מאבקי הירושה הם הקשים ביותר

פירוש הפסוק תלוי במשמעות הפועל נפשע ובפירוש אות היחס מ:

1. מ = יציאה והתרחקות: אח שפושע = מורד באחיו, יצטרך להתרחק מקרית עוז - מההון המשותף הנזכר בפסוק 11: "הון עשיר = קרית עוזו" (ע"פ רש"י).

- אולם, בפסוק לא כתוב פושע אלא נפשע, בבניין סביל, ולכן מסתבר יותר שהאח שבפסוק הוא לא הפושע אלא קרבן הפשע.

2. מ = יתרון: גם אח נפשע = שאחיו פשע כנגדו, יעדיף בעת צרה להסתתר בבית אחיו הפושע יותר מבקרית עוז: "האח שפשע בו אחיו, הנה עם היותו נפשע, הוא טוב לאחיו יותר מקרית עוז להצילו ולעוזרו בעתות הצורך, כי לא יזכור לו אז מה שפשע בו, כי הוא עצמו ובשרו;   וכן איש המדינים, ר"ל אשר עורר מדינים כנגד אחיו, הנה הוא לאחיו כמו בריח הארמון המבריח מכותל לכותל, אשר הוא קושר הכתלים ומעמיד הבנין; כן הוא סבת קיום אחיו ועמידתו אותו ושומר מכל משחית יקום עליו בחזקת היד" (רלב"ג, וכן מצודות).

- אולם, לפי פירוש זה חסרות בפסוק מילים רבות - היה ראוי לכתוב למשל "אח נפשע יעדיף את אחיו מקרית עוז" או "טוב אח פושע מקרית עוז".

3. מ = יתרון, ומשמעות הפסוק כולו היא: אח נפשע = שאחיו פשע כנגדו, קשה לפייסו יותר מלכבוש קרית עוז (יסוד מלכות).

- אולם, גם לפי פירוש זה חסרות בפסוק מילים - "לפייסו", "לכבוש".

4.  מ = הרחקה, והפועל נפשע הוא סביל, ומשמעות הפסוק: יש אח שאחיו פושע כנגדו ומרחיקו מקרית עוז (מההון המשותף); והפסוק בא ללמד על הנזקים של מריבות בין אחים, וכמה ראוי להתרחק מהן (ע"פ מלבי"ם והגר"א).

- אולם, המקרה של אח שאחיו פושע כנגדו הוא מקרה נדיר, ולכן לפי פירוש זה היה ראוי לכתוב "יש אח נפשע מקרית עז".

5. מ = הרחקה: כשאח נפשע (נופל קרבן לפשע ובגידה מצד אחיו), הדבר פוגע בכושר העמידה של המשפחה, "אפילו יושבים בקרית עוז - כאילו היו מופקרים לכל הצרות, לפי שנסתם הפתח של הארמון העליון בפניהם, כאילו היו שם דלתיים ובריח ואין מעבר אל ההשפעות כלל ועיקר..." (רמ"ד ואלי).

6. וייתכן שהפסוק מתאר סיבה ותוצאה - כאשר אח נפשע ומורחק מקרית עוז = מההון המשותף, הדבר גורם למדיינים = ריבים שהם חזקים כבריח ארמון = שקשה מאד לפתוח ולפתור אותם (דוגמאות מהתנ"ך: יוסף גורש מביתו ע"י אחיו, יותם גורש ע"י אבימלך, יפתח סולק מנחלתו ע"י זקני גלעד). ומשמעות הפסוק דומה - ללמד עד כמה חמורה היא המריבה בין אחים על הירושה, וכמה ראוי להתרחק ממנה, אפילו ע"י הטלת גורל (דומה לזה פירש ר' יונה ורמ"ד ואלי), פתרון שנזכר בפסוק הקודם, משלי יח18: "מִדְיָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל, וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִיד" (פירוט).