בן כסיל בספר משלי

אחת השאיפות העמוקות ביותר של האדם היא שתהיה לו המשכיות, לא רק המשכיות גנטית אלא גם המשכיות רעיונית, שיהיה לו למי להעביר את מחשבותיו וערכיו.

לכן בן חכם משמח את הוריו, כי החכם הוא היודע ללמוד, והוא מאפשר להוריו להעביר לו את חכמתם.

לעומת זאת, בן כסיל מצער את הוריו, כי כסיל הוא השונא ללמוד חכמה, וכשהבן כסיל, להורים אין אפשרות להעביר את חכמתם לדור הבא. כך בפסוק שלנו וגם בפסוקים נוספים: משלי י1: "בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב, וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ" (פירוט), משלי טו20: "בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב, וּכְסִיל אָדָם בּוֹזֶה אִמּוֹ", משלי יז21: "יֹלֵד כְּסִיל לְתוּגָה לוֹ וְלֹא יִשְׂמַח אֲבִי נָבָל", משלי יט13: "הַוֹּת לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל וְדֶלֶף טֹרֵד מִדְיְנֵי אִשָּׁה" (פירוט).

אמנם, יש בן שהוא אפילו עוד יותר גרוע, משלי יט26: "מְשַׁדֶּד אָב, יַבְרִיחַ אֵם; בֵּן מֵבִישׁ וּמַחְפִּיר".