הון עשיר קרית עוזו

1. המילה עוז מציינת ביצורים והגנה;   קרית עוז היא עיר מבוצרת, משל להגנה ובטחון.

הונו של העשיר באמת נותן לו הגנה במקרים מסויימים, למשל - אם הוא חולה, הוא יכול לממן לעצמו טיפול רפואי; אם מפטרים אותו מהעבודה, הוא יכול להקים עסק עצמאי; וכו'.

אולם, מפסוקים אחרים בתנ"ך נראה שהביטחון שהעשיר בוטח בעושרו הוא לפעמים דמיוני:

• משלי יא4: "לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת" (פירוט)
• משלי יא28: "בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ הוּא יִפֹּל, וְכֶעָלֶה צַדִּיקִים יִפְרָחוּ"
• תהלים מט7-17: "הַבֹּטְחִים עַל חֵילָם, וּבְרֹב עָשְׁרָם  יִתְהַלָּלוֹּ.. אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ"
• תהלים נב9: "הִנֵּה הַגֶּבֶר לֹא יָשִׂים אֱלֹהִים מָעוּזּוֹ, וַיִּבְטַח בְּרֹב עָשְׁרוֹ - יָעֹז בְּהַוָּתוֹ"
• צפניה א18: "גַּם כַּסְפָּם גַּם זְהָבָם לֹא יוּכַל לְהַצִּילָם בְּיוֹם עֶבְרַת ה', וּבְאֵשׁ קִנְאָתוֹ תֵּאָכֵל כָּל הָאָרֶץ..."

אם כך, ייתכן שגם בפסוק שלנו, אין הכוונה שההון נותן לעשיר ביטחון אובייקטיבי.

בפסוק הקודם, המדבר על שם ה', נאמר משלי יח10: "מִגְדַּל עֹז שֵׁם ה', בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב", ובפסוקנו לא נאמר "הון עשיר קרית עֹז" אלא "הון עשיר קרית עֻזּוֹ" - רק עבורו, בעיניו, זוהי קריית עוז; וכחומה נשגבה רק במשכיתו - במחשבתו ודמיונו (ראו "דקויות"): "הנה ההון הוא לעשיר כמו  קרית עוז, כי יבטח שיהיה לו לעוז לפי מחשבתו;  ולפי ראותו הנה ההון הוא לו כחומה נשגבה , כי בהונו יְרֵצֶּה הבאים להזיק לו.  והנה ההבדל בין זה העוז והעוז הקודם [מגדל עוז שם ה'] הוא מבואר, כי העוז הקודם הוא עוז במוחלט, וזה העוז איננו עוז כי אם בדברים מה, וגם בהם הוא סבת הרע, כמו שזכר במה שקדם שהרש לא שמע גערה; ולזה לא יהיה ההון עוז כי אם למחשבת בעל ההון, לא לפי העניין בעצמו" (ע"פ רלב"ג, ודומה לזה מלבי"ם); והפסוק הבא מזהיר, שמי שמתגאה בעושרו עלול להישבר, משלי יח12: "לִפְנֵי שֶׁבֶר יִגְבַּהּ לֵב אִישׁ, וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה" (פירוט).

2. ראיה לפירוש זה - מנבואת ישעיהו, שנזכרו בה ביטויים דומים, ישעיהו ב5-17: "בֵּית יַעֲקֹב! לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה'... וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב, וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרֹתָיו... עֵינֵי גַּבְהוּת אָדָם שָׁפֵל, וְשַׁח רוּם אֲנָשִׁים; וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא... כִּי יוֹם לה' צְבָאוֹת... וְעַל כָּל מִגְדָּל גָּבֹהַּ, וְעַל כָּל חוֹמָה בְצוּרָה...  וְעַל כָּל אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ, וְעַל כָּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה... וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא" (ע"פ הרב דוד קליר, שיעור ב סיון ה'תשס"ו).   גם שם ישנה תוכחה לאדם על בטחונו בחומה הנשגבה שלו ובשכיות החמדה שלו, ותזכורת שרק ה' לבדו הוא נשגב.

3. פסוק דומה במשלי י15: "הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ, מְחִתַּת דַּלִּים רֵישָׁם" (פירוט). לפי פירושנו, ייתכן שגם החצי השני של משלי י15 - "מחתת דלים רישם" - אינו מתאר עובדה הכרחית אלא רק את מה שהדלים חושבים - העוני הוא מחיתה (= שבר והריסה) רק על-פי דעתם והרגשתם של הדלים; במציאות, גם אדם דל יכול להתגבר על עוניו ולשפר את מעמדו (פירוט).

ראו גם: הון - מועיל או לא?.