ענוים לעומת גאוותנים - חמישה סיפורים

קוד: ביאור:משלי כט23 בתנ"ך

סוג: כלל

מאת: אראל

אל:

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק כט    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27 
כט23 גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ, וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד.

 סגולות

גאווה גורמת לאדם להתנהג בצורה שמשפילה אותו;    ולעומת זאת, שפל-רוח גורם לאדם להתנהג באופן התומך (מבסס) את כבודו.

 מצודות

גאוות האדם עצמה תהיה סיבה להשפיל אותו;   ושפל-רוח יתמוך (שוען) הוא את הכבוד שלא יפול ממנו.


 הקבלות

בתנ"ך ישנם סיפורים רבים שהמסר העולה מהם מתאים לפסוק זה. הנה חמש דוגמאות (ע"פ תנחומא בר אבא, במדבר רבה יג ג):

1. גאות אדם תשפילנו, זה אדם הראשון

כיצד? בשעה שעבר אדם על צוויו של הקדוש ברוך הוא ואכל מן האילן, ביקש הקב"ה שיעשה תשובה ופתח לו פתח, ולא בקש אדם. זהו שכתוב, בראשית ג22: "וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע, וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם".

אמר רבי אבא בר כהנא: מהו ועתה?
אלא שאמר לו הקדוש ברוך הוא: אפילו עכשיו עשה תשובה ואני מקבלך.
ואמר אדם: אי אפשי.
הקב"ה אמר: ועתה, ואמר אדם: פן, אי איפשי.

אמר רבי שמעון בן לקיש: כיון שיצא אדם מן הדין, התחיל מחרף ומגדף.
נאמר כאן, כרובים (שם): וישכן מקדם לגן עדן את הכרוכים.
ונאמר בסנחריב, כרובים (ישעיה לז): ה' צבאות יושב הכרובים.
מה להלן חרופים וגדופים, אף כרובים שנאמר כאן, חרופים וגדופים. הוי, גאות אדם תשפילנו, לפי שנתגאה על הקדוש ברוך הוא מעשות תשובה, השפיל אותו וגרשו מגן עדן.

ושפל רוח יתמך כבוד, זה אברהם,

שהשפיל רוחו, ואמר (בראשית יח): ואנכי עפר ואפר, לכך קרא אותו הקדוש ברוך הוא (יהושע יד): האדם הגדול בענקים, שם זה גדול מן אדם הראשון.

2. דבר אחר: גאות אדם תשפילנו, זה פרעה,

שנתגאה על משה ואמר (שמות ה): מי ה' אשר אשמע בקולו וגו' והשפילו הקב"ה (תהלים קלו): ונער פרעה וחילו.

ושפל רוח יתמך כבוד, זה משה,

(שמות ח): למתי אעתיר לך וגו'. ואומר (שם ט): כצאתי את העיר אפרוש את כפי וגו'.

3. דבר אחר: גאות אדם, זה עמלק,

שנתגאה על הקדוש ברוך הוא בחרופיו וגדופיו, שהיה משליח זמורה אל אפו, והיה נוטל זכרותן של ישראל, וזורק כלפי מעלה ומחרף ומגדף, ואומר: בזו חפצת. הה"ד (דברים כה): ויזנב בך, שהכם מכת זנב.

ושפל רוח יתמך כבוד, זה יהושע,

שהרגו, שנאמר (שמות יז): ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו וגו'.

4. דבר אחר: גאות אדם תשפילנו, זה תבור וכרמל,

שבאו מסוף העולם, מתגאים לומר שאנו גבוהים ועלינו הקב"ה נותן את התורה.

ושפל רוח יתמך כבוד, זה סיני,

שהשפיל את עצמו לומר שאני נמוך, ועל ידי כך תמך הקדוש ברוך הוא כבודו עליו, ונתנה עליו התורה וזכה לכל הכבוד הזה, כמה דתימא (שם יט): וירד ה' על הר סיני.

5. דבר אחר: גאות אדם תשפילנו, זה יוסף,

שהנהיג שררה, שהיו אומרים לו אחיו לפניו: עבדך אבינו והיה שותק, לפיכך נקרא עצמות בחייו, שנאמר: והעליתם את עצמותי מזה.

ושפל רוח יתמך כבוד, זה יהודה,

שהשפיל עצמו לפני יוסף בשביל בנימין (בראשית מד): ידבר נא עבדך דבר כי עבדך ערב את הנער ועתה ישב נא עבדך וגו'.

אמר רבי ברכיה הכהן בר רבי בשם רבי לוי: אמר הקב"ה: יהודה אתה השפלת עצמך מפני אחיך הקטן הימך, חייך! כשיוקם המשכן ויבאו השבטים להקריב, אין אחד מהם מקריב ראשון לפניך, אלא חולקים לך כבוד, ואתה הוא שתקריב ראשון. הדא הוא דכתיב (במדבר ז): ויהי המקריב ביום הראשון למטה יהודה וגו':

6. ועל-פי המדרש על ספר דברים, הענוה היא התכונה שה' הכי אוהב בעם ישראל, דברים ז7: "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם, כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים" (פירוט). 

 דקויות

בפרקים קודמים כבר נאמר שהגאווה גורמת לשברים וכישלונות, משלי טז18: "לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן, וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ" (פירוט), משלי יח12: "לִפְנֵי שֶׁבֶר יִגְבַּהּ לֵב אִישׁ, וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה" (פירוט). אולם, ישנם אנשים, שהגאוה כה חשובה להם, עד שהם מוכנים אפילו להישבר ולהיכשל, ובלבד שלא תיפגע גאוותם. לאנשים כאלה פונה הפסוק שלנו ואומר: הגאווה לא רק גורמת צרות בעולם החומר, אלא בסופו של דבר גם משפילה והורסת את הגאווה עצמה.

 פרק כט    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות