר שפתים אך למחסור" (משלי יד, כג). אך מעוט פעמים שלשון הרע מצווה ... (cache)
  • ויוסף אברהם: ודבר שפתים אך למחסור דנפיש הכלא ג€¢ לא רכר ולא חצי דבר: ומה גם כעתות כאל כי התח כצרה וצוקה * כי אין כידם. לכלכל את כני כיתם והשעה רחוקה ־ להכיא אל כליהם כר: ...
  • מדרש רבה - וארא: וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל הדא הוא דכתיב (משלי יד, כג) בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור בכל הדברים שאדם נושא ונותן בהם דברי תורה הוא ... (cache)
  • more "ודבר שפתים אך למחסור ":

תגובות