מלך במשפט יעמיד ארץ, ואיש תרומות יהרסנה

תרומות במשפט במלוכה ובכהונה

התורה ציוותה בכמה מקומות שהכהנים יתפרנסו מתרומות; אם כך, מדוע הפסוק אומר שזה רע להיות איש תרומות? כמה תשובות:

1+2. הפסוק מתייחס לרשות המבצעת (מלך) ולרשות השופטת (משפט); הם צריכים להקפיד על כללים קבועים וברורים, להיות תקיפים ובלתי תלויים בעם שאותו הם אמורים להנהיג ולשפוט. אך הכהן מייצג את מערכת החינוך - המערכת שתפקידה ללמד את החוקים שנקבעו על-ידי "הרשות המחוקקת" (ה', שקבע את חוקי התורה). הכהן צריך להתפרנס מתרומות, כי לכהן יש תפקיד אחר - ללמד תורה, ולכן זה דווקא חשוב ומועיל שהכהן יהיה תלוי בעם, כך יהיה נחמד אליהם והם יקבלו את דבריו: "כהמחשה לשיטות שונות אלה, אפשר להצביע על שתי שיטות החינוך, הנקראות 'מקל' ו'סוכריה'. ה'סוכריה'=הכהן אינו יכול להיות שופט, וה'מקל'=הדיין אינו יכול להיות מורה-דרך שהכל יחפצו לעשות כמוהו" (הרב חנוך גבהרד, שיעורים באגדות חז"ל, סנהדרין ז:). 

3. המילה תרומות בפסוק זה אין משמעה "מתנות שמרימים לאיש נכבד", אלא "גאוה והתרוממות-הלב", כמו בדברים יז20: "לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול, לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל".   לפי זה, "איש תרומות " הוא מלך המתנשא על הציבור וחושב שאינו מחוייב למצוות התורה, או שופט שחושב שהוא יכול לפסוק את הדין מהר ובלי להתעמק כי הוא "איש גאות - שאינו חש להיות מתון בדין" (רש"י).

4. המשפט "איש תרומות יהרסנה" רומז לבני עלי הכהנים, שלקחו תרומות מהעם בכוח, שמואל א ב13-14: "וּמִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים אֶת הָעָם: כָּל אִישׁ זֹבֵחַ זֶבַח, וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן כְּבַשֵּׁל הַבָּשָׂר, וְהַמַּזְלֵג שְׁלֹשׁ הַשִּׁנַּיִם בְּיָדוֹ, וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר, כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג יִקַּח הַכֹּהֵן; בּוֹ כָּכָה יַעֲשׂוּ לְכָל יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים שָׁם בְּשִׁלֹה".   מעשיהם הרעים של בני עלי אכן גרמו להרס הארץ בחורבן שילה (הערה ב"דעת מקרא" על הפסוק).

תרומות לעומת חסד

המלך לא צריך להיות איש תרומות, כלומר לבסס את מנהיגותו על תרומות; אבל הוא כן צריך לעשות חסד מדי פעם, כמו שנאמר במשלי כ28: "חֶסֶד וֶאֱמֶת יִצְּרוּ מֶלֶךְ, וְסָעַד בַּחֶסֶד כִּסְאוֹ" (פירוט).

"לא היו שבטי שמעון ולוי ראויים למלכות, כיוון שהיו כלי חמס מכרותיהם, ו מלך במשפט יעמיד ארץ, ו(ישעיהו לב1): הן לצדק ימלוך מלך, ולא בחמס" (אברבנאל על בראשית מט ז).

"ועל ידי משה היו עם אחד לגמרי. כמו שאדם אף שאבריו וחלקיו הם רבים, והם מתחברים כמו שהוא הגוף, לא נקרא שם אדם אחד עליו, רק על ידי הנפש, שהוא צורה לאדם, כי הצורה היא אחת. ודברים אלו הם דברים ברורים מאוד, למי שיבין דברי חכמה. ולכך היו ישראל על ידי משה לעם אחד. כי על ידי אהרן נתקשרו ולא היה פירוד ביניהם, ומשה היה מלך להם והוא נחשב צורה לישראל, כמו מלך שנחשב צורה לעם. ולפיכך היו[2] כל דבריו של משה במשפט, כמו המלך אשר נאמר עליו (משלי כט ד) "מלך במשפט יעמיד ארץ". והבן הדברים האלו מאוד." (נצח ישראל נג).

"החפץ חסד המרחם על עמו ביום דין וחפץ להצדיקם אפילו ח"ו הם מלאי עון, אבל אי אפשר לוותר בדבר שהוא שלא כתורה כי מלך במשפט יעמיד ארץ (משלי כט, ד), מה עושה המלך המשפט ברצותו להמציא להם עזר ותרופה עפ"י משפטי התורה שזה לא נקרא ויתור, הנה מבקש מהם בבקשה באומרו לכו נא (בבקשה מכם בני) ונוכחה (היינו לא אהיה לכם לדיין רק לבעל דין עמכם, ונעמדה כביכול יחד למשפט לפני הבי"ד של מעלה אז יהיה לי באפשר לעזור לכם עפ"י משפטי התורה) אם יהיו חטאיכם וכו' ואם יאדימו כתולע וכו' (כי עפ"י משפטי התורה כביכול אני מחויב להלבישכם במלבושים לבנים כמוני אשר לבושי כתלג חיור ויוסרו מעליכם כל עונותיכם ואלביש אתכם מחלצות)." (בני יששכר מאמרי חודש תמוז אב/מאמר ד)

"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים - הדא היא דכתיב: מלך במשפט יעמיד ארץ - זה הקב"ה שברא את עולמו בדין, שנאמר (בראשית א, א): "בראשית ברא אלהים". ברא ה' לא נאמר אלא אלהים... וכן דוד אומר (תהלים עה, ח): "כי אלהים שופט ", ללמדך שבדין נברא העולם.     ואיש תרומות יהרסנה - זה אדם. מה דרכה של אשה, בשעה שהיא מבקשת להפריש חלתה מגבלת את הקמח ואחר-כך נוטלת חלה, כך עשה האלהים, גבל את העולם ואחר-כך נטל אדם, שנאמר (בראשית ב ו): "ואד יעלה מן הארץ", ואח"כ (ז) "וייצר". כיון שחטא, אמר לו האלהים (שם ג, יז) "ארורה האדמה בעבורך", לכך נאמר ואיש תרומות יהרסנה" (שמות רבה ל יג).

מלך במשפט יעמיד ארץ -

וכן נאמר בישעיהו א27: "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה, וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה".