שמירת העיניים - סיכום

קוד: שמירת העיניים - סיכום בתנ"ך

סוג: כלל

מאת: אראל

אל:

פסוקים רבים בתנ"ך מלמדים על ההשפעה של ראיה על ההתנהגות. הסתכלות על דברים רעים ומפתים משפיעה על האדם לרעה וגורמת לו לחטוא, והסתכלות על דברים טובים וקדושים משפיעה על האדם לטובה.

שמירת העיניים וחטאי הדורות הראשונים

החטא הראשון נבע מכך שחוה לא שמרה על עיניה, והסתכלה על עץ הדעת טוב ורע שעורר בה תאוה, בראשית ג6: "וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל" (פירוט).

אחד החטאים של דור המבול התחיל מכך שבני האלהים לא שמרו על עיניהם והסתכלו על נשים, בראשית ו2: "וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה, וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ" - לפי המפרשים הם לקחו נשים "מכל אשר בחרו" ממש, גם באונס;

חם לא למד לקח, גם הוא הסתכל על ערוה, בראשית ט22: "וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו, וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי אֶחָיו בַּחוּץ"; ובתגובה קילל נוח אותו ואת זרעו.

המצרים (מצאצאי חם) לא למדו לקח, ונהגו להסתכל על נשים ולקחת את היפות בכוח, בראשית יב14: "וַיְהִי כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה, וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה כִּי יָפָה הִוא מְאֹד. וַיִּרְאוּ אֶתה שרי פרעה, ויהללו אֶתה אל פרעה, וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בית פרעה"; בתגובה נאלץ ה' להתערב והכה אותם בנגעים.

ואולי, כמשקל נגד לראיה זו, אמר אבימלך מלך גרר, שגם הוא חטא ולקח את שרה, בראשית כ16: "וּלְשָׂרָה אָמַר: הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ, הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ וְאֵת כֹּל וְנֹכָחַת" (וצריך עיון).

שמירת העיניים אצל אברהם בכנען ואצל לוט בסדום

לוט ואברהם נבדלו במבטים שלהם - לוט הסתכל על סדום עיר החטאים, ואברהם הסתכל על כנען ארץ הקודש:

אבל בעניין אחד לוט היה דומה לאברהם - שניהם השתמשו בעיניהם גם כדי לעשות מעשי חסד:

בזכות העין הטובה שלו, לוט לא נענש יחד עם אנשי סדום; הוא אמנם הפסיד את רכושו וחצי ממשפחתו, אך הצליח להימלט משם עם שתי בנותיו. תוך כדי הצלתו של לוט, לימד אותו ה' על כוחו של חוש הראיה:

רק לאחר שסדום נחרבה והיתה לעשן, וכבר לא נשאר בה שום דבר מפתה, הותר להסתכל עליה, כפי שעשה אברהם:

שמירת העיניים במצוות התורה

בתורה ישנה מצוה מפורשת לשמור על העיניים, ומצוה אחרת שנועדה לעזור לאדם לשמור על העיניים:
כמו כן, ישנו איסור להסתכל בדרך ביזיון על המקדש וכלי הקודש:
  1. במדבר ד20: "וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ" (פירוט)
לפי חלק מהדעות, החוש המועדף על התורה הוא חוש השמיעה (ע"פ ישראל אלדד, "הגיונות מקרא"):

שמירת העיניים בנביאים

אחד המאפיינים של אדם צדיק, לפי הנביא ישעיהו, הוא השמירה על העיניים, שלא לראות כל דבר רע:
וגם שכרו של אותו אדם קשור לראיה - הוא יזכה לראות מראות משמחים:

שמירת העיניים בספר משלי

ספר משלי מזהיר בכמה מקומות לשמור על העיניים, כלומר להסתכל רק על דברים טובים וטהורים ולא על דברים רעים ומפתים:
החכם מגנה את מי שמשתמש בעיניו כדי לרמוז רמיזות שליליות, כדי להתגאות או כדי ללעוג לאחרים:
מצד שני, הוא מזהיר שלא לעצום את העיניים לגמרי, אלא לשמור על עיניים פקוחות ולהשתמש בהן למטרות טובות - להילחם ברשעים, לעזור לנזקקים, לשמח אנשים עצובים, ולהתפרנס בכבוד:

שמירת העיניים בספר איוב

רעיו של איוב הוכיחו אותו על כך שהוא משתמש לרעה בעיניו, והמליצו לו לשמור על עיניו:
אך איוב טען שמדובר בהאשמות שווא, כי הוא כבר שומר על עיניו ומשתמש בהן רק לטובה:
ה' כנראה הצדיק את איוב, ובזכות השמירה על עיניו הוא זכה לראות את כבוד ה':
פסוקים נוספים:

שמירת העיניים בספר קהלת

תגובות