חג תחילת הקציר וחג סיום הקציר

קוד: חג תחילת הקציר וחג סיום הקציר בתנ"ך

סוג: פירוש

מאת: אראל

אל:

חג השבועות

ישנה מחלוקת מפורסמת בין זרמים שונים בעם ישראל לגבי זמנו של חג השבועות. המחלוקת מתמקדת בפסוקים:

ויקרא כג9-11: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹ ר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם, וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ, וַהֲבֵאֶתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי ה' לִרְצֹנְכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן".

לפי התורה, יש להניף את עומר ראשית הקציר ממחרת השבת, ואז להתחיל לספור שבעה שבועות, וביום ה-50 לחגוג את חג השבועות. הבעיה היא, שבשום מקום בתורה לא נאמר בפירוש, לאיזו שבת הכוונה, ומכאן מתחילה המחלוקת:

1. רש"י, רמב"ם, רמב"ן ומפרשים נוספים פירשו שהכוונה ליום טוב הראשון של פסח, שהוא יום שבתון. לפי זה, ספירת העומר מתחילה ב-ט"ז בניסן, וחג השבועות יהיה תמיד ב-ו' בסיון, כפי שנהוג ביהדות האורתודוכסית היום. לפרשנות זו ישנן ראיות לשוניות וספרותיות (יהודה אליצור), וכן רמזים בספר יהושע (יהודה אייזנברג; ראו גם וישבות המן ממחרת). כמו כן ישנה סיבה מעשית להתחיל לקצור את העומר בתאריך זה - זהו התאריך המוקדם ביותר האפשרי (אלחנן סמט).

2. הבייתוסים (זרם ישראלי שנזכר בתלמוד, מנחות סה:-סו.) פירשו שהכוונה לשבת של חול המועד פסח. לפי זה, ספירת העומר יכולה להתחיל בכל אחד מימי הפסח. לפרשנות זו ישנם רמזים בספר יהושע (יהודה 18), וכן יש בה הגיון מעשי - מסתבר שהנפת העומר צריכה להיות בחג הפסח, שבו כל ישראל נמצאים בבית המקדש, כך כולם יידעו מתי מתחילה ספירת העומר (הקורא).

ישנו פירוש דומה, הנרמז במגילות מדבר יהודה, שלפיו הכוונה לשבת שאחרי שביעי של פסח. לפי לוח השנה של המגילות, חג הפסח חל תמיד ביום רביעי בשבוע, ולכן ספירת העומר תתחיל תמיד בכ"ו בניסן, וחג השבועות ייצא תמיד בט"ו בסיון - באמצע החודש - כמו חג הפסח וחג הסוכות.

3. המשותף לכל הפירושים הקודמים, ישנים וחדשים כאחד, הוא שכולם מסתמכים על הטקסט ועל ההגיון בלבד, אולם אף אחד מהם לא העלה בדעתו לבדוק את המציאות בשטח - מתי באמת מתחיל הקציר?

חג הקציר

כל עוד היינו בגלות, לא חשבנו לברר, כי לא היתה חקלאות יהודית בארץ ישראל. אבל בימינו, ברוך ה', חזרנו לארץ ישראל, וישנם חקלאים יהודיים, אז למה לא לשאול אותם?

זה בדיוק מה שעשה יצחק דבירה (צויג) לפני מספר שנים. הוא פנה ל"ארגון מגדלי הפלחה", ושאל אותם - מתי מתחילים את הקציר בימינו?

התשובה שלהם היתה מפליאה בפשטותה - מתחילים לקצור כאשר החיטה מספיק יבשה כך שיהיה אפשר לקצור אותה; ומסיבות לוגיסטיות, מתחילים את הקציר תמיד ביום ראשון, "ממחרת השבת "!

זמן תחילת הקציר שונה ממקום למקום - באיזורים החמים (כמו עמק בית שאן) הקציר מתחיל, ולכן גם מסתיים, מוקדם יותר, ובאיזורים הקרים (כמו הגליל) הקציר מתחיל ומסתיים מאוחר יותר, אבל בסך הכל, מתחילת הקציר באיזורים החמים ועד סיום הקציר באיזורים הקרים, עוברים כמעט תמיד שבעה שבועות!

ישנם פסוקים, שאפשר להבין אותם מחדש בימינו, כאשר אנחנו נמצאים בארץ ישראל. כך למשל הביטוי "כברת ארץ", הנזכר ביחס לקבורת רחל: "" כברת ארץ - "מנחם פירש לשון "כביר", מהלך רב. ואגדה (בראשית רבה פב ז): "בזמן שהארץ חלולה ככברה, שהניר מצוי והסתו עבר ועדיין השרב לא בא". ואין זה פשוטו של מקרא, שהרי בנעמן מצינו (מלכים ב ה יט): "וילך מאתו כברת ארץ". ואומר אני שהוא שם מדת קרקע", לשון רש"י. והנכון, מה שחשב בו ר' דוד קמחי, כי הכ"ף לדמיון, ואיננה שרשית, ומוצא המלה (איכה ד י): "היו לברות למו", (שמואל ב יג ה): "ותברני לחם", ענין אכילה מועטת בבקר, ופירושה: שיעור מהלך ארץ מן הבקר עד לעת האוכל, כי כן ישערו כל הולכי דרך. זה כתבתי תחילה; ועכשיו, שזכיתי ובאתי אני לירושלם, שבח לאל הטוב והמטיב, ראיתי בעיני שאין מן קבורת רחל לבית לחם אפילו מיל, והנה הוכחש הפירוש הזה, וגם דברי מנחם, אבל הוא שם מדת הארץ, כדברי רש"י; ואין בו תאר, רק הסכמה, כרוב השמות. והכ"ף לשמוש, שלא נמדד בכוון." (רמב"ן על בראשית לה טז). הרמב"ן חשב ש"כברת ארץ" היא מרחק גדול, אך כשהגיע לארץ ישראל ראה שהמרחק בין קבורת רחל לבין בית לחם הוא קטן, וכך הבין שהפירוש שלו היה שגוי.

כך גם לגבי הפרשה שלנו: מתוך היכרות עם המציאות החקלאית של ימינו, אפשר להבין את משמעותה המקורית של הפרשה: הנפת קרבן העומר היא חג תחילת הקציר, וחג השבועות הוא חג סיום הקציר!

לפי זה, לחג השבועות התנ"כי אין זמן קבוע - הוא תלוי בזמן שבו החיטה מבשילה וראויה להיקצר.

אם כך, מהו "חג השבועות" שאנו חוגגים בתאריך קבוע מדי שנה - ו' בסיון?

חג מתן תורה

התשובה נמצאת בתפילת "מוסף" של החג, שבו החג נקרא בפירוש "זמן מתן תורתנו". גם מנהגים אחרים של החג, כגון המנהג ללמוד תורה כל הלילה ("תיקון ליל שבועות"), וקריאת התורה בתפילת שחרית, קשורים למתן תורה, והמסורת מקשרת לכך גם את מנהג אכילת מאכלי חלב (כי במתן תורה קיבלו את דיני שחיטה ולא הספיקו להכשיר את הכלים).

בספר שמות נאמר שבני ישראל הגיעו להר סיני "בחודש השלישי", שהוא כנראה ראש חודש סיון, ומחישוב מספר הימים שעברו באותו פרק, אפשר להסיק שמעמד הר סיני היה חמישה ימים לאחר מכן, כלומר ו בסיון (ראו תאריכים ליד הר סיני).

גם "ספירת העומר" בימינו נחשבת, על-פי הקבלה, כהכנה למתן תורה: בכל יום של ספירת העומר אנו מתקנים צירוף של שתי מידות מתוך 7, ובסה"כ במשך התקופה אנחנו מתקנים 49 צירופים. כמו כן, בכל שבת אנחנו קוראים פרק מ"פרקי אבות", כדי לקיים את המשפט "דרך ארץ קדמה לתורה". כך ביום החמישים אנחנו מתוקנים ומוכנים לקבל את התורה מחדש.

הקשר בין חג השבועות לבין חג מתן תורה לא נזכר כלל בתורה, אך הוא נזכר בספר היובלים המיוחס לימי בית שני, והוא נובע מחישוב התאריכים המופיע במשנה (ראו חג מתן תורה).

חגי השבועות

לסיכום, ישנם שני "חגי שבועות" שונים לגמרי:

ובימינו, לענ"ד ראוי לחגוג את שני החגים - החומרי והרוחני יחד - "חג מתן תורה" בתאריך ו' בסיון, ו"חג הקציר" בסיום עונת הקציר.

חג סיום הקציר ה'תשע"א

השנה נקיים כהרגלנו את אירועי זכר חג הקציר המקראי. ביום שישי, כב סיון (24/6/11) נעשה קציר מסורתי בעמק האלה באמצעות מגלים. הקציר יכלול גם את שאר המלאכות עד להפקת הקמח שאותו המשתתפים יקבלו בתום התהליך. ביום א' כד סיון (26/6/11) נקיים בבוקר עליה להר הבית לזכר הרגל אשר היה אמור להתקיים במועד זה, ולאחר מכן, בסביבות השעה 11:00 נקיים סעודה בגן לאומי עמק צורים לזכר חג השבועות ולחם הביכורים. נאכל לחם מהחיטה שקצרנו ונודה לה' על כל החסד שעשה עמנו בשנה האחרונה. הסעודה תהיה סעודת חמץ, על פי העקרון שהחמץ מייצג את המותרות של החיים. במילים אחרות המשתתפים יכינו את מעדנים על פי מיטב מתכוניהם. יהיה מפנק ביותר!

אנחנו מקווים שתהיה כמות משתתפים רבה השנה (בעיקר ביום הקציר), לאור הפרסום של הדברים בעיתון והזמנת הציבור כולו לקחת חלק באירועים. להלן קישור ל מאמר שצחי כתב ושפורסם במוסף שבועות של מקור ראשון. המאמר המלא בבלוג של צחי (עם נמוקים מפורטים יותר).

מי שמחליט להצטרף לאחד מהאירועים או לכולם שיודיע לנו מבעוד מועד על מנת שנוכל להתארגן בהתאם. אפשר גם לאשר השתתפות בפייסבוק בדף האירוע:

http://www.facebook.com/event. php?eid=187169791334244

אפשר גם להזמין חברים נוספים, רק חשוב שתיידעו אותנו כמה באים.




מקורות ופירושים נוספים

ממחרת השבת - מאמרים נוספים

ראשית - פסוקים נוספים

שבעת המינים והלוח החקלאי מגזר

פרשת אמור - הבאת העומר - אימתי?

פסוק דומה בספר יהושע

שני קרבנות חדשים - עומר שעורים ומנחת חטים

מקראות גדולות:

"ראשית קצירכם - שתהא ראשונה לקציר "עומר" - עשירית האיפה כך היתה שמה כמו (שמות טז) וימודו בעומר" (רש"י)

"דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ - בעבור שיחדש בכאן בכל אחד מן המועדים מצוה חדשה מלבד השבתון והמקרא קודש תתיחד בכל מועד פרשה בפני עצמה שיזהיר בה "דבר אל בני ישראל" ומפני שחג השבועות זמנו תלוי בעומר אמר הכל בפרשה אחת ובעבור שיום הזכרון ויום הכפורים בחדש אחד ושניהם מענין אחד בדין העונות וכפרתם לשבים לא אמר ביום הכפורים "דבר אל בני ישראל" כי יספיק לו בדבור הראשון ועשה מהן שתי פרשיות שהם ענינים שונים וטעם וקצרתם את קצירה שלא תקצרו בארץ קציר עד שתקצרו העומר ותביאו אותו ראשית קצירכם אל הכהן וכן מהחל חרמש בקמה תחל לספור (דברים טז ט) מהחל לך חרמש בשום קמה כי אסור להניף חרמש על הקמה עד יום שתחל לספור" (רמב"ן)

"והניף - (מנחות סא) כל תנופה מוליך ומביא מעלה ומוריד מוליך ומביא לעצור רוחות רעות מעלה ומוריד לעצור טללים רעים " לרצנכם" - אם תקריבו כמשפט זה יהיה לרצון לכם " ממחרת השבת" - (שם סו) ממחרת יום טוב הראשון של פסח שאם אתה אומר שבת בראשית אי אתה יודע איזהו" (רש"י)

 

"" ממחרת השבת יניפנו הכהן" - ממחרת יום טוב הראשון של פסח שאם אתה אומר שבת בראשית אי אתה יודע איזהו לשון רש"י ובאמת שזו גדולה שבראיות בגמרא כי מה טעם שיאמר הכתוב כי תבואו אל הארץ וקצרתם את קצירה תביאו העומר ממחרת שבת בראשית כי יש במשמע שבאיזה זמן מן השנה שנבוא לארץ ונקצור קצירה יניף הכהן העומר ממחרת השבת הראשונה שתהיה אחרי ביאתנו לארץ והנה אין לחג השבועות זמן שימנה ממנו ועוד על דרך הזה לא נדע בשנים הבאות אחרי כן מתי נחל לספור רק מיום החל חרמש בקמה כפי רצוננו ואלה דברי תוהו אבל אם יהיה "ממחרת השבת" יום טוב כפי קבלת רבותינו יבוא הענין כהוגן כי צוה הכתוב תחילה (בפסוקים ו-ח) שנעשה בחדש הראשון חג המצות שבעת ימים וביום הראשון שבתון וביום השביעי שבתון וכל מלאכת עבודה לא נעשה ואחר כן אמר (בפסוקים ט-יא) כי כאשר נבוא אל הארץ נביא ממחרת השבת הזאת הנזכרת עומר התנופה והיא השבת הראשונה הנזכרת כאן ולימד שלא ינהג העומר במדבר ובחוצה לארץ אבל "ממחרת השבת השביעית" (פסוק טז) "ושבע שבתות" (פסוק טו) לא יתכן לפרש אותם יום טוב אבל תרגם בו אונקלוס לשון שבוע וא"כ יהיו שתי לשונות בפסוק אחד והמפרשים אמרו כי הוא דרך צחות כמו רוכבים על שלשים עירים ושלשים עירים להם (שופטים י ד) ובמקום אחר (דברים טז ט) פירש "שבעה שבועות" וכן באי השבת עם יוצאי השבת (מלכים ב יא ט) שבוע וכן מתי יעבור החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר (עמוס ח ה) כי בעבור שיש בכל שבעה ימים שבת אחת וחשבון הימים ממנו יקרא שבוע אחד שבת אחד והוא לשון ידוע ומורגל בדברי רבותינו שפעמים בשבת ב"ד יושבין בעירות (כתובות ב) ויתכן שיהיה כל "השבת" הנזכר בפרשה שבוע ויהיה טעם "ממחרת השבת" לומר כי ביום הנפת העומר יתחיל לעשות השבוע במנינו אם כן יהיה היום ההוא ממחרת השבוע שעבר כאילו אמר יהיה יום התנופה ממחרת שבוע לימים העוברים וראשון לשבועות שיספור עד שישלים שבע שבתות ובעבור שהזכיר (בפסוק ו) "ובחמשה עשר יום" אמר שיניף את העומר ממחרת השבוע הנזכר ויספור ממנו שבע שבתות ואין לטעות ביום ארבעה עשר כי לא הזכיר ממנו רק "בין הערבים" (פסוק ה) וטעם תמימות תהיינה (פסוק טו) כי השבת עם ששת הימים תקרא שבת שלימה ופירוש "ממחרת השבת" כמו במחרת השבת וכן עד ממחרת השבת השביעית תספרו (פסוק טז) וכן ביום (ההוא) זבחכם יאכל וממחרת (לעיל יט ו) ואמרו כי לא יבא בי"ת במלת מחר ומחרת ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם (שמות יח יג) ויעש ה' את הדבר הזה ממחרת (שם ט ו) וכן כולם" (רמב"ן)

מאמרים מאתר ויקיטקסט:

ציורי תנ"ך/ הבאת העומר/ מאת: אהובה קליין (c) (אתנכתא).

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל

תגובות