כאבי בטן

תלונות גורמות לכאבי בטן

1. הרבה פעמים, בזמן מריבה או אחריה, מרגישים הרגשה רעה בבטן. פסוקנו מלמד מאיפה באה התופעה ואיך למנוע אותה.

נרגן הוא החושב שהזולת פעל מתוך כוונה רעה; החושב שאנשים עשו לו מה שעשו, מתוך שנאה או רצון לפגוע בו.

מתלהם - מהשורש "להם", שמשמעותו כמו "הלם", "היכה מכה כואבת". בניין התפעל מציין פעולה עצמית, ומכאן: מתלהם הוא אדם המכה את עצמו (כמו ש"מתלבש" הוא אדם המלביש את עצמו).

הבטן נחשבת כמקום הרגשות המיידיים, רגשות הממלאים את האדם כתגובה מיידית לגירוי חיצוני.

כשאדם אומר לעצמו שהזולת פעל מתוך כוונה רעה, הוא כאילו מכה את עצמו, הדברים הרעים יורדים וחודרים מיידית לבטנו וגורמים לו לרגשות רעים.

לפי זה, הדרך למנוע את כאבי הבטן היא להגיד את ההפך מדברי הנרגן: גם אם מישהו עשה לנו משהו רע - להשתדל לדון אותו לכף זכות, להגיד שהוא בוודאי פעל מתוך כוונה טובה ולא מתוך שנאה. כך התחושה האישית שלנו תשתפר, וגם אש המריבה תכבה מהר יותר:

משלי כו20: "בְּאֶפֶס עֵצִים תִּכְבֶּה אֵשׁ, וּבְאֵין נִרְגָּן יִשְׁתֹּק מָדוֹן" (פירוט).

2. כמו בספר משלי, כך גם במחקרים. על-פי אחד המחקרים המקיפים שעסקו בהתמודדות עם כעסים, ישנן שלוש דרכים עיקריות שאנשים משתמשים בהן כדי להתמודד עם תחושות של כעס, וניתן לדרג אותן לפי רמת היעילות שלהן (ראו דניאל גולמן, "אינטלגנציה רגשית", עמ' 76-82):

• דרך אחת היא ללכת "עם" הכעס - לצעוק על מי שהכעיס אותנו או על אנשים אחרים בסביבה, לשבור חפצים או לבעוט בעצים. דרך זו נמצאה הכי פחות יעילה. היא אמנם נותנת סיפוק רגעי, אבל לא מפחיתה את הכעס ולפעמים אף מאריכה את הזמן שהאדם סובל מעצבים.
• דרך שניה היא ללכת "הצידה" - להתנתק ממי שהכעיס אותנו ולעסוק בפעילות רגועה, כגון ללכת לטייל, לאכול וכד'. דרך זו נמצאה יעילה במקרים מסויימים, אם כי לפעמים המוח מנצל את זמן הרגיעה כדי להעלות שוב ושוב את המחשבות המכעיסות בסגנון "איך הוא העז לעשות לי דבר כזה?" וכתוצאה מכך תחושת הכעס חוזרת.
• דרך שלישית היא ללכת "נגד" הכעס - לחשוב מחשבות הפוכות מהמחשבות שגרמו לכעס, לדון את האדם שהכעיס אותנו לכף זכות, לראות את מעשיו בצורה חיובית יותר. דרך זו נמצאה היעילה ביותר, בהתאם לפסוקים - "דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן", "באפס עצים תכבה אש ובאין נרגן ישתוק מדון".

פירושים נוספים

למילה מתלהם יש שני פירושים: 1. מכה את עצמו (כמו ש"מתלבש" הוא מלביש את עצמו),  2. מתחזה למוכה (כמו באסתר ח17: "וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים" - מתחזים ליהודים).

גם לחדרי בטן יש שני פירושים: א. בטנו של הנרגן,  ב. בטנו של השומע.

ניתן לפרש את הפסוק לפי כל צירוף של שני הפירושים:

1.א. דברי הנרגן, הטוען שהזולת פעל מתוך כוונה רעה, כאילו מכים את הנרגן עצמו, יורדים לתוך בטנו וגורמים לו כאבי בטן (ראו למעלה).

1.ב. דברי הנרגן, הטוען שהזולת פעל מתוך כוונה רעה, כאילו מכים את מי ששומע אותם, אך לא מכות חיצוניות אלא מכות פנימיות, שהן קשות יותר; הדברים יורדים וחודרים לבטנו של השומע ומכאיבים לו (מצודת דוד, הגר"א).

2.א. האדם הנרגן טוען שהוא מוכה, אך למעשה המכות נמצאות רק בדמיונו - בתוך הבטן שלו (מלבי"ם).

2.ב. דברי הנרגן מציגים את הנרגן כאילו הוא מוכה וסובל הרבה יותר ממה שהוא באמת, והדברים האלה יורדים וחודרים לבטנו של השומע ומכאיבים לו (רלב"ג, ר' יונה).