הכסיל "שכח את הלב בבית"

1. לב הוא מקום המחשבות והתבונה. רוב המפרשים פירשו בפסוקנו, שלכסיל אין לב, כלומר, אין לו כוח להסיק מסקנות תבוניות מהחכמה שיקנה, ולכן אין טעם שיטרח לקנות חכמה.

אולם, במקומות רבים בספר משלי (וגם בספר קהלת) נאמר שלכסילים דווקא יש לב, גם אם אינו ברמה גבוהה במיוחד, למשל, משלי ח5: "וּכְסִילִים הָבִינוּ לֵב" (פירוט), משלי יב23: "וְלֵב כְּסִילִים יִקְרָא אִוֶּלֶת" (פירוט), משלי טו7: "וְלֵב כְּסִילִים לֹא כֵן" (פירוט), משלי יח2: "לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה, כִּי אִם בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ" (פירוט), משלי כח26: "בּוֹטֵחַ בְּלִבּוֹ הוּא כְסִיל" (פירוט), קהלת ז4: "וְלֵב כְּסִילִים בְּבֵית שִׂמְחָה", קהלת י2: "וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ" (פירוט).

2. מכל הפירושים שבדקתי, היחיד שמתאים לעובדה זו הוא פירוש רש"י, שפירש: "ולב אין - ואין בלבו לקיימה, ואינו לומד תורה אלא לקנות שם"; הוא כנראה קרא את הפסוק כך: "למה זה מחיר ביד כסיל, לקנות חכמה - ובלב אין", כלומר, בליבו של הכסיל אין כוונה לקיים את החכמה, ולכן אין טעם שיקנה אותה.

3. אם קוראים את הפסוק כך (בתוספת ב'), אפשר לפרש אותו אחרת - בליבו של הכסיל אין מקום לחכמה, כי הוא מלא תאוות. פירוש זה מתאים להגדרה שלפיה לב = מקום המחשבות.

4. ולענ"ד יש לקרוא את הפסוק כפי שהוא, ללא תוספת ב: "למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה, ולב אין ביד כסיל לקנות חכמה?", כלומר - "למה הכסיל לוקח בידו מחיר לקניית חכמה, ואין הוא לוקח בידו את הלב שלו על-מנת לקנות חכמה?". בלשון ימינו, כשתלמיד מגלה חוסר-הבנה בשיעור, המורה אומר לו "שכחת את השכל בבית?!"; הפסוק שלנו משתמש בביטוי דומה - הכסיל, כביכול, שכח את הלב בבית, הלב שלו אינו בידו כשהוא בא לשיעור.

מדובר, כנראה, באדם עשיר, הרוצה לזכות בכבוד השמור לחכמים, משלי ג35: "כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן" (פירוט), בלי להשקיע מאמץ שכלי ונפשי; הוא חושב שהכסף שלו יכול לקנות לו תואר של חכם. הכתוב קורא לאדם כזה כסיל = השונא חכמה; הוא חושב שיוכל לקנות את החכמה בכסף, ואין הוא מבין, שהעיקר בקניית החכמה הוא הלב - העיקר הוא להקדיש את המחשבות ללימוד החכמה.

חכמי התלמוד פירשו, שגם המאמץ השכלי אינו מספיק - חכמה בלשון המקרא היא הרבה יותר מתואר אקדמי - היא דרך חיים; כדי לקנות חכמה, לא מספיק להשקיע בלימודים, צריך גם לתקן את המידות: "אמר רבא: כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו - אינו תלמיד חכם... אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מאי דכתיב לָמָּה זֶּה מְחִיר בְּיַד כְּסִיל לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֶב אָיִן? אוי להם לשונאיהן של תלמידי חכמים, שעוסקין בתורה ואין בהן יראת שמים! מכריז רבי ינאי: חבל על דלית ליה דרתא (חבל על מי שאין לו חצר) - ותרעא לדרתיה עביד (ועושה שער לחצר; שהתורה אינה אלא שער ליכנס בה ליראת שמים, לכך צריך שתקדים לו יראת שמים)." (בבלי יומא עב:).

"יש בבני אדם חלושי מחשבה מאוד, אף על פי שהוא מבין יותר מכל אדם, ומהם מי שיש לו מחשבה נכונה וכושר הנהגה בעניינים המדיניים, והוא הנקרא יועץ, אבל אינו יכול להבין מושכל ואפילו קרוב למושכלות הראשוניים, אלא יהיה פתי מאד אין עצה בו, למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין" (רמב"ם, מורה הנבוכים א לד; ראו יועצי שווא).