גבר מחליק על רעהו, רשת פורש על פעמיו

דקויות

מחליק

מחליק - מהתואר חָלָק. שני דברים יכולים להיות חלקים:

1. עור חָלָק, ללא בליטות פגמים ופצעונים. גבר מחליק הוא אדם שאומר לרעהו (או רעייתו) "העור שלך כל-כך חלק, אין בו כל פגם"; ובנמשל: "האישיות שלך כל-כך חלקה, אין בה כל פגם, את/ה ממש מושלם".

2. שביל חָלָק, רטוב וגורם להחלקה ונפילה. גבר מחליק הוא אדם הגורם לרעהו (או רעייתו) להחליק, למעוד וליפול למלכודת.

שני הפירושים משלימים: דברי שבח ומחמאות מוגזמים, המתעלמים לחלוטין מהפגמים, עלולים להפיל את השומע למלכודת של גאווה.

על רעהו

2. הפסוק פונה לאדם הנותן מחמאות, ומזהיר אותו שלא ייתן יותר מדי מחמאות כי הוא עלול להזיק לזולת; הפסוק פונה גם לאדם המקבל מחמאות, ומזהיר אותו שלפעמים (לא תמיד) המחמאות נועדו להכשיל אותו: "המחניף לחברו, מסתמא פורש רשת לפעמיו ורוצה להפילו" (הגאון מווילנה). רעיון דומה נמצא ב משלי כז21: "מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב, וְאִישׁ לְפִי מַהֲלָלוֹ" (פירוט).

3. ניתן לפרש את הפסוק גם על-פי המשמעות השניה של התואר "חלק": חָלָק = מקום שקל למעוד וליפול בו. לפי זה, פירוש הפסוק הוא: גבר שמנסה להחליק את הדרך בעבור רעהו, כך שרעהו ייכשל וייפול - למעשה פורש רשת על פעמיו של עצמו, כלומר - גורם לעצמו להיכשל, כי ה' ידאג לכך שהוא ייכשל באותו מכשול שהכין לרעהו (ע"פ רלב"ג, מצודת דוד). וכך נאמר גם בפסוק הבא: בפשע איש רע - מוקש.

• אולם, לפי פסוק זה, קשה להבין את הקשר בין "מחליק" לבין "רשת" - מדוע עונשו של מי ש" מחליק על רעהו " נמשל דווקא ל" רשת הפרושה על פעמיו "?

• אולם, להבחנה זו אין רמז בפסוק "גבר מחליק על רעהו..." - שמתייחס לכל רֵע.

רשת

על-פי הסוד: "הצדיק המברר נקרא גבר... לפי שעומד בתוך הקליפה, ואין לו אלא מוחין דקטנות שהם גבורות ודינים... והנה ידוע שהמוחין דקטנות הם סוד האותיות האחרונות של אלפא ביתא, שהן ר, ש, ת, הרומזים אל האורות החלושים והגרועים שנמשכים לו בעת קטנותו, ואף על פי כן הוא משתמש בהם ממש, לפרוש רשת לרגליו של היסוד הטמא כדי להפילו" (רמ"ד ואלי).

מלכודת הדדית

מחמאות מוגזמות עלולות ליצור תלות רגשית שמהווה מלכודת לשני הצדדים - אדם א נותן מחמאות מוגזמות לאדם ב, אדם ב נקשר אליו ו"נדבק" אליו כדי לקבל מחמאות נוספות, וכך שני הצדדים נקלעים למערכת יחסים של תלות רגשית שקשה להם להשתחרר ממנה. כאשר גבר מחליק על רעהו, הוא פורש רשת על פעמיו של רעהו, אבל גם פורש רשת על פעמיו של עצמו.

הקבלות

מחמאות - האיזון הנכון

בתחילת הפרק מדובר על איש תוכחות, אדם שיודע רק למתוח ביקורת, משלי כט1: "אִישׁ תּוֹכָחוֹת מַקְשֶׁה עֹרֶף, פֶּתַע יִשָּׁבֵר וְאֵין מַרְפֵּא" (פירוט); בפסוק שלנו מדובר על גבר מחליק, אדם שנותן רק מחמאות.

אדם שיודע רק למתוח ביקורת, מקשה את העורף של השומע - גורם לשומע ללכת "דווקא" בדרך הפוכה;  אבל אדם שיודע רק לתת מחמאות, פורש רשת על פעמיו (רגליו) של השומע - גורם לשומע להמשיך בדרכו בחוסר-זהירות עד שייפול.

האיזון בין שני הקצוות הוא מוכיח חכם, המתואר ב משלי כה12: "נֶזֶם זָהָב וַחֲלִי כָתֶם, מוֹכִיחַ חָכָם עַל אֹזֶן שֹׁמָעַת" (פירוט). הוא נותן מעט ביקורת, ועוטף אותה בהרבה מחמאות, וכך מצליח להשפיע לטובה על האוזן של השומע.

מוכיח חכם מאזן בין איש תוכחות לבין גבר מחליק;
אוזן מאזנת בין עורף לבין פעמים.

-

יש מצבים שבהם זה מוצדק להשתמש במחמאות כדי לנסות להשפיע על התנהגותו של הזולת, למשל, כאשר אני אחראי למעשיו של הזולת (הורה או מחנך שלו), או מושפע ישירות ממעשיו (בן/בת זוג), ראו משלי לא12: "גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיה" (פירוט). ואכן, מומחים רבים למשפחה וזוגיות מייעצים להשתמש במחמאות על-מנת לעודד את בן/בת הזוג לשנות את התנהגותו/ה.   מצד שני, גם בחינוך ילדים יש להיזהר ממחמאות מוגזמות ללא ביקורת,  משלי יג24: "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ, וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר" (פירוט).

הפסוק שלנו מדבר על אדם שנותן מחמאות אמיתיות. גרוע יותר הוא אדם שנותן מחמאות שקריות - מייפה את המציאות על-מנת למצוא חן בעיני רעהו, משלי יא9: "בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִת רֵעֵהוּ, וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵצוּ" (פירוט).

מצד שני, דווקא אדם שאינו נרתע מלמתוח ביקורת על רעהו, כשיש בכך צורך, ימצא חן בעיניו בסופו של דבר, משלי כח23: "מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי, חֵן יִמְצָא מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן" (פירוט).

זכר ונקבה

הפסוק שלנו מדבר על גבר מחליק, אולם כמובן גם אישה יכולה ללכוד אנשים ב"דברי חלקות", כמו שנאמר למשל במשלי ז5-22: "לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה... הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ, בְּחֵלֶק שְׂפָתֶיהָ תַּדִּיחֶנּוּ. הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם, כְּשׁוֹר אֶל טָבַח יָבוֹא וּכְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל" - הקטע מתאר בפירוט את הדברים הנעימים שהאישה הנואפת אומרת לנער התמים, עד שהיא לוכדת אותו ברשתה.

גם אישה זו נמשלת למלכודת, משלי כב14: "שׁוּחָה עֲמֻקָּה פִּי זָרוֹת, זְעוּם ה' יפול[יִפָּל] [יִפָּל] שָׁם", משלי כג27: "כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה זוֹנָה, וּבְאֵר צָרָה נָכְרִיָּה", קהלת ז26: "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה, אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ, אֲסוּרִים יָדֶיהָ; טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה, וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ".